פסח היום? המחלוקת שלא הכרתם על הלוח השנה העברי | צפו

מחלוקת בן מאיר ורב סעדיה גאון

לוח השנה העברי הוא הלוח היחיד שבנוי על שני יסודות – שמש וירח ביחד – החודש הוא חודש ירחי והשנה היא שנה שמשית וכדי לסנכרן את שני היסודות האלו ללוח שנה אחד קבעו פעולה שכולנו מכירים בשם "עיבור". במשך התקופה בה פעלה הסנהדרין בעם ישראל, היא זו קבעה את לוח השנה העברי על בסיס עדות ראייה של עדים שתפקידם היה לדווח על מולד מולד הלבנה = עיבר.

(לכן, בתקופות קדומות, לוח השנה העברי נקרא "עיבור".)

אבל מאז תקופתו של הלל השני, העיקר בעקבות עליית הנצרות שגזרה שלא לעבר את השנה ואף עצרה יהודים שנחשדו כשליחים שמודיעים על העיבור, נקבעו כללים מתמטיים לקביעת הלוח העברי.

בשנת 921, פרצה מחלוקת בין חכמי בבל לחכמי ארץ ישראל על אופן קביעת לוח השנה, מחלוקת זו לא הייתה ידועה לנו עד לפני 100 שנה. המחלוקת הייתה סביב הבדל של 35 דקות בחישוב הלוח והובילה לכך שבשנת תרפ"א נוצר פער בשאלה האם חודשי חשוון וכסלו צריכים להיות מלאים או חסרים.

לפי חכמי ארץ ישראל, ובראשם ראש הישיבה של ארץ ישראל, הרב אהרון בן מאיר, יצא כי חג הפסח צריך לחול ביום ראשון. לעומת זאת, לפי גאוני בבל, החג היה צריך להידחות ליום שלישי. כך קרה אירוע חסר תקדים בהיסטוריה היהודית: הדיון לא הוכרע ונשאר כמחלוקת מעשית, כאשר יהודי ארץ ישראל חגגו את הפסח לפי לוח שנה אחד, ויהודי הגולה לפי לוח שנה אחר. משמעות הדבר הייתה שכאשר במקום אחד חגגו את הפסח, במקום אחר עדיין אכלו חמץ.

אף אחד מהצדדים לא היה מוכן לוותר על דעתו, והעולם היהודי נקלע למשבר. הוויכוח לא נגע רק להלכה, כמובן. בן מאיר טען כי קביעת הלוח נתונה באופן בלעדי לארץ ישראל. עיקר טיעוניו לא נועדו להוכיח את צדקתו, אלא את סמכותו הבלעדית לפסוק בעניין. היה זה מאבק על מעמדה של ארץ ישראל כמרכז הרוחני של העם היהודי.

רב סעדיה גאון הצטרף לוויכוח לצדם של חכמי בבל, הוא הורה לתומכיו ושליחיו להשמיד את איגרותיו ולוחותיו של בן-מאיר ובמקביל פרסם את "ספר המועדים" בו פירט את כללי העיבור.

הוויכוח לא התנהל פנים אל פנים, אלא באמצעות אגרות. לפי הממצאים, נראה כי שני הצדדים לא הבינו זה את זה כראוי, ולכל צד הייתה מסורת שונה שניסוחה היה שונה. יתרה מכך, העיון באגרות מגלה כי הכללים עצמם היו דומים, אך נוסחו באופן אחר.

בסופו של דבר, רב סעדיה גאון ניצח במאבק, והוויכוח הוכרע לטובת חכמי בבל. לא ידוע בוודאות כיצד הסתיים הוויכוח, אך ניתן להניח כי הרב אהרון בן מאיר, מתוך רצון לשמור על אחדות האומה, החליט לוותר על המסורת שבידו ולקבל את דעת הרוב. שנה לאחר מכן, חג הפסח נחוג שוב במועד אחד על ידי כל עם ישראל.