בצה"ל מסבירים איך וכמה הם מתכוונים לגייס את 7,000 החרדים אותם קבעה היועצת המשפטית לממשלה כיעד לשנה הקרובה, בהתאם לפסיקת בג"ץ.

השבוע התקיים דיון במשרדה של היועמ"שית שם נחשף כי בשל המלחמה צה"ל זקוק ל-10,000 חיילים נוספים מתוכם 7,500 לוחמים. באגף כוח אדם של צה"ל מנסים להתגבר על החוסר במספר אפיקים, חלקם דורשים חקיקה וחלקם תיקצוב.

משבר כוח האדם בצה"ל

הדרך הראשונה היא הארכת שירות החובה בצה"ל ל-36 חודשים כפי שהיה בעבר. מדובר ב-4 חודשים נוספים (מחזור גיוס) שיקבל משכורת חובה, הוא זול וזמין לצבא. הדבר דורש חקיקה וזו תקועה בכנסת. בינתיים מאריכים בצה"ל את השירות של הלוחמים כמילואים, מה שיקר יותר לעומת שירות הקבע. המחסור הוא לא רק ביחידות לוחמות אלא גם בתומכי לחימה ובעורף.

המסלול השני הוא הוספת תקנים של בנות גם ביחידות הלוחמות וגם בשירות המילואים. היום יש 7,500 לוחמות בצבא ו-50,000 מילואימניקיות. גם במוטיבציה לקרבי רואים עלייה של 16%. כיום הלוחמות רוצות שטח ולא רק כיפת ברזל כפי שהיה בעבר.

גיוס החרדים נעשה בשיקול דעת

על גיוס החרדים אומרים בצבא כי בשלב זה המספרים נמוכים מהיעדים. עד כה התגייסו כ-900-1000 לוחמים בשלישון האחרון, מספר שנמוך בכ-300 מהיעד שהוצב לכ-4,000 בשנה. מצד שני אלו מספרים גבוהים במיוחד, בשלישון אחד התגייס כמחצית החרדים שהתגייסו בשנת 2023 כולה (1,800).

כעת בצה"ל משנים גישה, במקום מנהלת חרדים, מונה רע"ן חרדים באגף כוח אדם, קצין בדרגת סא"ל וימונה גם יועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים. בעתיד מתוכננת גם הקמת לשכת גיוס חרדית.

השינוי נעשה גם בצורת הגיוס, במקום לגייס את החרדים ואז למצוא להם מסגרת, כרגע בונים את המסגרת – חטיבת החשמונאים, וכשהיא תהיה מוכנה עם המפקדים והציוד, רק אז יביאו את החיילים. זהו מתווה דומה לגיוס מטוסים בחיל האוויר, שקודם בונים את הטייסת כולה ורק אז מביאים את המטוסים מארה"ב. פוטנציאל הגיוס החרדי הוא כרגע על 70,000 אבל גם צה"ל לא יכול לגייס כרגע את כולם. גם 10,000 חרדים בשנה זה יעד רחוק.

בצה"ל מוסיפים כי מדובר בתהליך הדרגתי, בו לאט לאט יהפוך הגיוס גם לנורמה וגם להשתתפות חרדית במדינה. כשתהיה סולידריות, המספרים יזנקו. כרגע הכדור בידיים של הממשלה ושל הכנסת בכל הנוגע לדרך בה יגייסו חרדים.

אנשי הקבע – נקרעים תחת הנטל

בצה"ל גם מזהים נקודת חולשה באנשי הקבע. חיילי המילואים זוכים לתנאים טובים יותר מאשר אנשי הקבע, שלא משתחררים אחרי חודש או חודשיים הביתה, ומשאירים בית עם אישה וילדים לפעמים לתקופות ארוכות. בצה"ל הפסיקו את הפנסיה התקציבית בשנת 2004, כך שרק קצינים בדרגת אל"מ עוד מקבלים את ההטבה הזו וכל השאר נמצאים על פנסיה צוברת.

השחיקה של אנשי הקבע היא בשנים הראשונות, האם ללכת למסלול וגם בשנים האחרונות שם יש פרישה מוקדמת. כרגע בגלל המלחמה כמו שיש עלייה במספר האנשים שמתייצבים למילואים, ישנה גם יציבות במספר אנשי הקבע אבל ביום שאחרי המלחמה זו סוגיה שתעמוד במרכזו של צה"ל, איך לשמור את כוח האדם בתוך הצבא.

גם סוגית המילואים, ובעיקר העומס הגדול שנפל על מעטים דורש חשיבה מחדש. בצה"ל שומעים את הקולות של משפחות המילואים, ומכירים את הקשיים בבית, מול המעסיק, ואלה שמתסכלים בעין פחות טובה על לוחמי המילואים.

בשנה האחרונה חזרו 70,000 מילואימניקים מפטור, ולעומתם יש כ-20,000 אנשי מילואים שלא מסכימים להתייצב. פשוט לא הגיעו. באכ"א אומרים כי רק שיימינג מקומי כלפיהם יעזור, אבל קשה לראות איך אפשר לעשות שיימינג לאנשי מילואים, כשיש פטור לחרדים.