לאחר חודשים ארוכים שבהם נהג באחריות – ביטחונית ואזרחית – נכנע שר הביטחון יואב גלנט ליצרו הפוליטי בניסיון לקבל בחזרה מעט מאהדת הבייס שהתנדפה לו.

הודעתו המשותפת, יחד עם ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, על מימוש החוק לביטול ההתנתקות – הוא איוולת מדינית, שאת מחירה הגבוה ביותר, תשלם דווקא ההתיישבות עצמה. ההתיישבות ביו"ש.

זמן רב חלף מאביב 2004, שבו החליפו ראש ממשלת ישראל דאז, אריאל שרון ז"ל, ונשיא ארצות הברית דאז, גורג' בוש הבן, מכתבים דיפלומטיים אשר קיפלו בתוכם דרמה מדינית עצומה: שרון התחייב בשם ישראל לנסיגה חד צדדית בעזה וצפון השומרון, ובתמורה, התחייב הנשיא האמריקני להכיר בריבונות הישראלית בגושי ההתיישבות בשטחים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

גלנט (צילום: שחר יורמן)

היה זה הישג מדיני עצום של ישראל, אשר עד האישור הכתוב מנשיא ארה"ב, היא לא יכלה בכלל לחלום על הכרה בין לאומית בהתיישבות בשטחים. למעשה זה היה דיל מדיני פורץ דרך – צמצום ההתפשטות הישראלית בשטחים הפלסטיניים תמורת הכרה ברוב המכריע של ההתיישבות. ווין ווין – הוקרה לישראל על תכנית ההתנתקות – הכרה חשובה, ואת הביקורת – ספג הנשיא בוש, גם מאנשי ממשלו שלו. ישראל רק הרוויחה.

המכתב אף הכיר, לראשונה אי פעם, בכך שלפליטים הפלסטינים אין זכות שיבה לישראל – ובעתיד גם לא יוכלו לדרוש זאת. ראיה לכך כי המכתב היווה שינוי אמיתי, ודרמטי, ניתן לראות בניסיונות של הנשיא אובאמה להשתחרר מהמחויבות האמריקנית – ללא הצלחה. ההכרה בגושי ההתיישבות הפכה לנקודת הפתיחה של ישראל בכל דיון בינלאומי בנושא.

דווקא מיואב גלנט, אשר היה מזכירו הצבאי של רה"מ אריאל שרון, באותה העת, והכיר את החשיבה המדינית החריפה והעמוקה של רה"מ שרון, מצופה לשמור על ההישג המדיני יקר הערך שגלום במכתב בוש. במרדף אחר אהדה ריקה, הוא מבטל את מכתבו של רה"מ שרון, מבטל בכך דה פקטו את ההכרה של בוש בגושי ההתיישבות בשטחים ומחזיר את ישראל לנקודת פתיחה קשה יותר בכל דיון בינ"ל על עתיד ההתנחלויות. גלנט העניק הישג דיפלומטי עצום לאויבי ישראל ולאויבי ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, והצטרף אליו ראש הרשות הבולט ביותר ביו"ש, יוסי דגן.

השימוש של גלנט בדגן ברור. גלנט מצוי בימים קשים מבחינה פוליטית. מעמדו בליכוד מאותגר על ידי נאמני נתניהו השכם והערב בשל עמדתו בנושא המשפטי ובנושא חוק הגיוס, שם הוא מגן בחירוף נפש אמיץ על המערכת הביטחונית, והוא כבר מזמן נפרע מנתניהו בשלל סוגיות נוספות. הפרסום בדבר הרחבת חוק ביטול תכנית ההתנתקות נועד לאותת למערכת שהוא עדיין שחקן מרכזי בליכוד שמאחוריו שחקנים פוליטיים משמעותיים (יוסי דגן וההתיישבות), ובאה בהמשך ישיר לדבריו בישיבת הסיעה בתחילת השבוע, כי הליכוד היא מפלגתו. לקראת ההתארגנות מחדש של המערכת הפוליטית, גלנט בעצם הכריז כי הוא בהחלט מתכוון להיאבק על ירושת נתניהו וכי יש לו לצורך כך עוד מספר כלים ומהלכים.

באם נרצה בכך או לא, ישראל תחזור למשא ומתן בצורה כזו או אחרת. זה יכול לקחת שנה, חמש, או עשר – אבל בסופו של דבר זה יקרה. לשולחן זה, ישראל תגיע מעתה חסרה את אחד הנכסים האסטרטגיים שלה, אשר שום ישוב שיוקם בצפון השומרון, לא יכפר על כך.

ואם להשתמש בדוגמאות מהימים האחרונים, גלנט עשה לנו קרעי. קיבל כמה מחיאות כפיים, אותת למי שאותת, אך מחיר הפופוליזם יהיה כבד. קרעי אולץ לחזור בו על ארבע תוך שעות. על ההתיישבות ביו"ש לקוות, שעתיד הצהרת גלנט, יהיה זהה.

=======

אבי וידרמן כיהן כעוזר ויועץ בלשכות רה״מ שרון ואולמרט