חוק הלאום מעסיק את כולם, הימין תומך השמאל חושש, מה שגרם לערעור המערכת הפוליטית ולהתערבות ארצות הברית, ד"ר אביעד בקשי ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת ומרצה למשפט חוקתי בקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו, היה בין המנסחים הבכירים של הצעת חוק הלאום וכמייעץ לנבחרי הציבור שמובילים את ההצעה, בקשנו ממנו שיעשה לנו קצת סדר על מהות החוק עצמו בלי כל הפולישטיקים והפולישוקים מסביב, כדי שנבין באמת מהו חוק הלאום ממי שניסח והביא אותו לכדי התהוות חוק.
מה הוביל אותך אישית לעסוק בחוק הלאום?
בעברי הייתי ר"מ בישיבת הסדר, למדתי ולימדתי גמרא בעיון. בשלב מאוחר יחסית פניתי ללימודי משפטים כאשר נוכחתי שלזירה המשפטית השפעה רבה על זהותה של מדינת ישראל. התמקדתי במשפט ציבורי, התמחיתי במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה וכתבתי דוקטורט על משמעותה החוקתית של ישראל כמדינה יהודית. חוק הלאום נועד לעגן את זהותה של ישראל כמדינה יהודית בזירה המשפטית ולקבוע שישראל איננה רק מדינה דמוקרטית גרידא אלא מדינה יהודית ודמוקרטית.
מה בעצם אומר חוק הלאום?
חוק הלאום קובע כי זהותה של ישראל כמדינתו של העם היהודי אינה נופלת מערכים חוקתיים אחרים וכי בית משפט חייב להביא בחשבון גם את ערכיה אלה של המדינה לצד ערכי זכויות האדם. בנוסף לכך, החוק משדרג לרמה חוקתית מאפיינים בסיסיים של אופייה היהודי של מדינת ישראל כגון הזכות לשבות של כל יהודי, מחויבותה של ישראל ליהדות התפוצות, השבת ומועדי ישראל הם ימי השבתון במדינה, הלוח העברי הוא לוח רשמי במדינה וכדומה. החוק לא נועד לצלול למחלוקות בענייני דת ומדינה אלא לעגן את העיקרון הכללי של מדינה יהודית מבלי להתערב בסטטוס קוו לכאן או לכאן.
מדוע יש צורך בחוק הלאום?
בשנת 1992 חוקקה הכנסת שני חוקי יסוד אשר עוסקים בזכויות אדם. בג"ץ ביסס על חוקי יסוד אלו מהפכה חוקתית וקבע כי בסמכותו לבטל כל חוק של הכנסת שעומד לדעתו בסתירה לחוקי יסוד אלו. כך למשל, ביטל בית המשפט שני חוקים שהעניקו הטבות לאברכים חרדים, שני חוקים שנועדו להיאבק בתופעת ההסתננות לישראל, חוק טל, חוק המונע מפלסטינים שנפגעו במבצעים צבאיים לתבוע את ישראל ועוד. אלא שנוצר מצב בו זכויות האדם, לפי הפרשנות שנותן להן בית המשפט, זוכות למעמד-על ואילו הזכות למדינה יהודית נותרה מיותמת וחסרת מעמד חוקתי. במצב המשפטי הנוכחי זכותו של מסתנן אריתראי להסתובב בכל רחבי הארץ מקבלת מעמד משפטי חזק יותר מזכותם של יהודי התפוצות לעלות ארצה. חוק הלאום נועד לתקן את המעוות ולקבוע כי יחד עם מחויבותה של ישראל לזכויות אדם, ישראל גם מחויבת לשימור זהותה כמדינה יהודית. כאשר למשל תוגש עתירה לבג"ץ כנגד תקצוב בחורי ישיבות המגיעים מחו"ל לשנת לימודים – התשובה תהיה שלפי חוק הלאום ישראל מחויבת גם כלפי יהדות התפוצות.
כיצד אתה מסביר את החשש של נציגים חרדים מחוק הלאום?
החשש בקרב חלקים מהציבור החרדי מחוק הלאום מגיע מכיוון שונה לחלוטין מזה של התנגדות השמאל הישראלי. בעוד השמאל חושש ממתן מעמד לזהותה של ישראל כמדינה יהודית, בציבור החרדי החשש הוא מבית המשפט. כמי שנכוו ברותחין בחוקי היסוד של 1992, מבקשים חלק מנציגי הציבור החרדי להיזהר בפושרין ולא לחוקק חוקי יסוד כלל. אני אישית מתנגד למהפכה החוקתית ולאקטיביזם השיפוטי ושותף מלא לחששות אלו אך בכל זאת תומך נלהב של חוק הלאום.
מדוע?
כמו שאומרת הגמרא בסנהדרין: "מיניה וביה אבא ניזיל ביה נרגא" – הדרך היחידה להתמודד עם מהלך פוגעני היא להשתמש באותם הכלים שבהם השתמש מי שפגע בך. ייתכן שלכתחילה היה עדיף להימנע כליל מחקיקת חוקי יסוד ולהמתין לכינון חוקה בהסכמה רחבה. אך חוקי היסוד העוסקים בזכויות אדם כבר נחקקו ולבית המשפט יש כיום זכות וטו על כל חוקי הכנסת. הדרך היחידה לאזן את התמונה היא לחוקק חוק יסוד אשר יאלץ את בית המשפט להביא בחשבון גם את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית. ללא חוק לאום הרי שגם יימשך מסע ביטול החוקים בבג"ץ וגם לא יינתנו הכלים המשפטיים להגן על ערכיה של ישראל כמדינה יהודית.
כמו כן, יש לזכור שמזה כעשרים שנה, מאז המהפכה החוקתית, זהו הניסיון הרציני ביותר של הכנסת לקחת את המושכות בחזרה מידי בית המשפט ולקבוע את ערכיה של מדינת ישראל. אם המהלך הנוכחי ייכשל לנוכח לשון המאזניים של חברי הכנסת החרדים, ייסתם הגולל על מהלכים עתידיים מול האקטיביזם השיפוטי בישראל.
האם חוק הלאום יפגע בדמוקרטיה ובזכויות האדם?
ממש לא. אני תומך בהגנה על זכויות אדם לא פחות ממתנגדיו הרעשניים של חוק הלאום. חוק הלאום רק אומר שלצד ערכי זכויות האדם יש לתת משקל גם לערכיה של ישראל כמדינה יהודית ולהוביל לתוצאה מאוזנת.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים