הרב עובדיה יוסף זצ"ל לא הסכים לכנות את מפלגת הבית היהודי בשמה. נראה שהוא צדק ויש לקרוא לה הבית הישראלי. לשבחו של  יו"ר המפלגה שפיו וליבו שווים וכדאי להקשיב לו בתשומת לב. לדבריו המפלגה אינה מגדרית ופונה לשבעים אחוז המוסכמים על כלל הציבור בישראל. במילים אחרות כאשר תעלה שאלה פופוליסטית שיש לה השלכות הלכתיות הכף תוכרע לכיוון הישראלי. כך היה בחוק הגיור שאפשרו לו לעבור בתחילה. ואותה התנהלות כלפי חוק הפונדקאות.

הציבור בישראל מעדיף להיפגש רק העם היהדות בצד הנחמד שלה בלבד. מסרים כלליים יתקבלו ברצון – "ואהבת לרעך כמוך", כל ישראל ערבים זה לזה". לרוח זו מתאימה גם היוזמה של שבת ישראלית (לעומת יוזמת השבת היהודית שהתקיימה בפרשת נח) שבה מחביאים את המשמעות השלמה של שבת ואז סוחרים בעניינה של השבת. סגירת עסקים תמורת תחבורה ציבורית ופתיחת מקומות בילוי. כעת עלינו להפוך למפלגת שלטון,להיות רלוונטים, ולהשפיע בגדול!

כאשר אלא הם פני הדברים לא תצמחנה יוזמות לחיזוק הזהות היהודית במדינה, בסופו של תהליך נמצא את עצמינו ללא יכולת אמירה תורנית ערכית. השליחות ההיסטורית שהציבור הדתי לאומי לקח על עצמו להכניס נשמה למדינה – מסתיימת.

הנוער מתרגם את הדברים מהר למעשה. הרצון האידיאליסטי להיות שייך להוויה הישראלית ולהפיל את המחיצות הופך להיות שיקול מרכזי, ולשם כך ניתן גם להגמיש את ההלכה.

ההנהגה הרבנית חייבת להתעשת ולהרים את הכפפה. להציב את החזון הגדול של ממלכת כהנים וגוי קדוש. להכנס למרחב הציבורי ולרומם אותו. לחבר את הרגשות הטבעיים והטהורים המפעמים בלב הנוער לקריאה בשם ה'. כולנו מאמינים בכוחה של תורת הגאולה להוביל את העם למקום הראוי לו.ואז ההנהגה הפוליטית לא תוכל להפנות עורף לאמת הגדולה אשר בשמה היא נקראת הבית היהודי.

==

הרב אריאל בראלי הוא ראש מכון משפט לעם בשדרות.