הרפורמה המשפטית נדרסה תחת גלגליי הגמוניית השמאל ועצמאות בית המשפט המופרזת בישראל נשמרה, מעמדו של בג"ץ נותר עליון ללא עוררין. אז איפה השכפ"צ המשפטי שהבטיחו לנו?

צילום: מתוך שידורי כאן 11.

אחד הטיעונים המרכזיים לאורך שנת פרעות השמאל הידועות בתור "הפגנות קפלן" נגד הרפורמה המשפטית של הממשלה הייתה מאז ומתמיד הטענה כי פגיעה במעמד בית המשפט תפגע בישראל במסגרת הדין הבין לאומי, וכי עצמאותו של בית המשפט היא "הדבר היחיד" שמגן על ישראל מפני מבול של תביעות בין לאומיות.

זו הייתה הטענה המרכזית של גורמים פוליטיים בעבר ובהווה, בין אם מדובר בבוגי יעלון, ציפי לבני או גורמים נוספים. גנרלים לשעבר איימו "לשרוף את המדינה" במידה ובית המשפט יפגע, והודיעו תחת כל עלה רענן כי ללא בג"ץ "לוחמים בטיול אחרי צבאי יכלאו, ומנהיגים ישראלים יהיו מצורעים".

רבים בסרבנים אף תלו את הסרבנות וההשתמטות שלהם משירות מילואים בטענה כי אינם מוכנים לשרת מכיוון ש "לא תעמוד להם הגנה משפטית ללא בית משפט עצמאי" מנהיגי אחים לנשק אף התראיינו לתוכנית "60 דקות" והודיעו כי כטייסים אינם מוכנים לקחת על עצמם משימות בהם "יכול להיות שיופצצו ילדים" ללא מערכת משפט עצמאית.

והינה, הרפורמה המשפטית שוכבת מתה לצד הדרך, אפילו הקישוטים האסתטיים שניסו להכניס לוין ונתניהו במטרה לספק את הבייס כמו ביטול "עילת הסבירות" ושינויים בוועדה לבחירת שופטים נגוזו ובוטלו על ידי בית המשפט, שעומד היום חזק ועצמאי יותר מאי פעם, ואין אפילו פוליטיקאי אחד עם האומץ או הרצון לנסות לקדם איזה שהם שינויים במערכת.

ובכל זאת, הפלא ופלא, גם עם בית המשפט העליון העוצמתי בתבל, שיכול לבטל חקיקה במעמד שופט יחיד ללא כל טיעון משפטי, שיכול לעקר חקיקה מתוכן בהבל פה ושעומדות לו פלנגות של עשרות אלפי בורגנים מוסתים שיעמדו להגן על שליטתו ביום פקודה, עדיין מדינת ישראל מוכה במסגרות המשפט הבין לאומי.

Photo by Miriam Alster/Flash90

גם אחרי שיוסד שלטון הבג"ץ המוחלט, שעל פי מילתו יקום ויפול דבר בישראל, נראה שהטריבונלים הבין לאומיים לא מוצאים את עצמם מתרגשים יתר על המידה מעצמאותו של בית המשפט העליון או מעצמאות המערכת בכלל. נראה שבית הדין הבין לאומי בהאג לצדק לא התרגש מבג"ץ ואף לא התרגש מהנשיא המיתולוגי ברק שנשלח לדיונים בתור מגן ישראל (ושבסוף התהליך התיישר איתם יותר משהתיישרו איתו וחתם על צווים המכריחים את ישראל בסיוע לעזה).

כעת נראה שהתובעים של בית הדין הפלילי בהאג גם הם לא מתרגשים מי יודע מה מהשכפ"צ הישראלי, ומוציאים צווי מעצר למנהיגים הישראלים בדיוק באותו אופן כפי שהוציאו למנהיגי חמאס, מעניין אם גם לסינוואר ומוחמד דף יש שכפ"צ משפטי משלהם? אולי גם להם יש בתי דין עצמאים שדאגו להגן עליהם ובגלל זה הם עומדים באותו מעמד כמו ההנהגה הישראלית בפני בית הדין הפלילי?

או שאולי שוב, כרגיל, בג"ץ ושופטיו הוכיחו עצמם כמוסד הבנוי על יסודות של שקר, אם לעולם לא אכפת מבג"ץ מה בעצם הטעם בבית משפט המצר את צעדיה של המדינה בכל פנייה? אם המנהיגים הישראלים שווי ערך בעיני בית הדין הפלילי הבין לאומי למנהיגי חמאס, מה בעצם השיג השכפ"צ המשפטי הזה? ואם הוא לא עובד האם לא הגיע הזמן לשנות אותו?