שו"ת סמס: אסור לקוריאנים ללמוד גמרא

מחנך או רופא

ש: אני מתאים להיות גם רופא גם מחנך, ומתלבט. מה עדיף?

ת: מחנך. זה לנשמה ורופא זה לגוף.

לימוד גמרא בקוריאה

ש: בדרום קוריאה מעוניינים ללמוד גמרא. האם יש לברך על כך?

ת: ודאי לא. אסור ללמד תורה לגוי ואסור לגוי ללמוד תורה. תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב, מורשה כלומר מאורסה, מאורסה לנו ולא להם. גמרא לא לומדים, כמו שהם מתעניינים, בגלל חוויה אינטלקטואלית, אלא מתוך יראת שמים (חגיגה יג א – רשם מ"צ).

אתחלתא דגאולה

ש: מאי נפקא מינה שזו אתחלתא דגאולה, הרי ממילא יש מצוה מן התורה לעלות לארץ ולבנותה?

ת: א. התורה כוללת הדרכה גם מה להאמין – כגון ענייננו. ב. האמונה גם נותנת כח לקיים חובה מעשית.

מתארח במזון לא בריא

ש: אם אני מתארח ומגישים לי מזון לא בריא, האם מותר לי לסרב, או כל שיאמר לך בעל הבית עשה?

ת: מותר לסרב אם נגמר לו התאבון. מ"ב קע ס"ק יז. קל וחומר אם מזיק. פסקי תשובות שם אות ט.

חוץ מצא

ש: כל שיאמר לך בעל הבית עשה, חוץ מצא. פסחים פו ב. אינו מובן, וכי יישאר נגד רצונו?!

ת: יש שאמרו שזו גרסה לא נכונה ויש למחוק. מאירי. מהרש"א. לחם חמודות על הרא"ש חולין פ"ח סי' יט אות צב. אבל יש שגרסו. וכן בזוהר פנחס רמד א. ופרשו: א. אם שולח אותך מחוץ לבית לעשות לו קניות אינך חייב. ביה"ל קע ד"ה הנכנס. ב. אם אומר לך לצאת, ממילא כבר אינו בה"ב ואינך חייב לשמוע. מהרש"א. ג. שבזה אל תמתין שיבקש ממך אלא הבן בעצמך שעליך לצאת. ילקוט גרשוני פסחים בשם הגר"א. ד. אם זה יגרום לך בושה גדולה כגון סיפור בר קמצא אל תצא. שפת אמת פסחים. ה. טעות סופר, וצריך להיות דא במקום צא כלומר חוץ מדבר אסור. ו. אם ד' אומר לך צא מביתו ואל תיכנס כענין אלישע בן אבויה, אל תשמע אלא הכנס בתשובה. כה"ח קע יח אות קכז בשם ראשית חכמה. ועיין פס"ת. ז. רבי צדוק הכהן שזו היתה סברת המעפילים שלא שמעו אל משה. צדקת הצדיק מו.

אבל בבר מצוה

ש: מה תעשה אמא בשנת אבלות בבר מצוה של בנה?

ת: יכולה להשתתף בכל. עיין שו"ע יו"ד שצא ב הגה. דגמ"ר שם (עיין כל בו על אבלות 360 – רשם מ"צ).

גרים מזוייפים

ש: מה יקרה עם גרים מזוייפים שהתגיירו רק למראית העין?

ת: בגמרא עבודה זרה ג ב שבמלחמות גוג ומגוג יזרקו את הכל, ורבונו של עולם יצחק כמו שכתוב יושב שבשמים ישחק (תהילים ב ד – רשם מ"צ).

גר שחזר לסורו

ש: גר שהתגייר והפסיק לשמור מצוות האם הוא גר?

ת: כן, אלא אם כן מראש לא התכוון לשמור מצוות. שו"ע יו"ד רסח ג.

ש: ואם הוא אמר שישמור?

ת: אם יש הערכה ברורה שאינו אומר כן בכנות, אין כאן גיור. שו"ת אחיעזר ב כו. שו"ת דעת כהן קנג.

גיור רפורמי וקונסרבטיבי

ש: האם גיור רפורמי או קונסרבטיבי הוא גיור?

ת: ודאי לא. שו"ת אחיעזר ג כו. אג"מ יו"ד ב קכח. אה"ע ג ג. שבה"ל י רכד. משנה הלכות יב קצג.

גיור מזוייף

ש: אם אדם מתגייר וברור לנו שהצהרתו לקיים מצוות היא מן השפה ולחוץ, זה גיור?

ת: אם ברור לגמרי, אין זה גיור. אם ספק, ספק גיור (עיין שו"ע יו"ד רסח ג – רשם מ"צ).

גיור המוני

ש: למה לא לבצע גיור המוני של כל העולים מרוסיה. שמעתי שבעבר היו כמה מקרים כאלה?

ת: א. זה צריך להיות גיור אמיתי עם קבלת מצוות. ב. אין עדויות הסטוריות ברורות שבאמת היה גיור המוני כהלכה. ג. ממצאים גנטיים של דנ"א מראים שלפחות 92% של הגנים משותפים לכל היהודי, אם כן לא היו כל כך הרבה שהתגיירו.

דת על פי האם

ש: איפה כתוב בתורה שהדת היא על פי האם?

ת: דברים ז ג-ד. קידושין סח ב.

ש: שמעתי אומרים שזו תקנה מאוחרת?

ת: הבל. מוזכר בפירוש בעזרא ז ג-ד. ולא הוא המציא.

סירוב להנות ממארח

ש: אני לא אוהב להנות מאחרים. מותר לי לסרב אם מארח מכבד אותי במזון?

ת: כן. כה"ח קע אות כח. וכן מסעודה שאינה מספקת לבעליה. קצשו"ע מב יח. והיו גדולים שסרבו באומרם: הרופא אסר עליי – כלומר הרמב"ם… (וכן נהג הג"ר אליהו לאפיאן. לב אליהו ח"א ב"מתולדותיו", עמ' 18 – רשם מ"צ). פסקי תשובות קע אות ט.

יו"ט שני של גלויות

ש: אם אני שליח בחו"ל, עליי לשמור יום טוב שני של גלויות?

ת: לא. אבל מלאכה אסורה בין בפרהסיא בין בצנעה. שו"ע או"ח תצו מ"ב סק"ט (שו"ת שאילת שלמה א רכו – רשם מ"צ).

בשר ודגים על אותו שולחן

ש: האם מותר לשני אנשים לאכול באותו שולחן, זה בשר וזה דגים?

ת: אפשר להתיר. יותר קל מבשר וחלב. כה"ח או"ח קעג אות ו. כה"ח יו"ד קטז אות לה.

שתיית יין מקידוש

ש: האם בקידוש בשבת, כל המסובים חייבים לשתות?

ת: לא חייבים. זה רק מצוה מן המובחר. שו"ע או"ח רעא יד.

הגר"א ועליה לארץ

ש: איך הגר"א כל כך גדול אמר לעלות לארץ ורבים לא עלו?

ת: התשובה בספר קול התור של תלמידיו עצמו: כעין חטא המרגלים. אכן גם משה רבנו היה גדול ולא שמעו לו, כי פחדו. גם עתה יש שפחדו, או שדאגו לכבודם או לממונם ועוד סיבות (כתב הג"ר משה שטרנבך: "יש דברים בספר [קול התור] שהם באמת יצאו מפיו הקדוש של הגר"א, הכניסו עוד רעיונות כדי להפוך הגר"א ל'לאומי'". שו"ת תשובות והנהגות ד שכח. אמנם במהדורת תשנ"ד הובאו בספר הקדמות מרבני ירושלים התומכות באותנטיות החיבור. רבנו הרב צבי יהודה החשיב מאוד את הספר, ובספר "עולם נסתר בממדי הזמן: תורת הגאולה של הגר"א מווילנה: מקורותיה והשפעתה לדורות", ד"ר רפאל שוח"ט דן באריכות בס' קול התור [295-262] ומסיק שהוא מכיל יסודות מקוריים מחשיבת הגאולה של הגר"א, אשר נמצאים כבר בספרי הקבלה של הגר"א ברמזים בלבד, ובספר קול התור הם מורחבים. לכן כל היסודות הם מהגר"א עצמו, אלא שתלמידיו הרחיבו אותם – רשם מ"צ).

צביעת רצועות תפילין מבפנים

ש: האם לצבוע תפילין גם בצד הפנימי?

ת: כך סובר הרמב"ם אך אין נוהגים כן. מ"ב לג ס"ק כא. גם האר"י ז"ל אמר לנהוג על פיו. פס"ת שם אות ה. אך לא נהגו כן כל הדורות אף צדיקים גדולים. ויש גם חסרון כי לא שמים לב אם התהפכה הרצועה. כה"ח כז אות נא (וכן הגרי"ש אלישיב בס' וישמע משה עמ' לב. והגר"ח קניבסקי בשאלת רב ב קעז. וכתב בשו"ת שבט הלוי ט טז שמנהג אבותינוורבותינו, שלאורם ניסע ונלך, לא היה להשחיר מצד פנימי. והוסיף בשו"ת משנת יוסף י י: "בכל זאת החפץ לנהוג כקבלת האר"י ז"ל [ולהשחיר] תבוא עליו ברכה – בודאי משתדל הואג"כ לקיים את אזהרות האר"י ז"ל שבסוף הקדמת רבינו חיים ויטאל ז"ל לעץ חיים ב'סורמרע ועשה טוב', ושאר הנהגותיובקדושה" – רשם מ"צ).

גליצרין

ש: מותר להשתמש בקוסמטיקה בגליצרין שאיננו יודעים אם הוא כשר?

ת: כן. כיון שאינו למזון. עיין שו"ע או"ח שכו ביה"ל ד"ה בשאר חלב.

בישול נכרי במיקרוגל

ש: האם מותר לאכול מזון שבושל על ידי נכרו במיקרוגל?

ת: אם הגדר הוא קירבה לגויים, אז אין לחלק. אם יש לפטור תולדות חמה כמו בשבת, יש מקום לדון. בשו"ת שבט הלוי ח קפה (ט קסב) אסר. וכן הגרי"ש אלישיב מובא בשבות יצחק (ושאלתי את הרב: אך מיקרוגל לא מבשל אלא הגלים נבלעים במולקולות המזון שבתנור ומחממים אותן? והשיב הרב: כשתסכים לבשל בשר בחלב במיקרוגל, נדבר… ועיין שו"ת אגרות משה או"ח ג נב. שו"ת רבבות אפרים ח תקיא. וראיתי שנשאל האדמו"ר מקאליב: בישלבמיקרוגל בשר בחלב, האם זה מותר לכלב או שיש בזה איסור הנאה? והשיב: במיקרוגל שאיןנחשב כמבשל, יש להקל. וטעם הדבר כי מיקרוגל אינו עושה פעולת בישול רק מחמם אתהאוכל בקרני לייזר, ולכן יש צד להקל בזה… שו"ת קול מנחם או"ח גשלט– רשם מ"צ).

הסתכלות על נשים

ש: האם אסור לגברים להסתכל על נשים או גם נשים צריכות להיזהר שלא יסתכלו עליהן?

ת: גם. "צריכה האשה שתהא צנועה ונזהרת שלא יסתכלו בה בני אדם חוץ מבעלה". רבינו יונה אגרת התשובה קנט.

משה רבנו

ש: בבעש"ט עה"ת פ' קורח כתוב שמשה רבנו נולד עם מידות רעות. וכן אוה"ח דברים לג א, – דלא כמו שכתב הרב בספרו "ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה"?

ת: אכן. מחלוקת.

כפיית הצניעות

ש: האם על פי ההלכה אפשר לכפות התרחקות בין גברים ונשים?

ת: כן. שו"ע או"ח תקכט ד. העמדת שוטרים. אבל בימינו זה לא שייך.

קוקה-קולה

ש: האם קוקה-קולה הוא כשר בכל מדינה?

ת: לא בהכרח. יש הרכבים שונים. צריך הכשר (עיין תשובה נפלאה על כשרות קולה-קוקה בשו"ת קרני ההוד סוף ח"ב 'בדבר המשקה הקאקא-קאלא' להרב טוביה גפן, שהיה רב באטלנטה, איפה שמייצרים את המשקה באמריקה. והוא דן על ההרכב הסודי שבו – רשם מ"צ).

ש: האם זה נכון שהוא מזיק לבריאות?

ת: זו שאלה רפואית. כל המשקאות הקלים מזיקים בגלל הסוכר. ויש טוענים שהקולה-קולה מזיק בגלל החומצה הזרחנית שגורמת נזק מתמשך לכליות.

סרבן לדין תורה

ש: אם מזמינים אדם לדין תורה, הוא חייב ללכת?

ת: כן. אך לנתבע יש עדיפות בקביעת בית הדין. מי שמסרב לבוא, מוכרז על ידי בית הדין כסרבן ויש שמנדים אותו. שו"ע חו"מ יא.

פיצוחים של גויים

ש: בחנות יהודים עם הכשר, יש גוי שקולה את הפיצוחים. הם מותרים?

ת: כן. אינם עולים על שולחן מלכים. עיין רמב"ם מאכלות אסורות יז טז. שו"ע יו"ד קיג ב הגה.

הסתכלות על נשים

ש: למה אסור לגבר להסתכל על אשה? האם אין זו פגיעה בכבודה?

ת: אדרבה זה כבודן שלא יביטו עליהן, לכן בלוויה הן הולכים מאחור "מפני כבוד בנות ישראל, שלא יהו מביטין בנשים". ירושלמי סנהדרין ב ד.

שטר צ'רנוחובסקי

ש: האם ראוי להוציא שטר מדינת ישראל עם דיוקן של צ'רנוחובסקי שהיה נשוי עם גויה?

ת: לא ראוי.

עזרה למסתבך בפלילים

ש: אדם העלים מס ועתה יש נגדו תביעה חמורה עד כדי בית-סוהר. האם אפשר לתת לו מכספי צדקה בשביל עו"ד יקר מאוד כדי להצילו?

ת: אין לזה שום קשר עם צדקה. אבל זה חסד. חסד הוא לפי הצורך והיכולת. ומסתבר שיש אנשים אחרים שיותר זקוקים לחסד (נשאל הגרש"ז אוירבך בקשר ליהודי שגנב סכומי כסף גדולים וכתוצאה מכך נתפס ע"י המשטרה באמריקה ונידון לכמה שנות מאסר בבית כלא שם, האם ראוי לסייע באיסוף סכום כסף גדול בשביל מצות פדיון שבויים להשתדל להוציאו מהכלא? כששמע הגרש"ז את השאלה הוא אמר: "פדיון שבויים?! מה זה פדיון שבויים? פדיון שבויים זה כאשר הגוים תוספים יהודי, סתם, ללא סיבה מוצדקת, ומכניסים אותו לבית הסוהר. לפי מהשידוע לי, בארה"ב לא תופסים סתם כך יהודים כדי לסחוט מהם כסף. הרי התורה אומרת 'לא תגנוב', והוא גנב כסף – אדרבה, טוב שישב קצת בכלא וילמד שאסור לגנוב"! אמנם הגרש"ז הוסיף שאם רוצים לאסוף כסף בשביל האשה והילדים, כמובן שזוהי מצוה לעזור להם. ועלהו לא יבול ב קיג-קיד – רשם מ"צ).

בשר נפל בדג

ש: אם נפלה חתיכת בשר בסיר של דגים, מה הדין?

ת: בטל בשישים. שו"ע יו"ד קטז ב. ט"ז ס"ק ב. פת"ש סק"ג. ואין אומרים בזה סכנתא חמירא מאיסורא. ועיין מג"א קעג סק"א.

אשה בפוליטיקה

ש: האם מותר על פי התורה שאשה תמלא תפקיד פוליטי?

ת: לא. כל כבודה בת מלך פנימה. תהלים מה יד. "ואל תחיה קולנית ויצאנית לפזר כוחה ולהרוס צניעותה, ולאבוד את חינה וטעמה על ידי ריב ומדנים פוליטיים וציבוריים". הגר"י וינברג, שו"ת שרידי אש א קנו עמ' תפו (עיין מאמרי הראיה 189 – רשם מ"צ).

פרענקים

ש: יש אשכנזים שמכנים את הספרדים פרענקים. האם יש בכל ביזוי?

ת: לא. בעלי התוספות עלו לארץ. אחר כך עלו ספרדים בזמן רבי יוסף קארו, וכינו את העולים לפניהם פרנקים, כלומר באים מפרנקיה היא צרפת. אחר כך עלו אשכנזים וראו החדשים מכנים את הישנים פרקנים, וכן נהגו כן, אך רובם היו ספרדים, לכן פרנקים נעשה מילה נרדפת לספרדי. אין בכך ביזוי, אך עדיף לכנותם: יהודים.

שתיה בבת אחת

ש: למדתי שמי ששותה כוסו בבת אחת זו גרגרנות, – ומה אם הוא צמא מאוד?

ת: זה רק נאמר אם שותה לתענוג כגון יין או משקה יוקרתי, אבל אם שותה לצמאו, או לקידוש והבדלה, מותר. פס"ת קע אות יב.

התיישבות ביש"ע

ש: האם יכול להיות שד' מרמז לנו על ידי אירועי טרור אחרונים שאנו לא אמורים לגור ביהודה ושומרון?

ת: איננו זקוקים לרמזים שהרי כתוב בפירוש שמצוה לגור בכל מלוא רוחב הארץ, אבל זו מצוה של מסירות נפש (רמב"ן, הוספות לספר המצוות לרמב"ם, מצוה ד'. עיין מנחת חינוך תכה, תרד. שו"ת משפט כהן קמג. אגרות הראיה ג תתקמד – רשם מ"צ).

משפט מחבל

ש: האם לפי התורה מגיע עונש מות למחבל שפגע ביהודי?

ת: כן. על אף שאין דין מות עתה, אלא מדין רודף כדי שלא ייפגע באחרים וכדי שמחבלים אחרים ייראו ויראו ולא יזידון עוד. כמובן, לא עונש על ידי הפרט, אלא על ידי האומה (עיין שו"ת אגרות משה חו"מ ב סח).

מעלים מס כעד

ש: האם למעלים מס יש דין פסול לעדות עבור חתונה?

ת: לא. כי הוא מרמה עמצו שזה מותר. עיין תוס' סנהדרין כה ב ד"ה מעיקרא. אבל באמת זה גזל. שו"ת חת"ס חו"מ סי' קעה. שו"ת יחוה דעת (ד ס. ה מה. שו"ת עשה לך רב א ע. ועיין נפש הרב רסט – רשם מ"צ).

כשרות תה, קפה וסוכר

ש: האם צריך כשרות על תה, קפה וסוכר?

ת: לא. גם בחו"ל בלי הכשר. סוכר תוצרת הארץ יש להפריש תרו"מ.

ש: ומה הדין בסוכר שמיוצר במפעל מחלל שבת?

ת: מותר. כי רוב הימים הם חול. הגר"ע יוסף קול סיני, הליכות עולם 400.

דגים וחלב

ש: האם מותר לאכול דגים עם מוצרי חלב?

ת: לאשכנזים מותר. ד"מ יו"ד פז אות ד. ויש מחמירים. ערוה"ש שם טו. ספרדים ראוי לנהוג להחמיר. שו"ת יחוה דעת ו מח. ובחמאה אפשר להתיר (נהגו בביתו של הגרש"ז אוירבך שלא אכלם יחד, כמו שנהגו בבית אבותיו, ולשואלים הורה שכיוון שאין מנהג זה מוסכם לכולי עלמא, ורבים וטובים אינם זהירים בכך וגם כתבו דטעות סופר הוא, אין צריך להיזהר בדבר אלא מי שמסורת היא בבית אבותיו, ועל הכלים אין לחוש בכל גווני. הליכות שלמה – מועדים ב יב 48. ונשאל הגרי"ש אלישיב: בעניין שיטת הב"י להחמיר שלא לאכול ביחד דגים וחלב, והעולם מקילים בזה ע"פ מה שכתבו הנושאי כלים בס' פז, אולם האדמו"ר מבעלזא זי"ע [הג"ר אהרן רוקח] אמר להחמיר משום כבודו של ה'בית יוסף'. מה דעת הרב? והשיב: לכתחילה צריכים להחמיר ע"ז. חזר ונשאל: גם האשכנזים צריכים לכתחילה להחמיר בזה? וצידד להקל לאשכנזים. וישמע משה א רמו-רמז – רשם מ"צ).

דיוק בלימוד

ש: "אי דייקינן כולא האי לא הוי תנינן". עירובין מח. אבל זה עניין הגמרא לדייק?!

ת: לדייק כן. אבל לא כולא האי. עיין לנתיבות ישראל ב ב שאדם לומד מרבו את הגדר.

קידוש עבור אחרים

ש: אם אדם עושה קידוש עבור אחרים בבית חולים ואחר כך הולך, האם עדיף שהוא ישתה או מישהו מהחולים?

ת: חולה. שו"ע או"ח רעג ד. הגהות רע"א שם.

כשרות משחת שיניים

ש: האם משחת שיניים צריכה הכשר? אני זקוק למשחה מיוחדת שאין לה הכשר.

ת: מותר. א. אם יש דבר טרף, הוא נפגם והוא בתערובת. שו"ת הר צבי יו"ד צה. ב. אין כאן אכילה אלא טעימה בעלמא. ג. ואין זה דרך אכילה (מספרים שפעם שאלו את הגרי"ד סולוביצ'יק אם משחת שיניים צריכה הכשר לפסח, והשיב: לא, כי נפסל לאכילת כלב. אמר לו: אבל נתתי לכלב והוא אכל! אמר הגרי"ד: אתה מאמין לי או לכלב?… – רשם מ"צ).

אכילה במזלג

ש: האם זה משנה אם אוכלים בידיים או בסכין ומזלג?

ת: כן. כי אין לאכול דרך רעבתנות. שו"ע או"ח קע ח. א"ר ס"ק יא. בא"ח בהר ח.

ספר הזוהר

ש: האם מי שאינו מאמין שספר הזוהר נכתב על ידי רשב"י הוא כופר בתושבע"פ?

ת: חלקית. מאמרי הראיה 518.

חתונה נפרדת

ש: מה לעשות אם ההורים מתנגדים לישיבה נפרדת בחתונה?

ת: ודאי שחייבים להפריד. עיין קיצור שו"ע קמט א. וכך נהוג בחתונות חרדים והוריהם מבינים זאת. אמרו לכם שזו חתונה שזו חתונה שלכם ולא שלהם, וזה יגרמו לכם צער ביום זה.

קידוש עבור אחרים

ש: אם אדם עושה קידוש עבור אחרים בבית חולים ואחר כך הולך, האם עדיף שהוא ישתה או מישהו מהחולים?

ת: חולה. שו"ע או"ח רעג ד. הגהות רע"א שם.

כשרות משחת שיניים

ש: האם משחת שיניים צריכה הכשר? אני זקוק למשחה מיוחדת שאין לה הכשר.

ת: מותר. א. אם יש דבר טרף, הוא נפגם והוא בתערובת. שו"ת הר צבי יו"ד צה. ב. אין כאן אכילה אלא טעימה בעלמא. ג. ואין זה דרך אכילה (מספרים שפעם שאלו את הגרי"ד סולוביצ'יק אם משחת שיניים צריכה הכשר לפסח, והשיב: לא, כי נפסל לאכילת כלב. שוב שאל: אבל נתתי לכלב והוא אכל! אמר הגרי"ד: אתה מאמין לי או לכלב?… – רשם מ"צ).

==

ראה www.havabooks.co.il לקרוב ל5000 שו"ת סמס של הרב. ראה [הרב] אבינרפדיה לשיעורי הרב: https://shlomo-aviner.net/index.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו