בצל ההפגנות בקמפוסים והאנטישמיות הגואה מאז תחילת המלחמה, מתרחשת טלטלה בעולם האקדמי, ואין המדובר רק בהפגנות הסוערות במוסדות היוקרתיים בארה"ב נגד ישראל עם למעלה מ- 2300 עצורים.
הסטודנטים הישראלים דואגים לשלומם האישי והאקדמי בצדק. לרוח התקופה "ישנה השפעה במספר מישורים" מסביר בראיון מיוחד לסרוגים ד"ר רפאל ברכאן סגן נשיא HIT מכון טכנולוגי חולון.
ברכאן הוא סגן נשיא לחדשנות, יזמות ובינלאומיות של המוסד. הוא מציין שהמוסד מקיים קשרי אקדמיה (הוראה ומחקר) עם 140 מוסדות אקדמיים מ- 35 מדינות, רובן הגדול באירופה. סגן הנשיא מציין שבפרוץ המלחמה המוסד קיבל תגובות מאוד תומכות ברמת החוקרים והמוסדות, "אנחנו איתכם ותומכים בכם", הוא אומר ומוסיף: "זה היה פחות או יותר בתקופה שאנשים היו חשופים לזוועות שמחבלי החמאס ביצעו ונחשפו אט אט גם בזירה הבינלאומית".
"החוקרים מקבלים ריג'קטים ללא הסברים"
אך עם התקדמות המלחמה לדברי ברכאן, "הקערה התהפכה בתקשורת העולמית והפכנו מהצד הפגוע להיות, לפחות בעיני התקשורת הבינלאומית, לצד הדורסני והפוגע". לדבריו: "אז התחלנו לקבל תגובות קצת אחרות, כאלה שדרשו מאיתנו הבהרות על פעילויות כאלה ואחרות של סטודנטים שלנו שהתפרסמו באתר HIT בתמיכה בכוחות הביטחון, גיוס משאבים לטובת אנשי המילואים, בפעילויות כאלה ואחרות שנעשו ונעשות לטובת יחידות אם אלה יחידות רפואיות או יחידות לוחמות (שנזקקו לאביזרים תומכי לחימה, פרי פיתוח של סטודנטים וסגל הפקולטה לעיצוב)".
לדברי ברכאן התגובות שלו ושל עמיתיו במכון היו מדודות והסברתיות. "מחד, לא "נכנסנו לפינות" ולא התלהמנו, ומאידך הדגשנו את עמדתנו ואת מהות התרומה והעשייה של הסטודנטים, והתגובות הניחו את הדעת".
סגן הנשיא מדגיש גם את נושא המאמרים שנשלחו ונשלחים וחווים דחיות מצד כתבי העת בעולם. "ברובד השני אנחנו, כמו שאר המוסדות להשכלה גבוהה בארץ חווים ברמת הסגל ריג'קטים של מאמרים, הנשלחים לשיפוט אקדמי למערכות של כתבי עת מובילים בעולם בתחומי הדעת השונים שאנו עוסקים בהם ב- HIT".
לדבריו: "פה אנחנו "בסירה אחת" עם מוסדות אקדמיים, מעבדות מחקר ובתי חולים בארץ. חוקרים מקבלים ריג'קטים לפעמים אפילו זמן מאוד קצר אחרי שהם שולחים אותם למערכות במייל, לרוב בלי הסבר נוסף. זו בהחלט תופעה שצוברת תאוצה ואין אלא להסיק שזה נעשה מסיבות שאינן ענייניות".
ברכאן מביא עימו את הזויות האישית שלו: "אני מקבל הרבה מאמרים כמעריך בתחומי הידע שאני עוסק, ברפואה הדיגיטלית, גם מחוקרים מדינות שהן נטולי קשרים עם ישראל, ולפעמים אף עויינות אותה כמו פקיסטן, איראן ועוד. לדידי, הקריטריון האקדמי צריך להיות מעל הכל, וזאת גם הציפייה שלנו מכתבי העת האקדמיים בעולם. מן הסתם אנו עדים יותר ויותר לעורכים ומעריכים שהם מוטים ונותנים לשיקולים לא עניינים להכריע קבלה או דחיה של מאמר אקדמי, ולזה בהחלט יש השלכה על קידום אנשי סגל באקדמיה, גם בהיבט של המלצות לקידום".
מן הצד השני מציין ברכאן כי בכנסים שלאחרונה הוא השתתף בהם באירופה ובארה"ב, חוקרים מישראל דווקא התקבלו בחמימות רבה. "גם במעוזים "קשים" כדוגמת הולנד, בבלגיה ובריטניה, הופתענו לטובה, אלא שזה תלוי בכנס עצמו, באוניברסיטה, בקהילה המדעית הספציפית", הוא מסביר. אך חשוב לו לציין כי: "הרוח מסביב היא קשה, עוינת ומאיימת וענני הסערה רק הולכים ומתגברים".
עלייה מדאיגה במקרי האנטישמיות Wirestock Creators / Shutterstock.com)
ברכאן מבקש לפנות לגורמים המדיניים ומבקש שייכנסו לעומק העניין. "הציפייה שלי כמי שאמון במוסד מצד אחד על המחקר ומהצד השני על הבינלאומיות היא שהממשלה תיתן את דעתה על הנושא, אבל לא בפתרונות של "שליפה מהשרוול"".
לדבריו: "ישנם רעיוןנות לקיים את הכנסים האקדמיים בארץ ולא בחו"ל בתקופה סוערת זו, אבל זה לא פתרון – המדענים מחו"ל חוששים להגיע לארץ ואם אין פחד אז יש את הנושא של ביטולי טיסות, ביטוחים, ואלה לא דברים פשוטים, כך שנדרשת כאן חשיבה עמוקה ברמה הרב-זרועית עם פתרונות עומק בני-קיימא".
"הממשלה, משרד המדע, גופים נוספים צריכים לתת את הדעת על זה. מצד שני גם המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) צריכים בהחלט להיות שותפים לגיבוש מענים לבעיה קריטית זו".
"סטודנטים תושאלו ברשויות ההגירה במדינות מסוימות"
במסגרת שנת הלימודים, נוהגים המוסדות האקדמיים להביא לידי פעולה תוכניות של חילופי סטודנטים. ההפגנות הסוערות והסכנה שעלולה לארוב לישראלים מעלה דאגה רבה. "אנחנו לא ביטלנו תוכניות אלה, סטודנטים ב- HIT ממשיכים לצאת לחו"ל, כמובן בתיאום גם עם המוסדות המקבלים, ויש לנו שיתופי פעולה מצוינים איתם", ברכאן מסביר.
לדבריו המוסדות הבינלאומיים מודעים למצב ומספקים את כל התנאים הראויים לסטודנטים ש- HIT מוציא. אבל בד בבד הסטודנטים מקבלים הדרכה מהמוסד כיצד להתנהג בסיטואציה המורכבת בימים הללו. "אנחנו עומדים בקשר תדיר ורציף גם עם משרד החוץ והנציגויות שלנו בכל מדינה, כך שאם חלילה הסטודנטים נקלעים למצבי מצוקה, והיו כאלה בסמוך לתחילת המלחמה, הם יקבלו מענה מהקונסוליות והנציגויות שלנו בחו"ל וגם מהאוניברסיטאות המארחות שלהם", הוא מדגיש.
ישנם סטודנטים זרים ב- HIT ששבו בחזרה למדינות והיו כאלה שהעדיפו להישאר הוא מסביר. "היום אנחנו ממשיכים להוציא סטודנטים לחו"ל, פחות מקבלים סטודנטים זרים כי עדיין הם חוששים להגיע וגם נושא הטיסות הוא מאוד בעייתי, אבל בהחלט גם בזירה הזו אני צופה שתהיה האטה או פגיעה".
סטודנטים שלחמו בעזה, לדעתך אם ייתקלו בחומה בצורה?
"בינתיים לא קיבלנו דרישה לגבי סטודנטים אם הם נלחמו בעזה, אם היא תגיע זה יהיה חמור מאוד. אנחנו יודעים על מסטודנטים ממוסדות אחרים שחוו תשאול על ידי רשויות הגירה במדינות מסוימות בנושא זה".
"בהרבה מהמקרים זה היה תחת אירוע מסוים שהסטודנטים הללו היו אמורים להופיע בו בהקשר למלחמה ואז פקידי ההגירה שאלו את השאלות. אבל לא ידוע לי נכון להיום על תשאול כזה בהקשר לסטודנטים של HIT".
"חייב להיות קול ברור ואחוד מצד כל המוסדות האקדמיים בארץ"
לאור הבעיה החמורה, עולה השאלה האם יש תיאום מלא בין האוניברסיטאות בנושא שיעביר מסר לאומי מאוחד. ברכאן מציין שהצעד הזה יוצא אל הפועל, "זה אחד מהדברים שמאוד מציקים לי ואני מציף אותו בפורומים השונים שאני שותף להם, למן פרוץ המלחמה", הוא אומר בכאב.
ברכאן טוען באופן מאוד חד: "חייב להיות קול אחד ברור מצד האקדמיה, זה לא משנה אם זו מכללה, אוניברסיטה, פרופסור או דוקטור, סטודנט למדעי הרוח והחברה, רפואה וכו', חוקר יהודי או ערבי. חייב להיות קול אחד ברור. כולנו, כאמור, "באותה סירה", כולנו נפגעים וניפגע ממה שקורה כרגע בזירה הבינלאומית".
(צילומים תמונות מתחלפות: הדס פרוש\פלאש 90, סיון פרג', Wirestock Creators / Shutterstock.com)
אתר סרוגים פועל להגנת ושמירת זכויות יוצרים ועושה מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים. השימוש ביצירות שבעל הזכויות בהן אינו ידוע נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007.
אם זיהיתם בכתבה זו יצירה שאתם בעלי הזכויות בה נא הודיעו לנו בדואר האלקטרוני ונסיר את התמונה מהאתר בהקדם.
