אותם אלה הכמהים למילקי במחיר מציאה, הם אותם אלה שמתלוננים על האובססיביות של ביבי לגבי איראן. אולי זו רק יד המקרה, תחליטו אתם, אבל מהמחנה של אלה יצאו אלו המצדדים בכך ששמיעת ווגנר בבמות ארצנו הינה לגיטימית לגמרי ויש להפריד בין דעותיו למוסיקה שלו. כשעדיין מסתובבים בינינו ניצולים מהקטסטרופה ההיא. אלו גם אותם שמזלזלים הלוך וזלזול על כל איום קיומי שמושמע לעברנו- מן אסאד הגדול עד לבוא החיזבאללה, ועד הטירוף האיראני לעבר נשק להשמדה המונית עם הצהרת כוונות בצידו.

המשותף לכול החבר'ה האלה הוא התפיסה שהאיש עם השפם הקטן והתכנית הכבירה להשמדת העם היהודי היה רק תאונה היסטורית. מין טעות אופטית שקרתה לגמרי במקרה על ידי עם אקראי בהחלט שבמקרה דובר שפה גרמנית. עוד יותר מקרה הדבר הוא שזה נעשה לעם היהודי, שרק במקרה כמובן עבר שנות נרדפות באתוס שלו אולי יותר מבמציאות חייו. והרי ההיסטוריה האנושית מלאה בסבל אנושי של קבוצות אתניות, אז מה לנו היהודים לנכס לנו כל כך את הנרדפות שעליה כמעט גאוותינו. אז נכון, יודו רובם, השואה הייתה ממש טראגית. אם תלחץ ממש יודו גם שאין לה אח ורע. אז מה? ישאלו. אז מנקודת מוצא, זו כל העוולות מותרות? ייתממו בחן אינטלקטואלי. משליטה בעם אחר ועד יחס לכניסת זרים וכמובן עושק כלכלי בחסות האובססיה הקיומית?

זה לא שאין להם לקחים ממה שקרה, אלא שהלקח שלהם הוא מין פחד מתסמונת סטוקהולם של הזדהות רצחנית עם התוקפן. לכן כל דגל חביב שתלוי על מכונית מזכיר להם מצעדים של התנועה הנאצית, אריתראי כבול בידי משטרת ההגירה מעלה אסוציאציות מהמחנות והקונפליקט עם הפלסטינים מזכיר את הפלישה לפולין. גם הם רואים צל הרים כהרים.

והדוגמה למילקי זול היא דווקא בברלין ולא אתונה, רומא, או פריס. הם, קוסמופוליטיים שכמוהם, לא עושים מזה עניין. או אולי דווקא עושים מזה עניין כדי לזעזע את האוזן הישראלית. מין תפיסה מרקסיסטית בבסיסה שגורסת שהיחסים הכלכליים הם עומדים בחזית וכל שאר השטויות של הזהות וכל השאר באים רק לאחר מכן. והם לא יוכלו להסביר למה הם אוהדים בדבקות קבוצת כדורגל כזו או אחרת שמייצגת סמלי זהות מובהקים. אבל ניחא. מבחינתם זו צעקה לגיטימית כנגד כל העושק שמירי רגביות ואיילות שקדיות מבצעות פה. והחברים בתקשורת מריעים ומעודדים ומרימים את האייטם פעם אחר פעם. כי חייבים להעיף אותם כבר מהשלטון את הלאומנים העושקים, שבגללם אנחנו קורעים תחת הנטל הכלכלי.

אז אל תעלבו אם יעקמו פרצוף נוכח הבחירה שלכם דווקא לתת את ברלין כדוגמה.יש פה עוד כמה חבר'ה שהם לבינתיים ככל הנראה הרוב, שזה עושה להם לא טוב הדוגמה והאירוניה המרירה שלכם. יש פה כמה שלוקחים ברצינות איומים קיומיים גם אם הם בפרסית, גרמנית או ערבית מנהרתית. יש לאותם חבר'ה זיכרון קולקטיבי מוטבע בדם שעובר דרך סבים וסבתות של יהודי תחת איום שאורז מהר מזוודה והוא יודע שחייו תלויים בזה.