מקומו של הבן החמישי שנמצא על הרצף הדתי - סרוגים

מקומו של הבן החמישי שנמצא על הרצף הדתי

נדמה שהאתגר נסוב בבן שאמנם נמצא איתנו אך בו זמנית שרוי תודעתית גם במקומות זרים מה שמורגל לכנות על הרצף הדתי, הבן והבת שלגמרי פעילים ורואים את עצמם כחלק מליל הסדר המסורתי והמקובל אך עשויים לסיים את הלילה במקום 'קצת שונה'

author-image
מקומו של הבן החמישי שנמצא על הרצף הדתי
  (צילום: הדר בן שעיה)

פרשנויות רבות נאמרו לאורך הדורות על ארבעת הבנים בהתאם לתקופה ואתגריה החינוכיים, ופעמים רבות הם הוגדרו כארבעה אב טיפוסים שבהם נכללו הסגנונות השונים בתוככי הבית והחברה. בדור האחרון הרבו להדגיש את 'הבן החמישי' שלא מגיע לסדר. מנותק המצוי אי שם. כיום נדמה שהאתגר נסוב בבן שאמנם נמצא איתנו אך בו זמנית שרוי תודעתית גם במקומות זרים מה שמורגל לכנות על הרצף הדתי, הבן והבת שלגמרי פעילים ורואים את עצמם כחלק מליל הסדר המסורתי והמקובל אך עשויים לסיים את הלילה במקום 'קצת שונה'.

סוגיה רגישה זאת צפה בעקבות הטבח בשמחת תורה בה לא מעט חבר'ה שבאו ממשפחות דתיות שמחויבותן להלכה מוחלטת אך בניהם שאף הם באופן כזה או אחר היו קשורים לעולם הדתי נכחו שם וחלקם נרצחו עקד"ה, הטבח הנורא העלה בתוככי החברה הדתית מחדש אך בהיסוס ובחשש את הדואליות והיחס המורכב לקדושים אלו.

כדוגמא ורק כדוגמא בלבד אציין ראיון מפעים ששמעתי לפני מספר שבועות עם שרית לפידות הי"ו אמא של תפארת לפידות הי"ד שנרצחה בשמח"ת שתיארה את האתגר הגדול בדואליות של ביתה, מחד תפארת ביטאה בחייה צימאון ודרישת אלוקים כנה ובלתי מתפשרת מעומק הנפש ומאידך בחרה בדרך שלא בדיוק עולה בקנה אחד עם המחויבות הדתית מעין פסיחה מעולם לעולם, ולאו דווקא מתוך פריקת עול מתריסה אלא חיפוש מתמיד אחר 'המעבר' שכחלק מזה באה לידי ביטוי בהשתתפות במסיבה ברעים.

אין בכוונתי לשפוט חלילה את הקדושים שנטבחו או נחטפו בשל עצם היותם יהודים, אלא לבחון את יחסה של החברה הדתית למציאות מורכבת זאת ובפרט לנסות ולהבין מדוע נשמות קדושות אלו לא מצאו מזור ומענה לנפשם הסוערת בתוככי החברה הדתית על מכלול מוסדותיה.

ראשית אציין אקסיומה בסיסית, אהבתינו את ילדינו באשר הם על מכלול בחירותיהם אינה מותנית או תלויה בדבר, אהבתינו לא נועדה רק להותיר דלת פתוחה, דהיינו, מעין מניפולציה רגשית כדי שלא יתנתקו לגמרי, אהבת אמת היא ולא משנה מה הן בחירותיהם, מאידך אהבתינו אותם אינה נובעת מטשטוש או יחס טולרנטי לערכיה ומצוותיה של תורה עד הפרט האחרון שבה, בניגוד לגישה הפוסטמודרנית שיצרה ותרנות מכילה של בחירותיהם, וכאשר הם מחללים שבת נפשנו דואבת היות ואיננו מקבלים ולא נוכל להכיל עבירות על גופי תורה.

אהבתינו אותם נובעת ממבט המסוגל לראות הרבה מעבר לקליפה החיצונית של בחירתם המעשית ולהבין שחטאם נובע מהחטאת המטרה מחיפוש של נפש מיוסרת שלא הצליחה למצוא את אלוקיה במקום גידולה ובעומק נפשם קיימת סגולה ישראלית שלא נפגמה ונשארה בטהרתה, בו זמנית אנו נאלצים ליצור הבחנה מורכבת בין בחירות שאינן ראויות ורצויות לבין נשמה מחפשת תוהה אחר אלוקיה במודע או שלא במודע.

השאלה הבלתי פתורה שעדיין מהדהדת במרחבי השיח הדתי, מדוע טרם השכלנו לספק מענה וחלופה ערכית וחווייתית בתוככי הקהילה הדתית והמרחב החינוכי לצימאון ילדינו, כך שהם נדחקים למצוא את עצמם בעולמות של אקסטזה אף דתית ודווקא שם עשויים לחוות את כמיהת נפשם, איני מנסה להיתמם ברור לכל שאלו הן חוויות תוצר של אמוציונאליות חולפות אך בחירה זאת מציבה עבורנו מראה מלוטשת שדרכינו לא מצליחה לספק להם את המענה לנפשם המיוסרת.

הצעירים שפוקדים מקומות אלו, לא בהכרח פרקו עול תו"מ אלא חיים בדואליות לפעמים קיצונית, ניתן לפגוש אותם בתפילת נעילת מרטיטה או בקבר רשב"י בהשתפכות נפש עילאית ורצינית ושעה לאחר מכן מפזזים בפסטיבל טבע אפופי אקסטזה.

מרן הראי"ה קוק זצ"ל היה היחיד בדורות האחרונים שהנהיר לנו למצוא את הפתח לנשמות של גאולה מלאי הסתירות הפנימיות, כשהרב הגיע ליפו ועמד את טיבו של הדור הפליא להגדיר את מחלתו במאמרו המכונן 'הדור' , "דורנו, הוא דור נפלא, דור שכולו תמהון. קשה מאד למצא לו דוגמא בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בערבוביה. הוא שפל וירוד, גם רם ונשא ; הוא כולו חייב, גם כולו זכאי. אנחנו חייבים לעמוד על אופיו למען נוכל לצאת לעזרתו... ודור שבכח יש לו רב, ובפועל לא כלום, דורש הרבה, ומן המוכן אין בידו מאומה, אי אפשר להצילו מרעתו ולהעמידו על דרך החיים הנכונה כי-אם במה שנדבר עמו מכל נשא ונשגב, מכל נעלה ונהדר, בשפה היותר פשוטה ונמוכה, בדברים היותר מורגלים ומובנים לו, כדי שימצא גם בעמק התהום שהוא שוכב שמה את הזיו והנועם האדיר והעליון שהוא מבקש".

העולם הדתי בו גדלו נתפס בעיניהם כחסר מוחלטות טוטאלית וחסר מעוף, סתמיות משעממת, תרבות של 'הגם וגם' "המקף הקדוש" המחבר בין הציוני לדתי, שחלחל לציבור הדתי הנותן מקום לתופעות תרבותיות רדודות למרות שהן נוגסות בערכיו, האבסורד כה רב עד שלמרות שצעיריו בועטים בערכיו האטמוספירה החברתית משדרת כלפיהם סלחנות והכלה, עמדה זאת גורמת לפעולה הפוכה משציפינו, לחבר'ה האלה יש חוש מיוחד לכנות ואמת ולכן הם יחושו זילות למי שמכיל את משוגותיהם, וממלא הם יחפשו עומק ורצינות במקומות אחרים. הכלה רדודה זאת מבטאת חוסר רצינות לאבני היסוד הרוחניים והחינוכיים עליהם מושתתת אמונת הוריהם ומחנכיהם. נדרשת הבחנה מאוד ברורה בין אהבתינו הבלתי מותנית את ילדינו באשר הם לבין היחס לבחירותיהם שאינן עולות בקנה אחד עם דרכינו החינוכית.

אנו עשויים לפגוש רבים מצעירינו מחפשים את דרכם בחסידיות מגוונות המאפשרת חופש ומאידך דרך מאוד ברורה ומוחלטת שאינה 'סוחרת' ומתפשרת על ערכיה, מאוד בטוחה בדרכה וזקופת קומה, תפיסה משמספקת בטחון מאפשרת גם להתמסר אליה, תנועת ההכלה החינוכית שלנו מתהפכת עלינו לרועץ, הכלה שטחית הינה הרסנית וזורעת בלבול חינוכי ודוחפת את ילדינו היישר לחיפוש דרכם במרחבים שיספקו להם ודאות ועקביות ערכית ותרבותית.

מקומה של ההכלה האמיתית והראויה אינו מתבטא בוויתור או טשטוש ערכינו כי אם במבט סבלני ומאמין המסוגל לראות את התוך והגודל האמיתי בתוככי נפשם ואת שאיפת הקודש הלא מודעת והסוערת בקרבם, ככל שלא נבהל מהחיפוש של ילדינו ומנגד לא נטשטש את ערכנו מתוך המתנה שהטוב שבתוכם יופיע, ולאורך כל הדרך נעמיק את הודאות בצדקת הדרך הרוחנית והערכית לאורה אנו חיים, כך  נסייע לילדינו האהובים לא להתפרק לגמרי ובהמשך אף לגלות ולפגוש את העומק המצוי בתוכם ולהטען מהעושר הרוחני המצוי בבתי תלמודינו, ממשנתה של התורה הגואלת, אין ספק שאין כאן פתרון פלא, אך לכך קרואים מחנכינו הדגולים להמשיך להעמיק בשאלת חיינו וכלשון בעל ההגדה "ואת עמלנו, אלו הבנים", שבהם עיקר עמל האדם, כדברי רש"י.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
11 תגובות - 9 דיונים מיין לפי
1
לפחות בדבר אחד אתם בטוחים, .ב"חינוך"שלכם
יהודה ליב פישמןמימון | 26-04-2024 10:23
למה לא תבינו ששם מתחילה הבעיה שלכם
כבוד הרב.ה'אמת' שלך מצומצמת וקיצונית.
אחד שיצא מכם | 26-04-2024 10:56
היא אינה מתאימה לאנשים בעלי אופקים רחבים.
2
כבודו ילמד לכתוב...
אבע | 26-04-2024 16:22
כבודו ילמד לכתוב קצר, אין זמן לקרוא מגילות חג שמח
מי יתנני משכיל אקדמאי ואנשכנו כחמור
חרד"לי עם הארץ | 27-04-2024 21:23
כאלה אנחנו.
3
כצפוי, שום לימוד...
שין | 26-04-2024 16:59
כצפוי, שום לימוד אמיתי ונתינת מקום ממשי לאמירה של הבנים והבנות.
4
פלטפורמה חרדלית
משה אהרון | 26-04-2024 17:52
אתר סרוגים בעיניי התחרד נוטה חזק לכיוון החרדלים גם הם כמו ערוץ 7 מגלים אפס סובלנות לדעות תורניות שמחוץ לקופסא. או לתוספות ושיכלול רעיונות . אוי להם לאותם עלובים שבהניף כח מזוייף מונעים מבעד אור השמש החדש להזריח לעולם . יום יבוא והאמת התורנית הנדחית והנזנחת תתבע את עלבונה ואתם תעטו את אות הקלון :כתרים אפלים של שקר יתנוססו לדראון על ראשיכם ........
5
הצעה לרב
יובל | 27-04-2024 20:27
יש לי הצעה לך בדרך של הרב קוק: לראות את עצמך כבעיה ולא כפיתרון. הוא אמר במאמר הדור שהעולם של התורה צריך להשתנות בגלל שהוא לא מהווה שום תשובה לשאלות של הדור. ביום שאתה בעצמך תראה את מי שאתה כחלק מהבעיה ולא מהפיתרון אז אולי אולי אולי תתחיל למצוא גם תשובה. אף אחד לא מבקש ממך שתכיל אותו ואת לא המכיל.
6
כבודו כותב בפומפוזיות. מאריך ובסוף לא מובן.
עורך | 27-04-2024 21:01
שפר את הסגנון פחות נפיחות והתנשאות.
7
נראה כי גם...
ודי לחכימה | 28-04-2024 13:09
נראה כי גם הרב יוסף , בהתבטאויות שלו , נמצא על הרצף הדתי .
8
בג תיאולוגי אח תיאום לבג הפוליטי
משה אהרון | 28-04-2024 15:38
בסד. בכל דת מתפרץ בג תיאולוגי גם ביהדות . בג המושך את האדם אך לקצוות. יש בג שלילי הגורם לאיפיקורסיות מובנית ויש בג חיובי של שיוט רק בקצה של כל החומרות. רובן גם מדומות רבים מהחרדים סובלים מבג זה בכל אופן באופן וודאי לרבניהם הדברנים בעם. היהדות בנויה למנגנון ניטרול של השפעת אותו הבאג אלא שאלה בעלי הקצה דחקו אותו ועד לכלל ניוון. הפתרון לחזור בתשובה והתשובה היא היא הכרה בתופעה והמכניזים של באג הקצוות להאחז תמיד בדרך האמצע . דרל המלך של לדרוש מעצמך הרבה ומאחרים אך מעט. תהיה בעיני עצמך תמיד צודק ועד לקו החצי ותן לאחרים ואל תצפה לקבל...... משה אהרון
9
גילגול הנשמות של בעלי הבגים
משה אהרון | 28-04-2024 16:22
בסד. גילגול הנשמות של הבג. --------------------------------------. לבג האמור ברשימה שלעיל יש המשך מעניין . הוא נתהפך בגלגול הבא מי שהי חרדי להקצין חוזר בגלגול הבא להקצין בקצה שמנגד להיותו אפיקורס. ומי שהיה אפיקורס חוזר להיות חרדי קיצון וכך עד שיום אחר האדם מתעשת ו לכייל עצמו למידת הסבירות הראויה כאמור .משה אהרון .