חג הסוכות כידוע עוסק בהשגחתו המיוחדת של הקב"ה על עמו ישראל, הסוכה מסמלת את השכינה שחופפת על עם ישראל, כפי שהיה בזמן שהיו במדבר עם ענני הכבוד.

אלא שלכאורה אין כל חידוש בחג הזה, שהרי המושג של השראת שכינה קיים כל הזמן, אנחנו אומרים בכל ערב שבת "הפורש סכת שלום על עמו ישראל" וכמובן המשמעות היא של השראת שכינה.

הזוהר אמנם קורא לסוכה "צלא דמהימנותא", צל השכינה, אבל במקומות אחרים הזוהר מדבר על השכינה ששורה גם בביתו של האדם.

גם שבעת הרועים של החג מבקרים אותנו בכל שבוע, אברהם יצחק יעקב ודוד בסעודות השבת, יוסף ומשה במנחה של שבת, כאשר אומרים צדקתך צדק, ואהרון בברכת הכהנים.

וכמובן גם קריאת התורה בשבת שיש בה שבע עליות מכוונת כנגד שבעת הרועים, ואם כן לכאורה אין כל חידוש בחג הזה, אז מדוע אנו חוגגים אותו? האם כל טיבו של החג הוא לפרנס את הסוחרים?

ישנו סיפור ידוע על אדם שבא לרב וביקש להתגרש מאשתו, שאל אותו הרב מדוע? והוא ענה בגלל שהיא נוחרת בלילות ואני לא מסוגל לישון.

הרב שאל אותו ואם אפטור לך את בעיית הנחירות, האם תהיה מוכן להשאר איתה? האיש ענה בחיוב ואמר שהוא אמנם אוהב את אשתו אבל הוא לא מסוגל לחיות בלי שינה.

הרב אמר לו שמחר לפני שהוא הולך לישון שיכניס תרנגול לחדר שבו הם ישנים, וכך הוא עשה, למחרת הגיע האדם בחזרה לרב עם עינים אדומות, וכששאל אותו הרב איך היה? אמר שבהתחלה עוד היה בסדר אבל אז התחילו הנחירות מצד אחד ומהצד השני נוספו גם קרקורי התרנגול.

הרב הנהן בראשו ואמר שכנראה צריך משהו חזק יותר, ולכן הוא אמר לו להכניס בלילה הבא בנוסף לתרנגול גם כבשה, ולמחרת האיש הגיע מתנדנד לרב, ואמר שהוא חווה גיהנם אתמול בלילה, הרב אמר יש רק דבר אחרון שאפשר לעשות, ואמר לו להכניס חמור בנוסף לשאר.

למחרת הגיע האיש כשהוא אוחז בראשו וצעק על הרב, אתה הורס לי את החיים, מה עשית?

הרב אמר לו אל תדאג מחר בלילה תוריד את החמור, ותחזור מחר, למחרת חזר האיש יותר רגוע ואמר שעדיין קשה לישון אבל הרבה יותר טוב, וכך אמר לו להוריד גם את הכבשה ואת התרנגול.

האיש חזר לרב מחויך ורגוע, ושאל אותו הרב נו מה עם הנחירות? איזה נחירות שאל האיש, מאז שהוצאתי את התרנגול יש לי שקט ושלווה ואני ישן כמו תינוק.

כדי לזכות בהשראת שכינה אדם צריך קודם כל להכיר טובה לקב"ה על חסדיו, כפי שאומר הפס' "טוב להודות לה' …ומיד לאחר מכן "להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות", שמרמז על השגחתו של ה' והשראת שכינתו.

אבל לפעמים במשך השנה אנחנו נוטים לשכוח את הטובה, ולהתלונן על כך שהבית קטן מדאי, ופחות נוח, ולו היה לי עוד קצת כסף הייתי משפץ ומוסיף, ולא היה מזיק גם איזה סלון חדש וכדו', בצורה כזו אי אפשר לזכות להשראת שכינה.

בחג הסוכות אדם יוצא לפתע מביתו הממוזג והמוגן, אל הסוכה הדלה, שם אין סלון ואין ויטרא'ז ואין כלום, יש זבובים ויתושים וחם או קר, פתאום אנחנו נזכרים עד כמה טוב היה לנו בבית, וכשחוזרים בסוף החג, לפתע כל התלונות הקטנות נעלמות, ומרגישים באמת את הטובה שנפלה בחלקנו.

לולא סוכות לא היינו יודעים להכיר טובה, ולולא הכרת הטוב לא היינו זוכים להשראת השכינה, אי אפשר בלעדי החג הזה.

לא לחינם האורח הראשון בסוכה הוא אברהם אבינו, הראשון שהכיר טובה לקב"ה וקראו אדון, קונה שמים וארץ, איש החסד שלימד אותנו שמידת החסד היא לא רק לגמול טובה עם האחר, אלא גם לדעת להכיר לו טובה על חסדים.

שנזכה בחג הזה לשמוח בכל הטוב אשר נתן לנו ה' אלוקינו, ומתוך השמחה הזו תשרה השכינה בכל מעשה ידינו, אמן.

==

הרב אשר סבג הוא חבר בארגון רבני בית הלל