אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

"החלבן" לחג הסוכות: המצווה הקשה – לשמוח

והנה התורה מצווה אותנו להיות בשמחה בחג. ויש להשכיל ולהבין שאם דבר זה בא בציווי מאת ה', הרי שבוודאי חובה לעשות זאת, והלא ידוע שאין הקב"ה מצווה על האדם מה שאין בכוחו לעשות. וכיצד מצווה ה' אותנו להיות בשמחה עצומה כל כך, בלי שום יגון ואנחה, בלי שום צער וטרדה, אלא אך שמחה, אך שמח, בלי גבול ובלי שיעור, עד בלי די. הלא אבינו יודע לבבנו, ויודע שהדבר קשה מאוד, וכיצד מצווה אותנו דבר זה. והוא אשר אמר הגר"א שמצווה זו קשה מאוד.

"החלבן" לחג הסוכות: המצווה הקשה - לשמוח
  המצווה הקשה - לשמוח. הרב חיים כהן

שמחנו ה' א־להינו'

והנה התורה מצווה אותנו להיות בשמחה בחג. ויש להשכיל ולהבין שאם דבר זה בא בציווי מאת ה', הרי שבוודאי חובה לעשות זאת, והלא ידוע שאין הקב"ה מצווה על האדם מה שאין בכוחו לעשות. וכיצד מצווה ה' אותנו להיות בשמחה עצומה כל כך, בלי שום יגון ואנחה, בלי שום צער וטרדה, אלא אך שמחה, אך שמח, בלי גבול ובלי שיעור, עד בלי די. הלא אבינו יודע לבבנו, ויודע שהדבר קשה מאוד, וכיצד מצווה אותנו דבר זה. והוא אשר אמר הגר"א שמצווה זו קשה מאוד.

יש להשכיל ולהבין, שהנה אנו אומרים בברכה מעין שלוש "ושמחנו ה' א־להינו ביום חג הסוכות הזה". והלא לכאורה הקב"ה מצווה אותנו לשמוח, ומהו זה שאנו מבקשים ממנו לשמח אותנו. הלא לכאורה המצוות צריכות להיעשות על ידי ישראל לתתא, ומהו שאנו מבקשים שיהיה ה' משמח אותנו? הוא יתברך אומר 'ושמחת בחגך' ואנו אומרים לו 'ושמחנו ה' א־להינו?'

אלא באמת זה עומק עניין השמחה. שבאמת אין האדם יכול לקיים מצווה זו בעצמו, כי היא קשה מאוד. ולעומת לולב וסוכה, שיכול האדם ללכת ולקנות בעצמו, הנה בהיותו עומד מול ציווי זה, להיות אך שמח ברגלים, הוא רואה שאין בכוחו לעשות זאת, שרבו טרדותיו וצמצומיו, עד שמתקשה לעשות זאת. ואז נושא עיניו למרום ושואל את ה' יתברך – ריבונו של עולם, הלא אני רוצה לקיים מצוותיך בכל לב, ולהיות אך בשמחה ורננה בלי גבול, כי חפצתי לקיים מצוותך אשר צוויתנו, והדבר קשה מאוד. אמנם שמח אני, אך רצונך שאהיה בשמחה בלי גבול ומידה ממש, שמח ואך שמח, בלי יגון ובלי צמצום כלל ועיקר!

אז מתנוצצת בלבבו של האדם התשובה לכך, עומק עצום שעומד ביסוד מצווה זו – באמת אין בכוחנו לקיים מצווה זו בעצמנו. ואנו פונים לה' יתברך ומבקשים ממנו שהוא ישמח אותנו, "ושמחנו ביום חג הסוכות". היינו, שאנו משכילים ומבינים מאוד מאוד, שאין בכוחנו לעשות מאומה מעצמנו, כלל ועיקר, והכל ממנו יתברך שמו. שדווקא המצווה הקשה הזאת היא המלמדת אותנו להשיג ולהבין, שבאמת אין בכוחנו לעשות דבר בלי עזר מלעילא, וה' יתברך 'כל מעשינו פעלת לנו' (ישעיה כו יב), שה' יתברך עושה הכל באמת, ואנו רק צינורות קטנים.

haim new hagey tishrey-page-001

וברצוננו לומר, שבמצוות קלות האדם עלול לחשוב שהוא העושה, שהוא הלך וקנה לולב ונטל אותו בחג, והוא המקיים את המצווה. אולם בשעה שעומד מול מצווה קשה, אזי הוא מתחיל להבין שבאמת אין בכוחו לעשות מאומה בלי עזר מלעילא, ואזי פונה בכל לבו לה' ומבקש ממנו שיסייע לו, ואזי משכיל הוא מאוד, שבאמת אנו לא עושים כלום ממש, והכל הוא ה' יתברך. שאין עוד מלבדו, ואף את מעשי מצוותנו הוא יתברך עושה ומשלים ומעורר ופועל, ואנו כגרזן ביד החוצב בו.

בשעה שאיש ישראל מבין היטב שה' יתברך עושה הכל ממש, אזי מתמלא לבבו שמחה עצומה. כי עיקר השמחה היא מקרבת א־להים, שמכיר שה' יתברך קרוב אליו מאוד מאוד, ואין קץ לאהבה שאוהב ה' את ישראל ואין קץ לסיוע שהוא יתברך מסייע לנו. ובהיות האדם משיג זאת בעומק לבבו, אזי הוא מתמלא ביטחון עצום, שיודע מי הוא זה אשר מסייעו ומי נמצא עמו בכל עת, ומתמלא גיל ורננה ושמחה עצומה בלי גבול ומידה ממש. כי אין קץ לאושר של מי שמשיג השגה בא־להות ומשכיל עומק קרבת ה' יתברך לישראל עמו, שהדבר ממלא בביטחון וגבורה וכל חיי העולם הזה אינם נחשבים לעומת עוצם הדבקות הא־להית של האדם בה' יתברך.

מכאן נשכיל שעומק עניין השמחה בחג הוא עצם הדבקות בה'. ודבר זה בא דווקא מתוך ההבנה שאין אנו עושים מאומה מצדנו. והיינו, שבשעה שהאדם בא לקיים מצוות ושמחת בחגך, ומרגיש ורואה שאינו יכול לעשות זאת, שהדבר קשה מאוד. אזי פונה לה' יתברך שיסייע לו, ואז משיג שה' יתברך הוא העושה הכל ממש ואין עוד מלבדו. וממילא מכיר עומק קרבת ה' אליו, וממילא מגיע לשמחה עצומה מאוד. כי ה' יתברך הוא משמחנו ובקרבתו אנו שמחים.

והנה יש להבין דבר עמוק, שבחג הסוכות ישנה סגולה עצומה להשיג שמחה בלי גבול ממש. וסוד העניין נעוץ בקדושת הסוכה. שקדושת הסוכה היא תיקון הדעת, כאומרו "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים". והיינו שסגולת הסוכה להשיג דעת. ידוע שסוד הדעת הוא החדרת כל השכל אל הלב. שהדעת היא התקשרות האדם אל עומק השכל. והיינו שלא רק שמכיר בשכלו שיש א־להים והוא מנהיג את ישראל ונמצא עם כל אחד ואחד מאתנו, אלא שדבר זה חודר אל הלב. שעיקר עבודת האדם הוא בידיעת הלב. קל לדעת בשכל ולדבר דיבורים רבים של דרשות תורניות, על כך שאין עוד מלבדו יתברך, ושהוא אוהב את ישראל ושומר על כל אחד מאיתנו, ואנו בניו והוא אבינו.

אכן עיקר העבודה ומדרגת האדם הוא בהיות הדברים חודרים אל עומק לבבו. ובאמת עיקר האדם הוא הלב, ובשעה שהלב רחוק מהרעיונות של התורה, אזי הוא בעצבות ויגון וצמצום. ועיקר השמחה היא בהיות האור חודר אל הלב, והלב מתעורר מאוד ומתרגש ומשיג זאת בהשגת חיים עצומה ועמוקה מאוד מאוד. בשעה שהדבר חודר פנימה, אזי השמחה מתעוררת מאוד.

והנה נמצא שסוד השמחה תלוי בייחוד בדעת, בהיות הידיעות חודרות אל הלב. והנה סוד הסוכה הוא סוד הדעת, שהאמונה לא נשארת רק בפה ובשכל, אלא חודרת ללב, לדעת שה' יתברך הוציא אותנו ממצרים והוא אדונינו ואבינו ואוהבנו, ואנו בניו עם קרובו, וכל אחד מאתנו קדוש בקדושת ישראל, שאין לעילא מקדושה זו, וממילא הלב מתעורר בשמחה עצומה על הזכות הגדולה והעצומה.

וברצוננו לומר, שהשמחה בחג הסוכות נובעת מסוד הדעת של הסוכה, שהאדם יודע ומשיג ממש בא־להות, בזכות קדושת הסוכה, וממילא מתמלא בשמחה עצומה ממש, בלי גבול ומידה. והוא סיוע א־להי גדול מאוד שיש בסוכות, לדעת את הא־להות, שזהו הדבר היקר מכל יקר, ואין אוצר חמדה ששווה לו. כי דעת ה' היא אור האורות וחמדת החמודות, כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי, ואשרי המשיגים בא־להות, ואשרי היושבים בסוכה, כי כל לבבם נעשה מואר ומזוכך בזוהר השגת הא־להות, וממילא נעשה מסוגל מאוד למשוך שמחה ממקור השמחה, מסוד הבינה, אם הבנים שמחה, להמשיכה למטה עד לבבו של האדם.

 ==

המאמר לקוח מתוך ספרו החדש של הרב חיים כהן ("החלבן")- טללי חיים לחגי תשרי

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו