כל המילים הבומבסטיות הוצאו מהמחסן, עם פרסום פסיקת בג"ץ המורה על הקפאת תקציבים לישיבות שתלמידיהן חייבים בגיוס. הכתבים לענייני "הלם וזעזוע" בתקשורת החרדית עבדו שעות נוספות, והמסגור שניתן לפסיקה הוא "התעמרות חסרת תקדים בלומדי התורה במדינת היהודים".

כותרות העיתונים החרדים זעקו נגד הכוונה הזדונית להחריב את עולם התורה. ובמקביל למחאות וזעקות, נשמעו גם איומים והפחדות. הרב דב לנדאו, המנהיג הבולט של החרדים הליטאים, הזהיר כי פסיקת בג"ץ עלולה להביא קטרוג על כלל ישראל, והבהיר "התורה היא זו שמגנא ומצלא, וחלילה שלא תקיא הארץ את יושביה". עמיתו, הרב משה הלל הירש, הצהיר כי אלה שפוגעים בתורה "כורתים את הגזע שהמדינה עומדת עליו", וחידד: "הם רוצים להחריב אותנו ואנחנו נצטרך לעמוד נגדם, ויהיה מסירות נפש".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

העימותים במקום (צילום: דוברות המשטרה)

הרבנים והפוליטיקאים החרדים מעוניינים לקחת את נושא הגיוס למלחמת דת. המשוואה "בג"ץ נגד התורה" נועדה לגייס את מלוא הסנטימנט הדתי – הן של קהלים חרדיים ודתיים והן של קהלים מסורתיים, בדגש על מצביעי ליכוד. אולם, כנגד הטיעונים הדתיים של הממסד החרדי, יש להציב את הטיעון הפשוט לפיו רק מעטים מבין התלמידים לומדים תורה ברמת רצינות שתצדיק פטור משירות.

העמדה החרדית המציגה מציאות בה רבבות רבות של תלמידים שוקדים על לימודם מבוקר עד ערב, מנוגדת הן למקורות חז"ל, הן לשכל הישר, והן לעובדות המוכרות מהריכוזים החרדיים; כבר בחז"ל נאמר שהתמסרות ללימודי גמרא –שבחלקם הגדול מורכבים ודורשים סבלנות רבה– מתאימה לאופי ייחודי מאוד, שקיים רק בקרב אחד מאלף תלמידים, כלשון הפסוק "אדם אחד מאלף מצאתי". דברי חז"ל מתבססים כמובן על ההנחה הפשוטה לפיה קיימים הבדלי אישיות מובהקים בין אדם לאדם, כך שהמתאים לאחד עשוי להיות מאוד לא מתאים לאחר. במילים אחרות, כפי שלא נאמין לאדם שייספר לנו שכמעט כל הצעירים במדינה מסוימת הם חיילי קומנדו מובחרים, כך השכל הישר אינו מאפשר לקבל את הטענה שכמעט כל הצעירים החרדים יושבים יום וליל ושוקדים על לימודי הגמרא.

בשורה התחתונה התמסרות ללימוד תורה מתאימה רק למעטים, בעוד רבים מאוד חוסים בצל מוסדות הלימוד ורחוקים מלהתמיד בתורה, עד כדי 85% מכלל תלמידי הישיבות (לפי חוקר החברה החרדית ד"ר נרי הורביץ). עובדה זו גם משתקפת היטב בנוף הקבוע של השכונות החרדיות. אין צורך לשהות בהן תקופה ארוכה כדי להיווכח בכמות הרבה של תלמידי ישיבה המשוטטים חסרי מעש – ללא תורה, ללא עבודה וללא צבא.

במקביל למשוטטים, ישנם צעירים שעובדים בעבודות שונות ורק רשומים בישיבות, לא אחת מבלי שדרכו בהן אפילו פעם אחת. עובדה זו גם נתמכת בתחקירים מתועדים על תעשיית הפטורים המתפרסמים מעת לעת, והמצביעים על שותפות אינטרסים בין הצעיר מקבל הפטור לבין המוסד המקבל תקצוב ממשלתי בגין דיווח על התלמיד כלומד במוסד.

לפיכך, יש למנוע את כריכת סוגיית הגיוס בסוגיית "התורה הקדושה". ובמקום כניסה לדיון תיאולוגי סבוך בשאלה האם לימוד תורה מהווה תחליף לשירות צבאי, יש להתמקד ברבים מאוד שאינם לומדים כלל, או שאינם לומדים במידה שמצדיקה פטור מגיוס. ככל שטיעון ה"לא לומדים" יודגש שוב ושוב, ייצא יותר אוויר מהבלון הדתי שמנפחת ההנהגה החרדית באמצעות אתוס "התורה הקדושה", ותגבר הלגיטימציה הציבורית (גם בתוך המגזר) לשינוי משמעותי בנושא הגיוס. אחרת נגיע למלחמת דת מיותרת, העשויה להביא יותר נזק מתועלת, ובוודאי לא לשינוי הרצוי בתחום הגיוס.

=======

ד"ר אהרן איתן הוא חוקר דת וחברה. עמית מחקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות ובתוכנית קיימא של הקרן לירושלים. מחבר הספר "חרדיוּת ישראלית" ועוד