תזמון ההחלטה הדרמטית של גדעון סער אולי הפתיע, אבל ממש לא מגיע על קרקע ריקה. היחסים בתוך המחנה הממלכתי כבר תקופה ארוכה נמצאים בהתדרדרות.

החיבור של בני גנץ וגדעון סער שיצר את מסגרת "המחנה הממלכתי" נועד כדי למצב את גנץ כמנהיג מרכז, כאשר אנשי "תקווה חדשה" היו אמורים לספק את המצביעים הימנים.

התוצאה הסופית של 12 מנדטים יצרה יחסי כוחות של שמונה בצד של גנץ וארבעה בצד של סער, ולאורך כל השנה וחצי החולפות קו השבר הזה אפיין את הסיעה המחוברת.

גם בימי המאבק סביב הרפורמה המשפטית ניכר הבדלים בין פלג 'כחול לבן' ו'תקווה חדשה', אבל מאז פרוץ המלחמה זה הפך למוחשי הרבה יותר.

ההתבטאויות של השר גדעון סער ועמדותיו הניציות עמדו בצורה ברורה בניגוד לתפיסות של הצמד גנץ ואיזנקוט, ולא פעם הוא מתח ביקורת פומבית נגד ההחלטות של קבינט המלחמה.

צילום: נועם ריבקין פנטון/פלאש 90

דוגמא בולטת נוספת היה היחס להליך ההדחה של ח"כ עופר כסיף. בזמן שרוב חברי כחול לבן ברחו מההצבעה, ארבעת חברי הכנסת של תקווה חדשה הצביעו בעד ההדחה, ואף ביקרו את ההחלטה של גנץ להיעדר מהמליאה.

מערער את מעמדו של גנץ

כעת סער מכריז שרצונו להצטרף לקבינט המלחמה, צעד שמערער את מעמדו של גנץ בתור "המבוגר האחראי", ואף מסמן שהוא מעוניין למשוך את נתניהו עצמו יותר ימינה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

גדעון סער (צילום: אלעד גוטמן)

לכאורה אין לנתניהו אינטרס להביא דמות שתאתגר אותו מימין (בדומה לאביגדור ליברמן), עם זאת סער עשוי לספק לו רשת ביטחון במקרה שגנץ ואיזנקוט יבחרו לעזוב את הממשלה, ולהשאיר אותו עם קואליציה של 68 חברי כנסת.

צילום: תומר נויברג, פלאש 90

מה שברור הערב, זה שגדעון סער מבין בחושיו הפוליטיים החדים לאן הרוח נושבת, ואת האווירה הציבורית שרוצה ימין ביטחוני אבל לא כזה ששבוי בידיים של נתניהו.

בזמן שנפתלי בנט, יוסי כהן או יועז הנדל מתחממים מחוץ למערכת, סער קובע עובדות בשטח – בתקווה לסחוב אליו את מאות אלפי המצביעים חסרי הבית הפוליטי ולרכז סביבו מצטרפים חדשים.