קוד אתי לרבנים? בואו נתחיל עם "פורום תקנה"
בעקבות פרשת הרב אלון העלו רבני 'צהר' יוזמה חדשה: ליצור קוד אתי לרבנים שיבהיר מה מותר ומה אסור בין רבנים לתלמידים. הרב אריאל בראלי חושב שלפני שיוצרים קוד אתי בין רב לתלמיד כדאי גם של'פורום תקנה' יהיה קוד מוסרי והלכתי.

האם רבנים צריכים קוד אתי? לכאורה, יש לנו הדרכות מדויקות של חז"ל החל מהלכות תלמוד תורה לרמב"ם וכלה במסילת ישרים. אולם בכל דור יש להתמקד בהדרכות המתאימות לאופי של הדור וכפי שהאריך בכך הגר"א שלכל דור יש את הנקודה המיוחדת לו וכל מנהיגי הציבור מושפעים ממנה (מובא בשמו בספר אבן שלמה). לכן לא בקוד אתי עסקינן אלא בניסוח הצרכים המיוחדים המתאימים לדורינו.
לדעתי, הגיע הזמן לעודד את הרמי"ם באולפנות ובמדרשות לבנות לפנות את המקום לטובת מורות אשר יעבדו בקשר קרוב עם הבנות, והרבנים יהיו הדמות שברקע.
האם אין תחליף לשחנ"ש של תלמידות עם רבנים? הטיעון שצריך דמות גברית המשדרת סמכות ועוצמה אינו מצדיק קשר קרוב עם הרב, אפשר להסתפק במפגש עם כלל הבנות.
אפשר שאף רבנים בישיבות צריכים להקפיד על שיחות אישיות עם בחורים במקומות שאין בהם חשש ייחוד וכפי שפסק השולחן ערוך באבן העזר סימן כ"ד: "ובדורות הללו שרבו הפריצים יש להתרחק מלהתייחד עם הזכר".
אך עם כל הכבוד ליוזמה החדשה לייצר קוד אתי לרבנים, לעניות דעתי, מי שבאמת זקוק לרענון קוד האתי שלו הוא דווקא "פורום תקנה"!
יש להגביל את היכולת לפרסם רק לחשד בלבד ללא שום תוספת המרמזת על כך שחברי הפורום החליטו כבר שיש דברים בגו. וזה נכון גם אם הם באמת השתכנעו. לדעתי, יש לכל אדם אף שחטא את הזכות לכך שהאחרים לא ידעו בוודאות שהוא חטא!
גם כאשר יש חובה לפרסם משיקול תועלת, יש לפרסם כחשד בלבד אף שהמפרסם יודע את האמת. רק לבית הדין יש סמכות להכריע ולהודיע על אשמה, אבל דבר זה מחייב סדרי דין כהלכתם.
מדובר פה בהחלטה ברמה של דיני נפשות שהרי אמרו חכמים" המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך את דמו". בדיני נפשות אף אם הדיין משוכנע שפלוני רצח ["אומדנא דמוכח"], התורה מנעה ממנו להגיע להרשעה אלא על פי כללי התורה- שני עדים כשרים.
הדבר מפורש בספר חפץ חיים כלל ז שאסור לאדם להאמין ללשון הרע אלא כאשר המספר לו "נאמן כבי תרי" והוא עצמו ראה את העברה. כאשר המספר לא ראה אין להאמין לו אף אם המספר נסמך על שני עדים כשרים! המספר לא יכול לסמוך על שני עדים אם לא התקבלו בבית דין!
הרעיון העומד כאן הוא שאף אם ישנה ידיעה על אדם שחטא יש לו הגנה שהתורה נותנת לו עד שהוא יורשע בבית דין. אם כן, אין אפשרות לאנשים שלא ראו את העברה לפרסם בציבור על כך שאדם חטא, גם אם השיקול הוא לתועלת הציבור!
בכלל יש לשקול האם הכלי של פרסום על ידי הפורום הוא לא חזק מדי? האם לא מספיק להפיץ שמועות ושומר נפשו ירחק. מי אמר שהמחיר של שפיכת דם הנילון ברבים מותר מפני אותם מקרים בודדים שמחליטים להתעלם מהשמועות ורק אזהרה ברורה תציל אותם?
אנו יודעים שלא עליך המלאכה לגמור ואי אתה רשאי ליבטל ממנה, לכן ישנה חשיבות לפורום, אולם ישנם מגבלות שאי אפשר לעבור אותם.
הרב אריאל בראלי הוא רב בישיבת ההסדר שדרות ודיין בית הדין לממונות
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו