בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג ימסור מחר (ו') את החלטתו בעניין צו הביניים לבקשת התביעה של דרום אפריקה לעצור את המלחמה בעזה, כשלפי גרסתם ישראל מבצעת "רצח עם". לקראת פרסום גזר הדין פרופסור עמיחי כהן, מומחה למשפט בינלאומי פומבי בקריה האקדמית אונו והמכון הישראלי לדמוקרטיה, סובר בראיון לסרוגים כי ההחלטה לעתירת המלחמה לא תתקבל – אך מציין כי יש דגשים נוספים שחשוב לבדוק בעת שתינתן ההחלטה בבית הדין.
הפרופסור מקדים ואומר כי "לא נראה לי סביר שתינתן החלטה על הפסקת אש בגלל רצח עם, כפי שהתביעה מבקשת בצו ביניים. אם בכל זאת צו כזה יינתן, מבחינה היפותטית ישראל יכולה לסרב למלא את הצו ויהיו לכך השלכות, כמו מדינות שלא ירצו למכור נשק לישראל ואף דברים חמורים יותר".
"חשוב לראות מי הצביע בעד ומי הצביע נגד"
למרות זאת, כהן סבור כי ההחלטה היא דרמטית, "ולכן יש שלושה דברים שצריך לשים לב אליהן בהחלטה. הראשון הוא, מהי הקביעה של בית הדין לגבי השאלה המקדמית – האם מתקבל על הדעת שישראל מבצעת רצח עם? זה רף לא גבוה שדבר זה יתקבל, אבל אם יקבעו שהקביעה לא מופרכת זה יהיה נזק לישראל ברמה ההסברתית".
"דבר נוסף שיש לבדוק הם הצווים. יש צו קיצוני של הפסקת הלחימה, ויש צווים מסוגים שונים. אם יצוו על ישראל שלא לבצע 'רצח עם' אין לכך משמעות אופרטיבית, כיוון שישראל לא מבצעת רצח עם. אבל יכולים להיות צווים אחרים כמו להפסיק את ההסתה, בגלל אמירות של פוליטיקאים שקראו להרוג את כולם בעזה. בית הדין יוכל לדרוש שישראל תעשה יותר בעניין ההסתה לרצח עם".
"נקודה שלישית שיש לשים אליה לב היא: מה הרוב הצביע, מי הצביע נגד ומי בעד. נוכל לראות האם בית המשפט הוא מוסד שיפוטי או כלי פוליטי. חלק מהמדינות מגיעות ממדינות שהחלטתם פוליטית לגמרי כמו לבנון, מרוקו וסומליה, וחלק מהמדינות הם בעלות עצמאות שיפוטית כמו ארה"ב, צרפת, גרמניה, יפן, אוסטרליה וכו'".
לדבריו, "זה מאד משנה איך תהיה ההתפלגות בתוך השופטים. ברור שאם כל שונאי ישראל יצביעו בעד ההחלטה לא נאבד את התמיכה הבינלאומית, כי החלטתם הפוליטית תהיה ברורה. אך זה יתפרש אחרת אם גם מדינות דמוקרטיות יהיו בעד ההחלטה".
(פרופסור עמיחי כהן, צילום: ללא קרדיט)
לדרום אפריקה יש חשבון פתוח עם ישראל
פרופ' כהן מציין את תפקידו של אהרון ברק בהחלטה: "בית הדין מורכב מ-15 שופטים קבועים במינוי האו"ם לפי מפתח גאוגרפי של מדינות העולם. ברגע שאין שופט אזרח ממדינה שנידונה בתיק, ניתן למנות שופט לצורך תיק זה בלבד. על כן נבחר השופט ברק לשבת בדיון ולהביע את דעתו. אני מניח כי אהרון ברק יכתוב משהו בהחלטה, בין אם הוא יהיה בדעת מיעוט ובין אם יהיה בדעת הרוב".
"בית הדין הבינלאומי בהאג הוא מוסד משפטי של האו"ם", מרחיב הפרופסור. "הסמכות שלו לדון היא כיועץ משפטי של ארגון האו"ם ותביעות נגד מדינות שהסכימו לכך. בשנות החמישים נכתבה אמנה למניעת השמדת עם כך שכל הסכסוכים ידונו בפני בית הדין. ישראל הצטרפה לאמנה רק בעניין הזה ולא לשום תביעה אחרת. לבית הדין אין סמכות להורות לישראל איך לפעול במלחמה, הוא דן רק בעניין רצח עם שישראל הסכימה להיות חלק ממנו, כאמור, בשנות ה-50".
בעניין דרום אפריקה שתבעה את ישראל בבית הדין בעילה של רצח עם בעזה, מסביר פרופ' כהן כי "זוהי מדינה שמשתפת פעולה עם הפלסטינים לאורך שנים. השורשים של הם מזמן שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה שישראל שיתפה פעולה עם השלטון הזה, כשהתחלף השלטון הזעם על ישראל נשאר".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
