בפרשיות הנקראות בשבועות אלה אנו חווים את יציאת מצרים – משעבוד לגאולה, המשך למתן תורה, כשהפנים קדימה לעבר ארץ ישראל.

בפרשת "בא" שקראנו בשבת האחרונה, לאחר שמשה מכין את עמ"י ליציאת מצרים ומצווה אותם את מצוות הפסח נאמר: "ויקוד העם וישתחו" (שמות יב' כ"ז). רש"י מסביר כי בנ"י קדו והשתחוו "על בשורת הגאולה וביאת הארץ ובשורת הבנים שיהיו להם".

בדומה לאברהם אבינו שהודה לקב"ה כשהגיע לארץ ישראל וה' התגלה אליו: "וירא ה' אל אברם ויאמר: לזרעך אתן את הארץ הזאת, ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו" (בראשית יב,ז). מפרש רש"י: "ויבן שם מזבח – על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל".

אנו רואים שיש קשר חזק בין בשורת ארץ ישראל ובין ברכת הזרע של הבנים – ושניהם באים יחד עם בשורת הגאולה.

גם בספר דברים (ל,ה) מופיע החיבור בין ירושת הארץ ובין ברכת הבנים: "והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה והיטיבך והרבך מאבותיך". קיימת כאן הבטחה לבנים היורשים את הארץ שהם יגדלו ויפרו יותר מאבותיהם.

"וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל" (ויקרא, יט, כג) – יישוב ארץ ישראל בא לידי ביטוי יותר מכל בנטיעת עצי פרי. הפירות הגדלים בארץ הם אחד מסימני הגאולה, כפי שמופיע בדברי הנביא יחזקאל (לו, יא): "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא". אמרו חכמים (סנהדרין צח,א): "אין לך קץ מגולה מזה", ז"א: אם ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה לעם ישראל הבא אליה, זהו הסימן הברור והגלוי ביותר שהגיע זמן הגאולה. 

נמצא שברכת הבנים כמו גם הנטיעה ונתינת הפירות על-ידי ארץ ישראל הם שניהם סימנים לגאולה.

כעמ"י היושב בארצו אנו זוכים לקחת חלק פעיל בתהליך זה של קרוב הגאולה – כפי שניתן ללמוד מהדברים המובאים באבות דרבי נתן פרק לא: "הוא היה אומר (רבן יוחנן בן זכאי) אם היתה הנטיעה בתוך ידך ויאמרו לך הרי משיח בא, נטע את הנטיעה ואח"כ צא והקבילו". עצם הנטיעות שאנו נוטעים הן הן הגאולה.

כך גם בתחום הילודה, אנו לוקחים חלק בקידום הגאולה ע"י כך שאנו מולידים עוד ועוד ילדים לעם-ישראל: "אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף" (יבמות ס, ע"א). על כך אמר לנו מו"ר הרב מרדכי אליהו זצוק"ל ששני דרום אמריקאים מקרבים את ביאת המשיח. יש נשמות שלא מצליחות לרדת לעולם שלנו, ומכון פוע"ה מושך אותן בכח, ויש נשמות שכבר ירדו ועלולים לעלות חזרה ופרופ' שוסהיים (מאגודת אפרת) דואג שהם ישארו.

רואים זאת בחוש בדורנו: עם ישראל הוא עם החפץ בחיים, הילודה בישראל היא פלאית, מספר הלידות הממוצע לאשה הוא 3.16 בעוד שבשאר מדינות הOECD , שמצבן הכלכלי טוב, אחוז הילודה הולך וקטן. ובנוסף לכך – שיעור הפיריון כל הזמן בעליה ביחס לעולם הערבי והמערבי שנמצאים במגמת ירידה.

וכשם שעמ"י גדל ורב, כך גם א"י משגשגת ונטיעותיה הולכות וגדלות. ארץ ישראל מתפתחת לאורכה ולרוחבה בממדים מדהימים. מעבר לעצי פרי, יבול ותנובה חקלאית, נבנים ערים וישובים וכבישים ומחלפים ורכבות ומפעלים.

בימים אלו של מלחמה אנו רואים את עמ"י במלוא הדרו: על אף אתגרי המלחמה קמים בתים חדשים רבים, ותינוקות רבים מצטרפים לעם-ישראל. העזרה והערבות ההדדית וגבורתם של הלוחמים מבטאת ביתר שאת את חפץ החיים והרצון להיטיב שקיים בעמ"י. 

יהי רצון שנמשיך לראות בפריחתו ובצמיחתו של עם-ישראל, בלבלוב האילנות ובהתפתחות ארצנו היפה, ובהוספה של עוד ועוד חיים חדשים בעמנו.

מכון פוע"ה הוקם לפני יותר מ 30 שנה כדי לעזור לאנשים המצפים לילדים, להוריד עוד נשמות לעולם. בימים אלה מול מציאות שבה נקטפו חיים בארצנו, אנו במכון פוע"ה מבקשים להוסיף חיים ולהצמיח חיים חדשים.

תורמים למכון פוע"ה – זורעים חיים! 

לתרומה למכון פוע"ה >>