בית המשפט העליון קיבל את העתירה של המרכז לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן שהוגשה נגד הרבנות הראשית, וקבע שניתן למנות נשים בתור נציגות בגוף הבוחר לרבניים הראשיים.

בדעת הרוב של שני בהרכב השופטים (יצחק עמית ודפנה ברק-ארז) נקבע שלפי הפרשנות לחוק הרבנות הראשית לישראל, ניתן למנות גם נשים כחלק מ-10 נציגי הרבנות לאסיפה הבוחרת.

למעשה מתוך 150 חברי הגוף הבוחר יש 10 "רבנים שימנו הרבנים הראשיים לישראל, בהתייעצות עם השר ובאישור הממשלה", וכעת בג"ץ קובע שלפי הפרשנות שלו אלו יכולות להיות נשים, ולא רק רבנים גברים.

לפי החלטת השופטים, באופן ספציפי השאלה שהתעוררה הייתה האם המונח "רבנים" מכוון רק למי שקיבלו סמיכה לרבנות מהרבנות הראשית לישראל או לכל מי שהם בעלי השכלה תורנית והלכתית מתאימה, ועל כן אין מניעה לשקול גם מינוי של נשים הממלאות תנאי זה. בית המשפט העליון בדעת רוב שכן.

(צילום: פלאש 90)

מנגד בדעת המיעוט השופט דוד מינץ דחה את הבקשה הזו. לדבריו: "נכון להיום נשים אינן נכנסות לגדרו של המונח מפני שאין כיום מסלול באמצעותו ניתן להסמיכן ל"רבנות". זאת חרף העובדה שהן יכולות לעמוד בדרישות של12השכלה תורנית והלכתית מתאימה. כך עולה לפי פשוטו של מקרא, על פי לשונו החד-משמעית של החוק בהתאם לעמדתם של הרבנים הראשיים בעלי הסמכות ההלכתית העליונה והקשרו הכללי של המונח בחוק. פשיטא כי דברים אלה מבוססים על המצב הקיים כיום. ככל שבבוא היום תינתן אפשרות לנשים לקבל הסמכה לרבנות, תוצאה זו תשליך מיניה וביה על הפרשנות המתבקשת של החוק."

מטעם תנועת נאמני תורה ועבודה נמסר בעקבות הפסיקה: "בית המשפט קבע בבירור שהמושג 'רבנים' איננו תלוי בהסמכה שהרבנות הראשית נותנת לגברים בלבד אלא מתפרש על פי עמדת הציבור, הרואה בנשים חלק שווה בעולם התורה. יש כאן תמיכה חשובה במהפכת לימוד התורה לנשים, שצומחת מן השטח. אנו מקווים שיגיע היום שבו הרבנות הראשית תכיר אף היא בכך ותיתן להן הסמכה, כפי שמגיע להן."