יום אחרי פרסום פסק הדין מעורר המחלוקת של בג"ץ בעניין חוק עילת הסבירות, גם הדיון בוועדת החוקה נפתח בהתייחסות לפסילת החוק על ידי השופטים.

ח"כ גלעד קריב ממפלגת העבודה אמר בפתח הדיון: "לא מדובר ביום חג כי הוא עדות לשבר הפוליטי החברתי החוקתי הגדול שהחברה הייתה נתונה בו. חשבון הנפש שכולנו נדרשים לו צריך להגיע קודם כל מצד הממשלה ומובילי המהפכה המשטרית. לא מעט משרי הממשלה אמרו שלא ניתן לחזור להתנהלות והשיח של לפני ה-7.10 אבל שמעתי גם אחרים בכירים מאוד המדברים על חידוש מלא של המאבק במערכת המשפט אחרי שוך הקרבות. אני מקווה שיתקיימו בנו דברי נביא שיבת ציון ״והאמת והשלום אהבו״, אבל חשוב לומר שציבור ענק המשתתף כרגע בנשיאת האלונקה הביטחונית בשם הפטריוטיות, ידע לשוב ולהתייצב אם נידרש ברחובות וגם כאן בחדר המכובד של ועדת החוקה אל מול אותם גורמים שלא עושים חשבון נפש ולא למדו מאומה".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ועדת החוקה (צילום: ערוץ כנסת)

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "אני מבין שבשם חשבון הנפש בחרת לאיים שוב. אין ספק שפס"ד מעיד על שבר מאוד גדול. המחלוקת היא על נקודת הפתיחה – כשבמשך שנים רבות ציבור אדיר, שנמצא גם הוא בלחימה ומבקש ממני שלא לעסוק כעת במחלוקות, ואני נענה לבקשתו, זועק על הדרתו ועל כך שהצבעתו בכנסת איננה נספרת וזעקתו נפלה משך שנים על אוזניים ערלות. הקמת הממשלה והנאומים על תיקון מערכת המשפט הייתה עבור ציבור זה מוסיקה ערבה."

הפגנה בעד הרפורמה (צילום: אריה לייב אבראמס/פלאש 90)

"אני מבין שעבור אחרים היו אלו לעיתים טונים מפחידים ולכן המחויבות של כולנו היא לא לחזור לימים האלו ולכן הצטערתי שאיימת בחזרה לימים הללו ומציע שתחזור בך מהטון המאיים. היכולת להעביר פה את החקיקה במאמצים לא פשוטים של כולנו בהסכמות, אם הייתה מושקעת לפני השביעי באוקטובר מצד כל המעורבים, היינו נמצאים אולי במקום אחר. אני מאוד מקווה שכשרעמי המלחמה ידעכו, שלא תאיים בצבא ברחובות אלא תאיים על הגורמים הקיצוניים שאתה מדבר עליהם, בכך שקולם לא יישמע כי הגורמים שמוכנים להגיע להסכמות יעשו זאת. זה יהיה הרבה יותר אפקטיבי ומתאים לרוח השעה".

ח"כ קריב השיב: "אין ספק שמתחת לאלונקה הביטחונית והחברתית שכולנו תחתיה, נמצאים קהלים מאוד מגוונים שאוחזים בעמדות שונות. לרגע לא טענתי שיש קהל עם טון עודף והחששות והרצונות של כל הקהלים צריכים להילקח בחשבון על ידי כולנו. לא היה איום ולא יהיה איום. אני מאוד מקווה שכולנו למדנו לקחים לגבי ההתנהלות ואני מאוד שמח על הקולות ששמעתי ומוטרד מהקולות האחרים שאסור להותיר אותם ללא מענה. התשובה הטובה ביותר תהיה לאמץ דפוס אחר לאחר המלחמה".