בצל הלחימה ואחוזי הגיוס הגבוהים לקרבי, הרב חיים וולפסון ראש ישיבת ההסדר בירוחם ששכלה 8 מבניה במערכה בעזה, מספר בראיון לסרוגים לרגל כנס ההכוונה לתלמידי יא' יב' של ארגון "החמד" ו"הננו – ממשיכים את השליחות" על המחיר היקר ששילם הציבור הדתי לאומי במלחמה והחשיבות בשימור האחדות למרות נסיונות ההפרעה מצד גורמים קיצוניים.

להיזהר מלנכס את הנופלים לציבור הדתי לאומי

מספר הנופלים בציונות הדתית הוא גבוה משיעורו באוכלוסייה, מן העבר השני, ישנם עדיין גורמים שמנסים ללבות שנאה ותלו שלטים נגד מה שהם מכנים "ממשלת הבוזזים" שחלק מבוחריהם נפלו בקרבות. השאלה שמתעוררת האם לאור האחדות כעת בעם זה ישנה את השיח על הדתה שהיה לאורך הזמן לפני המלחמה או שהחברה בישראל תשוב למלחמות הפנימיות הללו.

הרב בדבריו מבקש לא לעשות הבחנה בין ההשתייכות של אותם נופלים. "מספר הנופלים בעולם הדתי לאומי הוא כואב מאוד, אני מקווה שכואב לכולם. מצד שני כואב לי על כל נופל מעם ישראל, לא רק על דתיים לאומיים", הוא מציין.

לדברי הרב וולפסון, "כמובן בסוף יש קירבה שבאופן טבעי שמי שנופל מרגיש אליו כאב. מבחינת כאב, כואב לי על כל הנופלים כמו שכואב לי על כל החטופים כמו שכואב לי על יישובי העוטף שנעקרו מביתם למרות שרובם היישובים שחטפו הם לא יישובים דתיים, אני מרגיש כאב עצום על כולם. וצריך לזכור שבזירות שונות שילמו ציבורים שונים מחירים כבדים. קיבוץ בארי הוא לא דתי וסבל סבל קשה מאוד.

"צריך מאוד להיזהר מלנכס אלינו את מה שקרה פה. מצד שני בשלב הזה של המתקפה אנחנו מגלים איזו תרומה גדולה יש לעולם הדתי לאומי ולתורה שלו. אני חושב אנחנו צריכים קודם כל מאוד להיזהר לא להכות על החזה של האחרים, אם נמשיך להגיד לאחרים "אתם לא בסדר, אתם לא שמים לב כמה הקרבנו", זה לא יקדם אותנו. בסופו של דבר יש רוח מאוד חזקה שאנחנו צריכים לשמר אותה. אני באמת תפילה שאחינו למדינת ישראל יבינו שאנחנו והם נבין שאנחנו אחים".

אוי ואבוי שנדרשנו למחיר כזה (הנופלים, ל"ו). ואני מקווה שהמחיר הכואב הזה לפחות יגרום להבנה שאנחנו חלק שווה והרצון שלנו בכל מה שאנו עושים יתרום לחברה בישראל. אני מקווה שזה יוביל את כל עם ישראל למצב שנבין שאנחנו אחים אחד של השני ושאנו ביחד בתוך הסיפור הזה.

שילמו מחירים כבדים, ישיבת הסדר, אילוסטרציה (צילום: איגוד ישיבות ההסדר)

לא לתת ביטוי לקולות המפלגים בעם

למרות האחדות שנושבת כעת בעם, ישנם גורמים קיצוניים שמנסים ללבות את האש ולהשיב את החברה בחזרה ל-6 באוקטובר. על חוצות איילון נתלו שלטים שבהם נטען כי הממשלה הנוכחית מורכבת ממשתמטים ובוזזת את הכסף הציבורי, דבר שזכה לקיתונות של זעם בייחוד שחלק גדול מנופלי המערכה נמנים על מצביעי הממשלה.

הרב בתשובתו כואב את התופעה הזו. "השלטים שנתלו על הבוזזים הם כאב עצום, אני יודע ממקור ראשון שהם לא מייצגים אלא את מי שתלה אותם. אני מכיר הרבה מאוד אנשים שכביכול שייכים לחלקים אחרים בחברה הישראלית שהשלטים האלה מאוד מכאיבים להם".

הרב וולפסון מבקש לשים את הקולות הללו בשוליים ולא לתת להם מקום אלא להתמקד באחדות. "אני באמת מנסה כמה שאני יכול לקרוא לכל מי שהדברים האלה מפריעים לו שלא ייתקע על השלטים האלה ולהמשיך לחבר את המבט על המקומות המאחדים שגילינו בתוכנו".

"לדעתי יש רוב מוחלט שרוצה את האחדות הזו. התפקיד של כל עם ישראל ואנשי התקשורת זה להפנות את המבט לקולות המאחדים ולשים בשוליים את הקולות המפלגים, לא לתת להם ביטוי בכלל. זה כרגע אתגר לאומי, לדבוק במאחד".

הפגנות באיילון, למצולמים אין קשר לתוכן הכתבה (צילום: יוסי אלוני\פלאש 90)

ישיבות – לקיחת אחריות לאומית על התורה

לרגל כנס ההכוונה שעורכים ארגוני "החמד" ו"הננו, ממשיכים את השליחות" בבית הרב דרוקמן לבוגרי הישיבות התיכוניות לקראת הבחירה בין מסלולי ישיבות ההסדר למכינות. הרב עורך הבחנה בין המסלולים השונים העומדים לרשותם של בוגרי התיכונים הדתיים. "אני רואה במפעל של הישיבות והמכינות שהם של תורה ושניהם חשובים מאוד. המפעל של המכינות מביא הרבה מאוד ברכה לעם ישראל. התוצרים שלו ללא ספק משמעותיים וגם בעולם התורה הם מאוד משמעותיים".

"עם זאת, אני חושב שיש פער עצום בין מי שרוצה ללמוד תורה ובין בחירה בישיבה למכינה. הבחירה במכינה מספקת פרק זמן של לימוד שנועד לתת לאדם מפגש רציני עם התורה לפני שהוא הולך  למסלול אחר".

לדברי הרב וולפסון, "הישיבה המשמעות שלה היא לבחור בתורה ולהבין שכרגע באת לגדול בתורה, לפתח את האישיות והדבר הכי חשוב לענייננו הוא לקחת אחריות על עולם התורה בעם ישראל. בהקשר הזה יש פער עצום בין מכינה לישיבה. כי מכינה המשימה שלה זה לקחת אחריות על הצבא וזה דבר מאוד חשוב".

אתה לוקח אחריות בשדה המעשי של הצבא ולפני כן תצא מתוך מפגש עם עולם של תורה. ישיבות זה מפעל שלוקח אחריות על העולם הרוחני של עם ישראל ואנחנו מבינים שאין דבר כזה לקחת אחריות על העולם הרוחני בלי שאתה ערב לחלק ממה שעובר על עם ישראל. שאתה לוקח את החלק הזה אז גם האחריות שלך על עולם התורה היא שלמה יותר וזה העניין של ישיבת הסדר שמשלבת תורה וצבא ביחד".

שרואים כל כך הרבה לוחמים שנופלים, האם זה מהווה שיקול בבחירה בין ישיבה למכינה?

"המצב של היום מצד אחד מי שיכול לתת את עצמו בצורה משמעותית בצבא צריך לשאול את עצמו ברצינות אם זה משהו שהוא צריך לעשות", מסביר הרב חיים.

אך מצד שני הוא טוען, "אני חושב שמקלים ראש בסיפור של היום ולא נכון למדוד את מה קורה רק בפרספקטיבה של הרגע הקרוב. קודם כל, מבחינת מה שקורה עכשיו ברור שהקרב שלנו עם אויבנו הוא על הרוח. האויבים שלנו הם אנשים שמבטאים רוח אחרת מעם ישראל. המלחמה היא על הרוח".

לדבריו, "כולנו רואים עכשיו שמה שדוחף את עם ישראל והכוחות שמתעוררים מצד אחד את הגבורה המדהימה של הלוחמים בשדה הקרב, אבל גם הרוח שהיא מתרוממת, היא חלק מהסיפור הזה. בשביל לעורר אותה צריך בתי מדרש שישיבו את הרוח וזה קורה בעולם התורה. חשוב להבין שאנו רק בתחילתו של האתגר הרוחני והלאומי שעומד בפתחנו.

עם ישראל עבר טלטלה והיא תצטרך להיכנס לבתי המדרש ולייצר גדולי תורה שינסו להבין מבחינה אמונית מה הקב"ה אומר לנו וזה לא יהיה בחמש דקות אלא בחמישים שנה. ואחרי שנבין מה הקב"ה אמר לנו ולאן הוא לוקח אותנו ומה קרה לעולם התורה בטלטלה הזו נצטרך לחבר את עם ישראל ובשביל זה צריך תלמידי חכמים ענקיים. עולם התורה צריך לגשת לעבודה אדירה וזה לא יוכל לקרות מבלי שישבו בבתי המדרש שנים ארוכות עם סבלנות והקשבה עמוקה לתורה, לעם ישראל, לקב"ה. בשביל כל הדברים האלו צריך להיכנס לעומק לבתי המדרש ולכן צריך כמה שיותר אנשים רבי מעלה שייכנסו לבתי המדרש.

המעלה של בתי המדרש שלנו ובפרט ישיבות ההסדר מלווה בשותפות של עם ישראל בצבא והדוגמא המצוינת לצערי הרב היא ישיבת ההסדר בירוחם שברוך השם יש בית מדרש חי ופועם ומצד אחד לצערנו ומצד שני בראש מורם אנחנו יכולים לראות כמה הישיבה נתנה גם בזירה הזו של הלוחמים.

אז אדם שאומר לעצמו אני רוצה לתת לעם ישראל גם בשדה הצבאי, אם הוא שייך רק לזה שילך רק לשם. כמו שאסור לנו להשתמט מהאחריות שלנו להעמיד את עולם התורה, אם אנחנו לא נעמיד את עולם התורה הדתי לאומי שהוא כל כך חיוני בעם ישראל לא יהיה מי שיעשה את זה. וזה מה עם ישראל צריך את זה עכשיו. מי שיש לו את הכישרון לזה אסור לו להשתמט מהחובה הזו".