מותר לבכות - חובה להתחזק - סרוגים

מותר לבכות – חובה להתחזק

מותר לבכות גם אם יש רגעים שהבכי גדול עד כדי שנראה שעוד רגע ואנו נשברים, אבל בו בעת חובה להתחזק: אמונה, ביטחון, אופטימיות, תקווה; "בא-לוקים נעשה חיל והוא יבוס צרינו"

author-image
מותר לבכות - חובה להתחזק

המלחמה הנוכחית מחזירה כנראה לא רק אותי למלחמות התנ"ך. אולי זה בגלל שבני דורי, וודאי הצעירים יותר, כמעט ולא חוו מלחמות (וודאי לא בסדר גודל כזה), אולי בגלל החיפוש אחר משמעות הימים הללו, ואולי בגלל הזמן ההולך ומתמשך מאז פרצה המלחמה, זמן שמניע את כולנו לצלול עוד ועוד פנימה ולשאול את עצמנו מה הדרך הנכונה להתנהל בה ומהיכן אנו שואבים כח.

אחת המלחמות הקשות בימי דוד המלך, לא בהכרח הקשה אובייקטיבית, אלא אם יורשה לומר נראה כי היא אחת הקשות בתיאור חווייתו האישית של דוד מלכנו והעם שאיתו, היא המלחמה בעמלקים שפשטו על צקלג. צקלג ניתנת לדוד על ידי אכיש מלך גת בבורחו מפני שאול וממנה יוצא דוד לסייע לאכיש במלחמתו בפלישתים. אך בזמן שדוד וצבאו יוצאים לקרב, פושטים העמלקים על צקלג, שורפים אותה באש ולוקחים בשבי את הנשים והילדים.

לא קשה לדמיין איך מרגישים דוד וחייליו בחזרתם מהמלחמה כשהם מגלים שהעיר שרופה, ריקה מאדם, נשותיהם וילדיהם נשבו והם אנה הם באים: "וַיִּשָּׂ֨א דָוִ֜ד וְהָעָ֧ם אֲשֶׁר־אִתּ֛וֹ אֶת־קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ עַ֣ד אֲשֶׁ֧ר אֵין־בָּהֶ֛ם כֹּ֖חַ לִבְכּֽוֹת" (שמ"א, ל, ד). פסוק שלם עוסק בבכי הגדול הזה. אם נקפוץ לרגע לימינו אלה, 3000 שנה לאחר מכן, נראה כי גם לנו, מותר ולעיתים אפילו מצווה לבכות: "אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: כָּל הַמּוֹרִיד דְּמָעוֹת עַל אָדָם כָּשֵׁר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹפְרָן וּמַנִּיחָן בְּבֵית גְּנָזָיו" (שבת קה ע"ב) וודאי וודאי כשמדובר בדמעות על חילינו הקדושים שאין בריה יכולה לעמוד במחיצתם שמסרו נפשם בשביל שנוכל לחיות על האדמה הזאת.

אבל מיד אח"כ דוד מתחזק: "וַיִּתְחַזֵּק דָּוִד בה' אֱלֹהָיו". השלב הזה מגיע אחרי שהנביא מדגיש לנו שגם שתי נשותיו של דוד נשבו, ויותר מכך, העם אתו ש"מרה נפשו" מבקש לסקלו על שהוציא אותם למלחמה "המיותרת" לכאורה הזו, מלחמה שנבעה מבקשתו של אכיש, ועם כל זה "היה דוד מתחזק עצמו להשען בה'" (מצו"ד). מכח הפעולה האקטיבית של ה"התחזקות", הוא שואל באפוד, נערך למלחמה בעמלקים ומנצח בה.

לפני מספר שבועות הזמנו את צביקה מור, אביו של איתן מור, שכולנו מייחלים לשובו מהשבי יחד עם שאר חטופינו, לשיחה. בסיום דבריו המלאים בעוצמות אדירות של אמונה ותקווה יחד עם כאב ואפילו בכי, שאלנו אותו מאיפה הוא לוקח כח. תשובתו הייתה פשוטה, ממש במילות התנ"ך: "ויתחזק דוד בה' אלוקיו".

תנועת הנפש הכפולה ואפילו המשולשת הזאת – בכי, התחזקות ומלחמה – בסדר כזה או אחר מלווה אותנו גם בימים אלו; מלחמה, בכי, התחזקות או לחילופין בכי, התחזקות ומלחמה. בין כך ובין כך מותר לבכות גם אם יש רגעים שהבכי גדול עד כדי שנראה שעוד רגע ואנו נשברים, אבל בו בעת חובה להתחזק: אמונה, ביטחון, אופטימיות, תקווה; "בא-לוקים נעשה חיל והוא יבוס צרינו".

חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים והמייחלות לה'.

=======

הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה היא ראש מדרשת נועם אביב שבמכללת תלפיות; רבנית אולפנת אמנה

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
מסכימה
רונית | 31-12-2023 13:48
רק רואים אותך בא לי לבכות, אבל צריכים להתחזק
לא יתכן שנותנים...
ענת | 01-01-2024 10:34
לא יתכן שנותנים לעברייני מקלדת מתחזים שזהותם ידועה לפרסם דברי הלעג.. . אתה אדם משועמם ובזוי אך מצד כבודך לא נפרסם את שמך
תתבייש לך, ...
יואב שריר | 31-12-2023 20:20
תתבייש לך,
2
כל המוריד דמעות...
דני צור | 01-01-2024 18:55
כל המוריד דמעות על אדם כשר...אבל הנשים טמאות רוב הזמן. אין טעם לבכות עליהן
3
עלון מלא חכמה...
שמעון בוסקילה | 02-01-2024 15:46
עלון מלא חכמה ומוסר השכל