"אבא", התנגדו בתי ובני נחרצות, "עכשיו זה לא הזמן. גם אם אתה צודק במה שאתה רוצה להגיד, ברגע זה, תוך כדי המלחמה, לא נכון להגיד את זה."

אני חושב שיש הרבה צדק בדבריהם, ושוודאי רבים חושבים כמוהם.

המראות והסיפורים שיוצאים מהעוטף אינם אנושיים והם שורפים את הנשמה. הימים האיומים והנוראים מחייבים את כולנו להתאחד עכשיו – ולברר את מה שקרה אחר כך, כשתגמר המלחמה. זה החינוך שקיבלתי ואותו העברתי לילדיי. זה סותר את הדי אן אי הישראלי שלי לכתוב עכשיו את מה שעולה וגודש את ליבי המדמם.

נתניהו חייב לפנות את מקומו כי הוא אינו דובר אמת

אבל אני מרגיש שאין לי מנוס אלא לומר את הדברים היום, תוך כדי המלחמה, בגלל שאנחנו במלחמה! לו היה מדובר בטעות בשיקול דעת של ראש הממשלה או סתם בזחיחות ניתן היה להמתין עד אחרי המלחמה, אבל מדובר במשהו אחר לגמרי.

נתניהו חייב לפנות את מקומו כי הוא אינו דובר אמת. האמת אינה כלי משחק שניתן להפנות לו עורף כשאינו מתאים לצרכים הרגעיים שלנו. האמת אינה כחומר ביד היוצר ש"בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

נתניהו בהצהרה לאומה (צילום: לע"ם)

כל חברת אנשים שאינה בנויה על אדני אמת לא תצליח להתקיים לאורך זמן ותקרוס לתוך עצמה. זה נכון לקבוצת אנשים קטנה כמו משפחה, ונכון שבעתיים לגבי עם. בצער אני כותב שלנתניהו רקורד עשיר של סילוף האמת, אמירת אמת חלקית או שימוש בשקרים מפורשים כשהדבר נוח לו לצורך יצירת תמונת מציאות שתתאים לו. הוא רוקן את האמת מהמשמעות שלה, האמת אינה הכרח יותר והיא רק אופציה אחת מני רבות.

חשדנות באמת שבדברי נתניהו תתהפך עלינו בתקופה שאנחנו חייבים מנהיג שילכד אותנו. האמת בונה אמון ההדדי ומאפשרת פעילות משותפת, שמייצרת לכידות בעם. לי בתור אזרח מהשורה אין כלים להבחין מתי המנהיג שלי מדבר אמת ומתי לא. האמת היא ההסכם בין המנהיג לעם שלא צריך לחתום עליו, כי הוא ברור ומובן מאליו. נתניהו חתום על ההסכם הזה ולא מקיים אותו.

"וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה נִלְאוּ"  (ירמיהו ט' 4), תרבות השקר שמתחילה בהנהגה מחלחלת מטה, פוגעת בכל שדרות החברה ומכרסמת באחדות של הקבוצות השונות שמרכיבות את העם שלנו. על סמך פעולותיו בעבר נתניהו לא יכול ליצור אווירה של אמון ההדדי והוא צריך לפנות את מקומו.

מגיע לנו מנהיג שיספר לנו את האמת

האם הדבר אפשרי בכלל מבלי לפתוח במריבה מחודשת ונוראה בתוך העם? הדם הרע שזרם ופעפע משני הצדדים בחודשים האחרונים אסור לו בשום פנים שיחזור ויפלג אותנו. אנחנו זקוקים זה לזה, עכשיו יותר מבכל זמן אחר. וחשוב מכך – אנחנו חייבים לטפח את האהבה בינינו, את האחאות – והנה אני עומד נבוך, איך להעביר את המסר החריף הזה בלי לתקוע טריז בליבי שלי.

ברור שאסור לנו לזעזע את השלטון תוך כדי ימי הקרב, צריך לחזק את הדרג המקצועי כדי להבטיח את ניהול המלחמה הקשה שלפנינו בצורה מיטבית, ואיני קורא בשום פנים לשינוי תוצאות הבחירות. אבל בתור אזרח ישראלי מגיע לי שאת המערכה הזאת ינהל מנהיג שאני יכול לבטוח בו שהוא דבק באמת ושהשיקולים שיפרוש לפני הציבור יהיו כנים ולא מתובלים בחצאי אמיתות, בשקרים ברורים, ביחסי ציבור או בתדמית. זה אינטרס עליון גם של בוחריו ושל התומכים בו. מנהיג שמכופף את האמת לפי צורך השעה יפנה עורף גם לנאמניו אם יחשוב שירוויח מכך.

בזמן המלחמה אסור שהעם יתעסק בשאלות כמו: האם נתניהו דובר אמת כשהוא מכחיש שמודיעין המצרי או משרד החוץ האמריקאי התריעו מפני הטבח של שמחת תורה או לא? האם במשרד ראש הממשלה גורסים מסמכים תוך כדי מלחמה במחשבה על היום שאחרי המלחמה או האם בין נציגי החטופים שנפגשו עם נתניהו משהו טרח לשתול נציג שהצהיר שהוא מוכן לסכן את חיי קרובת משפחתו כדי שישראל לא תוותר?

 

נראה שאנחנו עומדים לפני החלטות קשות. ברירות נוראיות לפנינו שיחרצו גם את גורל השבויים והחטופים שלנו. כניסה קרקעית לעזה שתתרחש או שלא תתרחש והמשמעויות הקשות של פקודה לכאן או לכאן. כל החלטה כזאת תסעיר את העם ומי שיניח את ההחלטות האלה לפני העם חייב להיות אדם עם מוניטין של יושרה. אסור לנו לחשוד האם ההחלטות על המהלכים שעוד לפנינו נלקחות באופן ענייני, לטובת עם ישראל כולו, או האם הן נועדו להרחיק את המנהיג מהמחדל הגדול, גם במחיר שאיני רוצה אפילו להעלות בדעתי.

הדרישה למנהיג ישר דרך אינה דעה פוליטית

יש לנו, לעם ישראל, את היכולת לדרוש ולהשיג שינוי בדרכים תרבותיות, באהבת ישראל, בנתיבות נועם ובכבוד הדדי וזאת בלי טשטוש הביקורת. אני לא מציע לצאת להפגנות ובטח לא לנקוט בדרכי כוח. יש סיכוי קלוש שנתניהו יעזוב את משרתו באופן וולונטרי, אבל אולי לחץ ציבורי מתמשך יהיה כמו מים שקטים שחודרים עמוק.

בתור אבא לנער בן 18 שעומד לפני גיוס לצבא זה לא מוסרי לבקש מאתנו, משפחתו, לשלוח את הבן שלנו לצבא כשאין לי אמון מוחלט במנהיג העליון של הצבא, קרי ראש הממשלה. מדובר בדיני נפשות. וכשאנחנו נמצאים מול פני המערכה הכבדה ומשמעויותיה, חייבים ללכד את העם סביב מנהיג שניתן לבטוח בו ובמילתו ללא פקפוק. רוב מנהיגי ישראל בעבר היו כאלה. די אם נזכיר את מנחם בגין, יצחק שמיר, יצחק רבין ואחרים.

הכנסת אנשים נוספים לחדר שבו מתקבלות ההחלטות בהחלט עשויה להגביר את האמון ותחושת השקיפות. ויחד עם זאת נתניהו חייב לפנות את מקומו, הדרישה למנהיג ישר דרך אינה דעה פוליטית. זאת בקשה אלמנטרית וזו הדרך היחידה שתאפשר לעם ישראל להשתקם מהמכה האיומה שחטפנו.

די ברור לי שהרבה אנשים יידחו את דרישתי בגלל צוק העיתים. אני מכבד זאת. אבל אמרו כבר לפני: חברה שלא עומדת על אדני אמת – תקרוס.

"לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה". (בבלי, שבת, קי"ט ב)

==

רובי גת הוא במאי סרטים וסופר.