עורך הדין אליעד שרגא, המוכר היטב בכובעו כיושב ראש התנועה לאיכות השלטון נאבק למען התנהלות הוגנת ותקינה של בכירים בשירות המדינה ונגד שחיתות ובצע שלטוני, אך על פי חשיפת הכתב אבישי גרינצייג, העורך דין הבכיר מתנהל בצורה שונה בכובעו כעורך דין פרטי.
לפי חשיפת כאן 11, עורך הדין שרגא מתנהל כעורך דין פרטי בדרך שונה לחלוטין, בעוד שרגא דורש מנבחרי הציבור ורשויות המדינה לנהוג בשקיפות ולספק דין וחשבון לציבור, במשרדו הפרטי שלו מתנהל שרגא אחרת על פי הנטען נגדו.
על פי הפרסום, עורך הדין מחתים לכאורה את הלקוחות הניגשים אל משרדו הפרטי על הסכמי טרחה יקרים במיוחד ומעבר למחיר הנפוח בעצמו, מחייב שרגא את הלקוחות לחתום על חוזים מחייבים הקובעים כי "כל חילוקי הדעות שיתגלעו בין הלקוח לבין משרדנו בקשר להסכם שכר טרחה זה, יימסרו אך ורק לבוררות ,על הבוררות יחול צו איסור פרסום, והיא תתקיים בדלתיים סגורות".
בכך נטען כי שרגא מוודא כי כל סכסוך או אי הסכמה בינו לבין לקוחותיו בנושאים כלכליים תיפטר עמוק בחדרי חדרים, רחוק מעיניי הציבור וגם רחוק מבתי המשפט.
בנוסף לכך נטען בכתבה גם כי שרגא תבע לקוחה קשת יום אותה ייצג במסגרת סכסוך ירושה מול אחייניה במאבק על נכס בעל שווי כלכלי רב באיזור המרכז אותו ירשה מאחיה, הצוואה הורישה לאישה חצי מהנכס אך לטענתה רצה אחיה, הסבל מנכות לאורך חיו, שתירש את כלל הנכס כתוצאה מהטיפול שהעניקה לו. שרגא תבע מהאישה לא פחות ממיליון וחצי שקלים.
הבוררת אשר ניהלה את ההליך שושי לונדנר תקפה את התנהלותו של שרגא, ואף קבעה כי הייתה על סף ביטול ההסכם כולו בין השניים: "במהלך הבוררות התחוור קיומו של פער ניכר בין התובע שהינו אחד מבכירי הפרקליטים בישראל לבין הנתבעת שהינה אשה פשוטה וקשת יום, אשר שמה יהבה ואמונה בתובע, הן כפרקליט והן בהיותו איש אמונו של אחיה".
הבוררת תקפה גם את דרישותיו הכלכליות של שרגא כעורך דין והוסיפה: "מדובר בדרישה חריגה לתשלום שכר טרחה חריג". לדברי הבוררת, ההסכם כל כך קיצוני עד כי "אנו נמצאים על הגבול הדק שבין הסכם חוקי להסכם הנוגד את תקנת הציבור. אלמלא הודאת הנתבעת, הייתי שוקלת לבטל את ההסכם".
על פי הגילויים, עורך הדין שרגא דרש שכר משולש. שכר לפי שעות, 20% בונוס על שווי הנכס והן שכר טרחה כמנהל העיזבון. ולמרות שהאישה אותה ייצג שרגא הייתה זכאית לירושת חצי מהנכס בכל מקרה דרש שרגא בונוס זכייה על שווי כלל הנכס, דבר אותו הבוררת פסלה על הסף.
בנוסף חייב שרגא את הלקוחה בחוזה כי במדינה ותרצה לעשות שימוש בכספים ובנכסי העיזבון על מנת לרכוש נדל"ן תהיה חייבת לעשות זאת דרכו כעורך דין, גם על כך התבטאה הבוררת וכתבה: "אין דעתי נוחה מסעיף 7 הכובל את הנתבעת לתובע גם לאחר קבלת כספי העיזבון, ומחייב אותה לפנות לתובע בכל עסקת מקרקרעין בכספי העיזבון… אין לכפות על הנתבעת את סעיף 7 להסכם".
הבוררת הסתכלה על התנהלותו של שרגא כמונעת מאלמנטים כלכליים בלבד וקבע כי שרגא לקח על עצמו את התביעה והתאמץ להתמנות למנהל העיזבון כדי להגדיל את תשואותיו ולא כדי להביא רווחים ללקוחה עצמה: "לנתבעת טענה נוספת והיא שהתעקשות התובע להתמנות מנהל עיזבון הייתה אך ורק לצרכי שכר טרחה, שהאינפורמציה שמסר לה כאילו הבנק ימכור הנכס בסכום נמוך אינה נכונה, וכך התובע עשה עושר ולא במשפט על חשבונה, פעם כמנהל עיזבון, פעם לפי שעות עבודה, והוא אף דורש בונוס נוסף, ואילו הבנק מכר, שכר טרחת התובע היה נמוך בהרבה. אני מקבלת גרסה זו של הנתבעת".
חשיפת טענות אלה מגיעה לאחר שהבוררת לא קיבלה את עמדותיו המקצועיות של שרגא וערערה על סעיפים רבים בהסכם בינו לבין הלקוחה, עד שלבסוף הגיע התיק אל בית המשפט שם סורב שרגא בבקשתו לצו איסור פרסום, והתנהלות הפרקליט הבכיר נחשפה.
אליעד שרגא בתגובה לתחקיר נגדו: ״תזמון הפרסום אינו מקרי, לנוכח הקרבה לדיון התקדימי וההיסטורי בבג״ץ בעניין עילת הסבירות״.
מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: נוכח חומרת הדברים המתוארים בפרסום בתקשורת בנוגע לעו״ד אליעד שרגא, ועדת האתיקה של מחוז תל אביב תפתח בבדיקה .
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
