עברה לה שנה והילדים עומדים נרגשים לקבל את התעודות ולצאת לחופשה הגדולה.
הנה מגיעים הילדים הביתה ועיניהם נשואות לתגובת ההורים למראה הציונים. מה שבטוח לא כל הילדים יקבלו ציון מקסימלי בכל המקצועות וכנראה לא כל הילדים יחזרו שמחים ומאושרים, יתכן וטעמה המתוק של החופשה הגדולה ממתיק את טעמם המר של הציונים הלא נעימים אבל למעשה זה רק טשטוש רגשי, כיוון שהתדמית השלילית של הילד בעיני עצמו תשאר איפה שהוא בנפשו באופן מעורפל.
הוידאו שלפניכם אינו עוסק בשאלה איך לעזור לילד באמת להתמודד עם החולשות שלו, איך להבין מה לתקן, את מה לחזק ומה אני בתור הורה יכול וצריך לעשות על מנת שבשנה הבאה הדברים יראו אחרת.
וידאו זה ממליץ על איך לקבל את הילד כאשר הוא נכנס במפתן הדלת ובידו תעודה ובליבו ספקות במקרה הטוב, הדחקות במקרה הפחות טוב. ספקות לשאלה הבסיסית קיומית, מי אני, ומה התדמית שלי בעיני עצמי ובעיני ההורים שלי שאני כל כך רוצה לשמחם ושיאו ממני נחת.
איך לקבל את הילד המצטיין? ואיך את הפחות? ומי הכי חשוב לומר בשביל שבכלל יהיה ניתן לפתוח את התעודה ביחד ולהתבונן בה מתך בטחון…
[[[https://www.youtube.com/watch?v=FkOtdTaRtic&feature=youtu.be]]]
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים