לאחרונה כולם מדברים על הפער הבלתי נתפס שהתברר שקיים פה – בין שני סוגי אזרחים: בין מיעוט קטן ואליטיסטי, שחושב שהמדינה שייכת רק לו, ולכן מותר לו הכל – לחסום כבישים, להשבית את המשק, לאיים בסרבנות ולשרוף את המדינה, ולעומתו רוב אזרחי המדינה, שהדבר היחיד שמותר להם זה ללכת להצביע, וגם זה בערבון מוגבל, כי הם מגלים שוב ושוב שהפתק שלהם שווה הרבה פחות.

יש שקראו לפער הזה: "ישראל הראשונה" לעומת "ישראל השניה", אחרים כינו אותו כ"מדינת תל אביב" לעומת רוב העם, עד שבא לפיד והעמידם על 2 מילים: "אנשים אחרים".

הפער הפחות מדובר בעיניי הוא הפער הדומה שקיים בתוך המגזר הדתי לאומי, בין "הציונות הדתית הראשונה" לבין "הציונות הדתית השניה". גם כאן, מיעוט קטן ואליטיסטי, אך עם הרבה השפעה תקשורתית, שחושב שהציונות הדתית שייכת רק לו. לכן הוא מחליט שהוא "הרוב" והוא ה"מיינסטרים", וכל השאר – קיצוניים וחרדליים.

המיעוט הזה לא מצליח להכיל את העובדה שדווקא קבוצת "חרדלי"ם" – ממפלגות הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם – דווקא היא זו שהביאה מס' שיא של 14 מנדטים, פסגה שהמפד"ל בימיה הגדולים ביותר לא חלמה להגיע אליה. הפער הזה השתקף באופן בולט בסרטון מהמפגש שיזם ח"כ מתן כהנא בין הרבנים ה"מתונים" (שהולכים איתו יד ביד עוד מהימים שניסה לבצע הפיכה ברבנות הראשית) לבין קבוצת אנרכיסטים מהשמאל הקיצוני: "רוב הציבור הדתי לאומי לא מיוצג היום ע"י מפלגת הציונות הדתית!" – קובע כהנא.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ריאיון מתן כהנא 4

הבנתם? יותר מחצי מיליון יהודים שהצביעו לציונות הדתית הם המיעוט. אז מי כן מייצג את "הציונות הדתית הקלאסית"? כנראה שכהנא מתכוון לעצמו, זה שראה את מפלגתו הקודמת מאבדת תמיכה ושוקעת אל מתחת אחוז החסימה (והציל את נפשו ע"י חבירה לרמטכ"ל שהפך את צה"ל מ"צבא הגנה לישראל" ל"צבא הגנה לפמיניזם"). דווקא כהנא, נטול המנדטים, הוא זה שמייצג את רוב הציבור הדת"ל.

לעומת כהנא, משתתפת אחרת במפגש המתועד לפחות הודתה שהיא נמצאת במיעוט: "מי שאני הצבעתי בעדו לא עברו את אחוז החסימה" (מניח שהיא מתכוונת לשקד ולא למרצ, לא משנה), "אני מרגישה בודדת במחנה שלי". אבל החומרה הופיעה בהמשך דבריה: "אני לא מזדהה עם מפלגת הציונות הדתית, בעיניי היא חילול ה'!" לא פחות.

בכלל היה מדהים לראות איך "הציונות הדתית הראשונה" נבהלת ונלחצת משמאלן קיצוני שנוזף בה ומאיים עליה: "אני בלי דמוקרטיה לא אחיה פה. אנחנו לא נהיה אחים! אני לא אגן עליך, לא מעניין אותי מה יתפרק פה!" – עד שבאים ומתכופפים בפניו: "אני לא יכול בלעדיך!". במילים אחרות: בבקשה תישאר אח שלי. אתה כזה מקסים. אני חייב את ההכרה שלך שאני בסדר, שגם אני נאור כמוך, שאני לא קיצוני כמו החבר'ה האלה בכנסת!ולעומת זאת: "סמוטריץ'? חרפה מוסרית!, בן גביר? חרפה!" .

מישהו מוכן להסביר לי פעם אחת למה יש שחושבים ש"אהבת ישראל" זו מצוה ששייכת רק כלפי חילונים שמאלנים, ואילו כלפי דתיים צריך דווקא לבטא גילויי שנאה עזים? וקל וחומר כלפי החרדים, שכלפיהם המצוה לשנוא היא הגדולה ביותר: "דרעי? מושחת! חרפה מוסרית!".

תראו, גם אני לא מחסידיו של דרעי, אבל אני בשום פנים ואופן לא מוכן ש-11 שופטים "נאורים" יפסלו בחירה של מאות אלפי יהודים יקרים שבחרו בו. גם אותם יש מצווה לאהוב ולכבד. הם לא פחות חכמים וישרים מהשמאלנים שנכחו במפגש. אבל שיא הצביעות התבטא במשפטים הבאים: "סמוטריץ' ברמה הפוליטית גנב את הציונות הדתית! רוב רובה הגדול של הציונות הדתית לא שייך למפלגה שלהם! רוב הציונות הדתית נגנבה על ידי סמוטריץ' פוליטית, אבל היא נמצאת פה, יחד אתכם!".

פשוט לא יאומן! יושבת קבוצה אליטיסטית קטנה, שלא עוברת את אחוז החסימה, ביחד עם הפליט היחיד ששרד מימינה – מפלגה שגנבה בממשלה הקודמת את קולות מצביעיה והעבירה אותם למחנה השמאל-ערבים, על ידי הפרה של כל ההבטחות והחתימות, ושגם גנבה את השלטון במדינה עם 6 מנדטים בסה"כ – וקבוצה זו קובעת שדווקא סמוטריץ' הוא זה שגנב להם את המנדט!

מה, אין גבול לצביעות?! נראה לי שחשוב להזכיר בימים אלו: הציונות הדתית היא לא רק תושבי אלון שבות, עופרה ורעננה. הציונות הדתית נמצאת גם בירושלים ובקרית ארבע, בשדרות ובאופקים, ביצהר ובאיתמר. בבחירות האחרונות הוכח, שרוב הציבור הדתי לאומי רוצה מדינה עם זהות יהודית, ומתחבר דווקא למנהיגים שמחויבים להלכה.

רוב הציונות הדתית, אפילו אלו שמכונים "לייטים" באורחות חייהם (אלו שזה נובע אצלם מכח התגברות יצר או מחוסר ידיעה, ולא מתוך אידיאל), מעדיפים תורה שלא מתיפייפת, והנהגה תורנית שלא מזגזגת ביהדותה. זה ה"מיינסטרים" של הציונות הדתית, והוא בחר ברפורמה משפטית, נקודה. אבל אלו שממשיכים את החיבור עם כהנא ומשוועים לחיבוק מסרבני השמאל – הם המיעוט הקיצוני.

אני מניח שיהיו מי שיגיבו לדברים ברוח הימים האלו ויזכירו את תלמידי רבי עקיבא, ושצריך לנהוג כבוד זה בזה. אני מסכים. אבל הדרישה הזו לא יכולה להיות חד-צדדית. אם הנציגים שלא אתם בחרתם הם מבחינתכם "חרפה מוסרית", "גנבים" ו"חילול ה'", אז זו איננה קריאה כנה לאחדות, אלא קריאה צבועה ומזויפת להמשך הפטרונות האליטיסטית. ואם זה המצב, אז במקום לחתום ב "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ", כנהוג בימים אלו, נראה שנכון יותר לחתום כרגע ב: "והחוצפה והצביעות אֱהָבוּ". בתקווה לאחדות אמיתית.

=======

אברהם ליפשיץ הוא תושב ירושלים העוסק בחינוך