"יום בהיר אחד שבוע לפני פסח נשמעת דפיקה בדלת", מתחילה דניאלה הומינר את סיפורה בראיון מיוחד לסרוגים. "נכנסים שלושה אנשים שמסתבר שהם בלשי משטרה ושואלים – איפה בן הזוג שלך?". הומינר לא הבינה מה קורה, וקיבלה מסמך משפטי לא ברור. כעבור זמן קצר, "נאמר משהו על שידול לזנות של ילדים, ונהיה לי שחור בעיניים".

צפו בראיון המלא:

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ריאיון דניאלה הומינר

מתי את מבינה שהחיים הנורמטיביים שלך הולכים להשתנות מקצה לקצה?

"כשהם יצאו, תפסתי את הראש. שמעתי על דברים כאלה רק בטלוויזיה. היו לנו חיים זוגיים רגילים לחלוטין מבחינתי- בית, ילדים, עבודה. ויום בהיר אחד, פצצת אטום שנופלת באמצע החיים".

מה התחושות?

"אני לא מבינה ולא רוצה להאמין. הייתי נשואה למאמי הלאומי, הייתה לי הזוגיות הכי טובה. דרשתי ממנו להבין מה קורה ובשיחה איתי הוא הודה בהכל. יצאתי בשוק, לא מבינה מה נפל עלי. והמון המון שאלות של למה, ואיך?"

היו רגשות אשמה, שלא ראית, לא זיהית?

"בטח. עם הזמן התחושה של איך לא ראיתי הולכת ומתעצמת. מי תחשוב דבר כזה על בן הזוג שלה? ואיך קמים מזה? בן אדם שחייתי איתו כל כך הרבה שנים התגלה כמפלצת נוראית".

איך מספרים לילדים?

"בהתחלה אמרתי שאבא בבית חולים. בהמשך, סיפרתי לכל אחד לפי ההבנה שלו. לא ידעתי במפורש מה הוא עשה, והיה לי ברור בהתחלה שממשיכים שגרה רגילה. בית ספר, הדרכה בבני עקיבא, עבודה. בהמשך, התנהל נגדו משפט ארוך והוא הורשע כפדופיל. נפתחה תיבת פנדורה עם שאלות יומיומיות על איך קמים בבוקר. שלבים של עצב, פחד, חרדה, כעס נוראי וההבנה שהחיים השתנו. לקח זמן עד שהתמוטטתי – פיזית ונפשית".

מתי החלטת שאת רוצה להתגרש?

"זה לא קרה מיד, זה התבשל בי. בהתחלה היינו מבקרים אותו עם הילדים, ומהר מאוד זה הסלים לצעקות וקללות והפסקתי. הוא כעס על כך שאני זורקת הכל, את כל החיים שלנו. הוא עשה את מה שעשה, אבל אני זורקת הכל. ואז, התחיל תהליך שוחק ומתיש מאוד מאוד של בתי משפט ובית דין רבני".

מתי את מבינה שאת תקועה, שאת לא מקבלת גט בדרך ה'רגילה'?

"כבר בדיון הראשון. הוא אמר שהוא רוצה שלום בית. הדיינים שאלו מה אני רוצה, ועניתי שאני לא רוצה שלום בית, ובטח שלא להיות נשואה לו. מאסתי בו. וזה מתגלגל. נלחמנו שייתנו פסד קין לחיוב לגט, וזה לקח שנה וחצי, בתהליך של צעקות וקללות נוראיות וכל הזמן אני בתחושה שאני צריכה להילחם ולהסביר למה אני רוצה גט.

מהרגע שהיה חיוב גט, או אה. בכל פעם הוא שלף שפן אחר מהכובע. היינו כמעט שנתיים בתהליך והבנתי שזה לא הולך לקרות כל כך מהר, בסוף, הייתי מסורבת גט שלוש וחצי שנים".

איך עוברים את זה?

"החלטתי שאני חיה. שאני רוצה לחיות. הרגשתי כלואה מכל בחינה – לא גרושה, לא יכולה לעשות כלום, לא פה ולא פה. ברוך השם המשפחה והקהילה עטפו אותי מאוד וזכיתי, אבל המצב בו את עומדת מול שלושה דיינים ובן זוג שלא מוכן לשחרר, זה קשה".

ואיך הגיע הרגע המיוחל?

לאורך כל הליך הגירושין דניאלה לוותה על ידי ארגון "מבוי סתום" המסייע לנשים מסורבות גט ועגונות. "אחרי ארבע שנים מתישות, יצאתי לחופשי. קניתי את הגט בהמון כסף, ובשאלות שהיו לחברי כנסת עליתי לשידור ושאלתי את סמוטריץ' מה הוא מתכוון לעשות עבור מסורבות גט ועגונות, הוא אמר שיעזור. לדיון הבא הוא הגיע והיה בו עד הסוף, ובאותו יום – ניתן הגט".

ואיך הרגשת, אחרי שנים מייסרות כאלה?

"לוקח זמן לעכל. אבל ברגע שמבינים, זה כאילו הורידו לי את האזיקים. זהו, יש שקט, תחיי את החיים, את לא קשורה יותר, יצאת לחופשי".