חג השבועות אינו מתאפיין במצוות מיוחדות. המטרה המרכזית בחג הוא להרבות בלימוד תורה יותר משאר הימים. ובכל זאת, כמה הערות קצרות. נהגו ישראל להיות ערים וללמוד תורה בלילה זה.

האם מי שהיה ער בלילה יכול לברך את ברכות השחר?

א) מן הסתם לפני התפילה אדם נזקק להתפנות (שרותים) ולכן לאחר מכן ייטול ידיו ויברך על נטילת ידים + אשר יצר. ניתן לומר את כל ברכות השחר מלבד שתי ברכות: א) 'אלוקי נשמה' ,ב) 'המעביר שינה' (שו"ע מו,ח ס"ק כד)

ב) שתי הברכות הללו (אלוקי נשמה, המעביר) ישמע מהחזן ויצא ידי חובה. לכן נכון שהחזן יאמר את הברכות בקול וכל אחד יאמר אף הוא את הברכות לעצמו מלבד שתי הברכות הללו שיצא ידי חובה מהחזן.

ג) ברכות התורה: ישנה מחלוקת לגבי האם מי שהיה ער כל הלילה יכול לברך ברכות התורה. לכן, עדיף לצאת ידי חובה מאדם אחר. מי שישן בצהרים (ערב חג) יכול לכתחילה לברך את הברכות בבקר אעפ"י שלא ישן במהלך הלילה [ר'עקיבא איגר]. מי שלא ישן בצהרים (ערב שבועות) וגם לא ישן במהלך כל הלילה ישמע את ברכות התורה מהחזן ובכך יוצא ידי חובה. (שולחן ערוך מז,יא- יב)

מה ההגדרה של 'ישן'?

ברור לכולם, שמי שישן במיטתו זמן מסוים בלילה לאחר שהתעורר מוטלת עליו חובה לברך את ברכות השחר. מכאן, מי שנרדם אפילו בבית הכנסת או בזמן השיעור וקל וחומר אם ישן במיטה בצורה מסודרת לזמן של בערך חצי שעה נחשב כישן בלילה ומברך את הברכות כסדרן.

מנגל ביום טוב

בשנים האחרונות פשט המנהג, לנצל את החג לאפשרות של עשיית מנגל. ביום טוב מותר להעביר אש, מאש שדולקת בכך ניתן להדליק את המנגל כראוי. ברם, יש להיזהר מכיבויו. כלומר, אין לכבות את הגחלים ביום טוב יש להשתדל ולמעט בנפנוף שעלול אף לכבות את הגחלים. יש להתכונן מראש ולדעת שאין לכבות את האש בסיום המנגל וכמובן שבמקום שהדבר מסוכן יש להימנע מראש להדליק את המנגל.

==

הרב מאיר נהוראי הוא יו"ר ארגון רבני בית הלל.