מהשמאל לנוער הגבעות: המסע של לימור סון הר מלך

  (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

הסכת סרוגים – למשוך בחוטים: חברת הכנסת לימור סון הר מלך מוכרת כאישה היחידה במפלגת עוצמה יהודית, מקדמת את חוק עונש מוות למחבלים ולא מתנצלת על הנוכחות שלה בחווארה. "זו הייתה מחאה של משפחות שבאו להגיד- די. חיינו לא הפקר. מחאה הכי לגיטימית".

עוד באותו נושא

"מקפידה לא להפוך למה שאומרים על שרה נתניהו"

לכתבה המלאה בסרוגים >
75

למרות זאת, היא גדלה בבית חילוני, התחנכה בערוגות השמאל הציוני, ורק כשהייתה בת 20 פגשה מקרוב את ההתיישבות: "עד שפגשתי את המציאות, גם אני חשבתי שהם קיצוניים והזויים", היא מספרת.

בשנת 2003, האדמה נשמטה תחת רגליה. "השמיים היו תכולים, הנוף יפיפה. שום דבר בטבע ובמציאות לא סיפר את מה שעומד להתחולל עוד מספר רגעים". הרכב בו נסעה עם שולי הר מלך, בעלה, רוסס על ידי מחבלים ושולי שהגן עליה מת במקום.

היא נפצעה ונותחה מספר פעמים, אחת מהן הייתה ניתוח קיסרי בו ילדה את בתה בחודש שישי, כשבבית תינוק בן שנה וחודשיים. "אני מגדלת ילדים במקום הזה, נוסעת על הציר הזה ולא יודעת אם אחזור. אני יודעת את המשמעות של לגור שם ואני בוחרת כל יום לחיות. שם".

האזינו לפרק המלא: למשוך בחוטים / לימור סון הר מלך

היא החלה במסע שיקום מפרך, עם שני תינוקות וגוף ונפש פצועים. "כשאמא שלי הגיעה לבית החולים היא שאלה אותי- 'זה שווה?' אמרתי: בלי ספק'. זר לא יבין. ברגעים האלה אתה מאוד מאוד מחובר לאמת הפנימית שלך. ברגעים האלה, אם זה לא אמיתי זה לא מחזיק. הלב כל כך שבור ואף הגנה חיצונית לא עומדת לך".

לימים, התחתנה עם יהודה סון והקימה איתו משפחה לתפארת. היא מגדלת עשרה ילדים אותם היא רואה "רק בשבת", ושואפת להביא לכנסת דיבור אחר. "אני מנסה להקשיב לכאב גם של אנשים מהמחנה השני. אבל יש לי גבולות- עם חברי הכנסת הערבים אני לא מתקשרת בשום דרך".

השבעת הכנסת (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90)

כמי שנמצאת בכל הזירות הנפיצות – בפינוי הכרם בשילה בו סיפרה כי הוטרדה מינית ובהפגנות בחווארה השבוע – היא מוחה על התקשורת המגויסת והניתוק. "בניגוד לאחרים – אני הייתי שם. הגיעו לחווארה גם עשרות משפחות עם ילדים שבחרו לגור במקומות האלה ויום אחר יום, מופקרות".

"מה שלא הראו בחדשות- היה מאות פורעים ערבים שזרקו אבנים וירקו זיקוקים לעבר המשפחות. הנערים לא הסכימו לקבל את זה כמובן מאליו והגיבו, וזה מובן בעיניי".

סון הר מלך חונכה אחרת לגמרי מהדרך בה בחרה. כשהייתה בכיתה ד', פנתה להוריה והכריזה שהיא רוצה לעבור ללמוד בבית ספר דתי. " מהרגע שאני זוכרת את עצמי הרגשתי שמישהו תמיד הולך איתי, ואני מחובקת. לא הבנתי מה אומר בית ספר דתי אז, רק שיש שם משהו שאני רוצה".

היא רואה את הפערים, את האתגרים ואת הכאב אבל גם מאמינה שאט אט, קורים דברים טובים. "אין עולם מושלם", היא מסכמת. "אנחנו בעולם של תיקון. כשאתה מחפש מושלמות אתה מועד לעצב, אבל כשאתה מחפש שלמות היא נמצאת במקום שאתה יודע שמציאות החיים שלך היא הדבר הכי שלם בשבילך, ושם השמחה האמתית נמצאת".