"הבולשביקים מקפצים ומכרכרים כמו עדת בבונים בין חורבות ערים וגוויות קורבנותיהם… מכל שלטונות עריצות בהיסטוריה, העריצות הבולשביקית היא הגרועה, ההרסנית והמשפילה ביותר… אם להכיר בבולשביקים, אפשר באותה מידה לתת מעמד חוקי למשכב־זכור". אלו רק חלק מהאבחנות החדות שערך צ'רצ'יל על מהות הקומוניזם, בשלהי העשור השני של המאה העשרים. זוהי המורשת והמסורת שמזינה ומדריכה את השמאל מאז ומעולם.
דבריו של צ'רצ'יל התאמתו במהלך המאה העשרים בצורה מחרידה. ברוסיה, בסין, בגרמניה ואירופה כולה, בווייטנאם ובקמבודיה. מתברר גם שההשוואה שערך, בין הבולשביזם להומוסקסואליות, לא הייתה כזו מופרכת. לפחות לא בהיבט של העריצות וההרסנות. דוגמה לעריצות זו הופיעה בהחלטה שהתקבלה אשתקד בוועדת סל התרופות לממן לטרסג'נדרים טיפול לשינוי קול. זו התבטאה בעצם הקצאת כספים לטיפולים שאין להן כל קשר להצלת חיים, ע"י רופאים בכירים ומכובדים שלא יכלו לעמוד בפרץ. מכמיר לב להיווכח כיצד הטרור המחשבתי והתודעתי שמפעילים ארגוני הלהט"בים, גובר אפילו על שבועת הרופאים.
יש להבהיר כי אין כל עניין להגדיר בחוק אלו נטיות מותרות ואלו אסורות, כפי שהיה בזמן שצ'רצ'יל אמר דברים אלה. הימים שבהם אסרו סופרים על רקע נטייה כזו, כמו למשל אוסקאר ווילד, חלפו להם מן העולם. יש לקוות כי גם התעללות והתעמרות בבעלי נטיות, כמו זו שבוצעה במפצח האניגמה אלן טיורינג, כבר אינה קיימת. טיורינג, האיש שצ'רצ'יל והעולם החופשי כולו, חבים לו כה רבות על חלקו בניצחון בעלות הברית על גרמניה במלחמת העולם ה־2, ננטש לגורלו. בעקבות התנכלויות שעבר, ומאסר שהושת עליו, בשל נטיותיו, שם קץ לחייו.
למרבה הצער הסובלנות וההכלה כלפי בעלי הנטיות, פיתחו אצל קומץ מהם חוסר סובלנות כלפי הרוב, עד כדי הפיכת נטייתם לאומנותם.
עד כאן בעניין העריצות. ומה באשר להרסנות? התשובה הכללית לשאלה מתבטאת במשבר הילודה בעולם המערבי, אשר אולי בעתיד תוכל להיבחן השפעת העריצות הלהט"בית על התפתחותו. אך,"בתוך עמי אנוכי יושבת", ולכן חשוב יותר לברר מהן הסכנות הנשקפות לעם היושב בציון. בספרו, "היסטוריה של הזמן המודרני", טען פול ג'ונסון כי "מושבה אובדת משעולה שיעור־הילודה של האוכלוסייה המקומית על שיעור ההתיישבות".
לכאורה, ולפי כלל זה של ג'ונסון, היו אמורים אנשי השמאל בארץ, הרועדים מפני השד הדמוגרפי, לעודד את הילודה ולחזק את ערך המשפחה, אבל המאבק נגד שלמות הארץ משתלב במאבק נגד שלמות המשפחה היהודית. זהו מאבק שנובע מאותו ניכור ליהדות וליהודים.
על משמעותה של המשפחה כתב ג'ונסון, כי "האנטיתזה האמתית לנציונל-סוציאליזם הייתה… חברה… שהמשפחה היא היחידה החברתית המועדפת בה…" בהקשר היהודי תיאר ג'ונסון כיצד קנצלר גרמניה קונארד אדנאואר הבחין ביכולת ההישרדות של העם היהודי כשהביט בכושר השיקום שלו שהתבטא במשפחה: "אלה בדיוק הערכים שדבק בהם אדנאואר… כבנה ולימים ראשה של משפחה גדולה… נוכח לדעת… כי [המשפחה] הינה המפלט הבטוח היחיד בפני פלישת הטוטליטריות… גם אם אבדו רבים מבני, היא מלכדת את השורות וחוזרת ומתגבשת בעוצמה מרשימה, כפי שמראה הניסיון היהודי. חברה, אשר נקודת המוצא לשיקום בה היא המשפחה… היא התשובה לרשע הטוטליטרי".
על רקע הבנת כוחה של המשפחה היהודית וחשיבותה, נראית החלטה של ועדת סל התרופות בה מהלך טקטי ראשוני והישג לגורמים הנאבקים בדמותה של המדינה ובחוסנה. ואם המשפחה "מלכדת את השורות" כלשונו של ג'ונסון, הרי שארגוני הלהט"בים ביצעו מהלך שובר שורות.
ד"ר יהודה שלם הוא חבר הנהלת חוג הפרופסורים לחוסן לאומי. ספרו "עוז לתמורה- עמוס עוז מכשף השבט" ראה אור לאחרונה בהוצאת "כרמל".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
