הלב שותת דם מההרג הנורא רווי השנאה ע"י רוצח שפל, המקבל רוח גבית מהרחוב הערבי על ארגוניו הרצחניים השונים.
כאב הלב למראות הזוועה ולמשפחות שנחרב עולמן עליהן, מצליח לחלץ חמלה ממרבית החברה הישראלית, קולות של גינוי נשמעים מכל קצות הקשת הפוליטית וגם ממדינות העולם. לדאבון הלב ריטואל מוכר במציאות הישראלית, מאוד 'אנושי' להזדהות עם המוכה והנתקף, אך תמיד רק לשעה.
שליחי הציבור של המפלגות הלאומיות, ובפרט בעלי אוריינטציה דתית במידה זאת או אחרת, יוצאים בהצהרות חריפות לציבור על התגובות המתבקשות, כמה מתוך זה ייעשה ימים יגידו.
מתוך הסערה שאוחזת אותנו לרגלי מרחץ הדמים, באופן טבעי עשויות להישמע אמירות אמוציונליות שלא בהכרח מקדמות באמת, ספק אם כוחן אף לשעתן. לאמיתו של דבר, חסרה לנו אמירה ברורה שצריכה להיות ליבת העמדה הישראלית, מאוד פשוטה אך מאוד עמוקה.
עם ישראל צריך ורוצה לשמוע ולהדהד עבורו את הזיכרון הנשכח, על אומה ששבה לארצה לאחר גלות ארוכה. לכונן את אדמתה ולשוב לנכסיה ההיסטוריים, ואין כוח או גורם באשר הוא שיעצור זאת גם אם יעכב מעט, אנחנו כאן ע"י פקודה אלוקית. קריאה אלוקית שאספה אותנו מארבע כנפות הארץ שלא תשוב ריקם. זהו אינו רק מאבק לאומני או טריטוריאלי מול כובש ערבי שפלש לכאן בעת גלותנו מארצנו, זהו מאבק על מימוש הצדק האלוקי בעולם, העולם כולו ממתין לנו, לשמוע אמירות בהירות ולא רק להט פופוליסטי שלעיתים אולי נדרש.
חובתנו לספר בעיקר לעם היושב בציון, מהו חזונו של עם ישראל ותפקידו ההיסטורי בגאולת העולם ע"י שיבתנו לארץ, והפרחת רגביה ומערכותיה השונות. דווקא בביסוסה של מדינת ישראל ומילוי ייעודנו ייגאל העולם ממכאוביו. בלא מודע הקולקטיבי של החברה הישראלית, יודעת היא שלא עם ככל העמים אנו, ההיסטוריה שלנו ארוכה אך הרבה יותר ייעודה העתידי, מייחלת היא האומה לקולות צלולים וברורים שישמיעו לה את ייעודה ודווקא בעתות כאב.
ההתמקדות בפעולת תגמול למרות הכרחיותם על אף שנכון שייעשו ובמלא העצמה, זה לא מה שעם ישראל זקוק לשמוע כרגע, כשעסוקים בעיקר בהריסת בתי מחבלים וגירוש תומכי טרור וכיוב', מצמצמים את גודל השעה והמסרים הראויים להישמע ומגדילים את חוסר האונים. עם ישראל נלאה מפוליטיקה קטנה חסרת מעוף, עם ישראל כמה למנהיגי ציבור שירוממו את רוחו ויזכירו לו את גודלו, ייעודו.
את הלכי מחשבה אלו, ניתן לשאוב מדברים שנשא מרן הראי"ה קוק זצ"ל, לאחר מאורעות הטבח הנורא בחברון בשנת תרפ"ט ,"אולם אם אנו עושים את האזכרה הזאת, הרי מטרתה להביא את הזיכרון הזה והרגשות התוססים בלבנו גם לידי פעולה מעשית לשם בנין חברון והקמת הריסותיה", אך למרות זאת הרב אינו מסתפק בכך ואומר בהמשך, "המהות של חברון היא התחזקות והתעוררות בכח של נצח ישראל…ההרגשה הזאת מתעוררת בנו כשאנו חושבים על חברון… חברון היא היסוד של מלכות ישראל. שם נוצרה ונשלמה ממלכת דוד מלך ישראל הנצחית, שהיא קיימת לעד ולנצח נצחים.
אנא זכרו מנהיגי ציבור יקרים, תפקידם המרכזי של מנהיגים בעלי שאר רוח בעתות משבר וכאב, להפיח רוח גדולה של אמונה ותקווה בעם ובייעודו הנצחי ולכך אתם נקראים, ובמהרה יקוים בנו מאמר הנביא "אֲנִ֧י ה' קְרָאתִ֥יךָֽ בְצֶ֖דֶק וְאַחְזֵ֣ק בְּיָדֶ֑ךָ וְאֶצָּרְךָ֗ וְאֶתֶּנְךָ֛ לִבְרִ֥ית עָ֖ם לְא֥וֹר גּוֹיִֽם".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
