הרב יובל שרלו, מראשוני הרבנים שקראו לחקור את פרשת הרב טאו, מגיב למפנה שחל אתמול בעקבות מסיבת העיתונאים שכינסה נחמה תאנה – המתלוננת נגד הרב צבי טאו – בה נטען כי הרב טאו הוא נאצי מצאצאי מנגלה שפועל בדרגים חשאיות לרצוח יהודים ולהרוס את מדינת ישראל.

הפוסט המלא של הרב יובל שרלו

חשבון פנימי. זו הדרך שבה אני נוהג לחשוב על סוגיות מורכבות שמתגלה בהן מידע מטלטל, שמערער את תמונת העולם בצורה משמעותית: מה אעשה בפעם הבאה? מה אעשה כאשר חס ושלום תהיה מתלוננת שתטען מראש שאדם מסויים, איש גדול, הוא מצאצאי הנאצים והוא פגע בה מינית ?

האם אומר לעצמי שהיא פגועת שיקול דעת? סביר להניח שכן. האם אומר לעצמי שבגלל שהיא כנראה פגועת שיקול דעת לא צריך לבדוק את הפגיעות המיניות ?חס ושלום.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

נחמה תאנה על הרב טאו (מתוך שידור לייב בפייסבוק)

פגיעות במתמודדי נפש שכיחות מאוד. יותר מאשר בנשים ואנשים שאינם מתמודדים. יש לכך סיבות רבות. ומי יודע מפני מה היא מתמודדת נפש.ֿ

האם אומר לעצמי שצריך לבדוק את הטענות בדבר היותו של אדם צאצא של נאצי? לא. ומה ההבדל, אשאל את עצמי: פשוט. "כקטון כגדול תשמעון".

פגיעות מיניות מתרחשות, ועל כן התורה מצווה עלינו לא להבדיל בין איש לאיש, בין אהוב לשנוא, בין גדול לקטן, בין ישראל לגוי, בין אף אחד לאף אחד. לעומת זאת, סבירות היותו של אדם נאצי – קלושה. צריך הרבה יותר כדי לטעון שיש לחקור. גם כאן, בלי להבדיל בין איש לאיש, בין אהוב לשנוא, בין גדול לקטן, בין ישראל לגוי (אולי בגוי יש יותר בסיס….).

האם אומר "מאמינים לנפגע/ת״ או מאמינים לפוגע/ת"? חס ושלום. אסור לומר שום דבר ברמה העובדתית. לא זו בלבד, אלא שמוטל עלינו לפתוח פתח לשני הצדדים גם יחד כדי שיבררו את האמת. אלו דיני לשון הרע ואיסורי הוצאת שם רע.

האם חובה לנסות לברר בתחילה בצנעא, במוסדות רשמיים, בגופים חברתיים (כמו פורום תקנה)? בוודאי. החפץ חיים לימד אותנו שחובה שלא לגרום נזק יותר מאשר היה נגרם אילו היינו הולכים למוסדות רשמיים. ואני מציע להיות שותף בחשבון זה, ושכל אחד ישאל את עצמו על הפעם הבאה, מאחורי מסך הבערות, בלי לדעת במי מדובר, ולאור זה יבחן את דרכו. כי בדיני נפשות מדובר. לכל הצדדים. גם לציבור. ולכן צריך לחשב מראש את דרכנו. לא בדיעבד.