מאמר זה מגיע בתגובה למאמר שכותרתו "אין ברירה, לפטר את איתמר בן גביר". קראתי את דברי דב הלברטל בעניין רב. בתחילה חשבתי שאין טעם להגיב. נראה שהוא באמת חושב שבן גביר "סיכן חיים של … אולי רבבות”, ושכדאי לשלול את אזרחותו ואני סובר הפוך ממנו, מה לעשות? זו אינה המחלוקת הראשונה בעם ישראל, וככל הנראה, לא האחרונה.

אפשר להגיב לכל טענותיו אחת אחת , כמו שנעשה במאמרים דומים אבל לדעתי מאמרים בסגנון זה רק מכעיסים ומביאים לפילוג בעם ישראל. לכן, אני רוצה לנסות משהו אחר. אולי אני מזהה את הרגש בדבריו של דב הלברטל וחושב שרב המשותף על המפריד בינינו.

לא מצאתי אצל הלברטל את הדרך להשיג שלום

קודם כל, דב כתב שהר הבית הוא ה"מקום הקדוש ביותר לעם היהודי". עם זה אני מסכים במאת האחוזים, לא חסרות במסורת שלנו ראיות לכך. עוד כותב דב שמי ש"סיכן חיים של מי יודע כמה. אולי מאות. אולי רבבות" הוא נקרא רודף. וגם זה נכון. נראה שבסופו של דבר דב, כמו כל עם ישראל, רוצה שלום. שלום אמיתי. ומי שסיכן חיים – סיכן את השלום. גם אני רוצה שלום, שלום אמיתי אבל ציפיתי לקרוא בדבריו של דב, מה לדעתו הדרך להשיג את השלום אך לא מצאתי את זה במאמרו.

במקום לדבר על מה שבמחלוקת, יש שתי נקודות הסכמה בינינו:

1. הר הבית הוא המקום הכי קדוש לעם ישראל

2. "לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם" [סוף שישה סדרי משנה]. זה לב הדבר והכל זורם ממנו.

כעת, ניגש לדון במעשיו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. מה שבן גביר עשה כבר עשוי – אין כפתור הרצה לאחור בסרט הזה שנקרא החיים. תגיד לי בבקשה דב, איך לדעתך נעשה שלום במקום הקדוש ביותר לעם יהודי? אני רוצה לשמוע את דעתך, אני רוצה להקשיב ללב שלך.

כולנו רוצים שלום

האם זה באמת לא משנה מה אני חושב? אם תחקור מעט תגלה שאני משתייך למיעוט מקרב היהודים החרדים שעולים להר הבית. אני עושה זאת בגלל שאני יודע, כמו שכל שגדולי ישראל יודעים, שעלייה להר הבית, למקומות שהם מחוץ למקום המקדש, בזמן הזה מותרת מעיקר הדין בניגוד לרוב העם הסוברים שצריך להמתין עד שיהיה לנו אפר פרה אדומה. לכן, לשיטתי, אין שום דרך להשיג שלום חוץ מבניין בית המקדש.

אם תחקור עוד קצת תגלה שגדולי ישראל אינם חולקים על כך שאנו מצווים לבנות את בית המקדש ולא סוברים שבית המקדש ירד מהשמיים רק אחרי שנעשה תשובה כראוי, "לפי שלא ניתנה תורה למלאכי השרת" [קדושין נד.], ושבורא עולם ממתין לנו שנתעורר ונבנה את ביתו.

אנשים רבים אמרו לי שחבל על הזמן, שלא כדאי לי להגיב למאמרך, אבל ההפך הוא הנכון. דווקא אתה ואני, שבקליפת השום נראים שונים לחלוטין בכל היבט, דווקא לנו יש על מה לדבר. אני לא מנסה לשכנע אותך, לא! אני רוצה ללמוד ממך כי בסופו דבר אנו דורשים את אותו הדבר – שלום אך יש לנו שיטות שונות לחלוטין להשגתו.

זה אולי הפשט בשיר לכה דודי, מהנביא ישעיה: “יָמִין וּשְּׁמאל תִּפְרוצִי" – כי ימין – זה לא נכון, כמו שאמרת. ושמאל – גם כן לא נכון בעיני. איפה נמצאת האמת? – רק בינך וביני דב, רק בינך וביני. אני מוכן לדבר איתך. לא, סליחה, טעיתי, אני מוכן לשמוע אותך, אני מוכן להקשיב ללב שלך במאת האחוזים עד שאתה שתרגיש שאני מבין אותך לגמרי. יותר מזה, אני מוכן להודות שאולי שיטתי אינה נכונה. לא באתי לשכנע אותך, באתי לרדוף את האמת. כי האמת בינינו דב, האמת בינינו. כעת אתה אוחז בשיטה "א”, ואני בסוף עולם האותיות המחשבות אוחז בשיטה "ת” ורק ביחד אנו מסוגלים למצוא את האות "מ", את האמת.

אני מוכן לנסות – ואתה?

==

הרב נתן צבי ברין, גר בירושלים, ולומד בכולל ברמת אשכול. הספר ראשון שלו, התפעלות כוחות הנפש, מכר יותר מ500 עותקים וכעת ממתין להוצאה שניה. הספר השני שלו, בואו נשתחוה, נמצא כעת בעריכה.