ממצא חשף: השימוש בבצע כסף הוקדם ב-500 שנה - סרוגים

ממצא חשף: השימוש בבצע כסף הוקדם ב-500 שנה

מחקר משותף של אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית, מראה כי השימוש בבצעי כסף כאמצעי תשלום החל בערך בתקופת האבות לפני 3,600 שנה, כ-500 שנה לפני מה שהיה ידוע עד היום

author-image
ממצא חשף: השימוש בבצע כסף הוקדם ב-500 שנה
  פריטים ממטמוני תל אל עג'ול )באדיבות רשות העתיקות)

מחקר חדש משותף של אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית חושף לראשונה את תחילת השימוש בבצעי כסף כאמצעי תשלום בדרום הלבנט הקדום (ארץ ישראל), כבר בתקופת הברונזה התיכונה (תקופת האבות), לפני כ-3,600 שנים. המחקר אף מזהה את אנטוליה (טורקיה) כמקור ממנו הגיע הכסף, מה שמעיד על מסחר רציף וארוך טווח עם אסיה הקטנה.

עוד באותו נושא

תגלית מימי המכבים התגלתה במדבר יהודה. צפו


5

"מעבר לשיטה כלכלית המבוססת על בצעי כסף, שאינם מתקלקלים ובעלי נפח ומשקל קטנים בהשוואה למשל, לתבואה, מביא עימו יתרונות רבים ואפשרויות חדשות שבוודאי תרמו להתפתחות העירונית והכלכלית של המרחב כולו. אולם הוא גם חייב שבצעי הכסף ימשיכו להגיע באופן תדיר, עדות לקשרי מסחר ארוכים ויציבים עם אנטוליה, שלא היו ידועים לחוקרים בתקופה זו", אמרה ד"ר צילה אשל מאוניברסיטת חיפה, שהובילה את המחקר.

מטמון גזר בעת מציאתו. צילום: גארי מאיירס

פריטים ממטמון גזר לפני ניקוי. צילום: לנה קופרשמידט, רשות העתיקות

בצעי כסף עטופים מעידים שהם שימשו לאמצעי תשלום

שימוש בבצעי כסף כאמצעי תשלום היה מוכר באזור מסופוטמיה (אזור צפון עירק של היום) כבר באלף השלישי לפני הספירה, אולם באזור דרום הלבנט, המכונה במקרא ארץ כנען, מקובל היה לחשוב עד כה כי שימוש כזה היה נפוץ רק בתקופה הברזל, החל מן המאה ה-12 לפני הספירה, וזאת על אף שמסחר בכסף בין חצור למארי (בסוריה) מוזכר בתעודות כלכליות שנמצאו בחצור מתקופת הברונזה התיכונה. בצעי הכסף הם חתיכות כסף שהצורה הלא מהוקצעת שלהם מעידה בברור על כך שלא מדובר בתכשיטים או בחפצי נוי והעובדה שהם נמצאו בדרך כלל ביחד, עטופים בבד ושמורים בתוך כלי חרס מעידה על כך שהם שימשו לאמצעי תשלום.

במחקרים קודמים של צוות החוקרים, ד"ר אשל יחד עם פרופ' יגאל אראל ופרופ' נעמה יהלום-מאק מהאוניברסיטה העברית ופרופ' איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה, הם עסקו רבות במטמוני כסף מתקופת הברזל ובאיתור מקורם. אלא שהמחקר בבצעי הכסף חשף את ד"ר אשל לעובדה שבחפירות קודמות, חלקן מהשנים האחרונות וחלקן אף לפני עשרות שנים, נמצאו מטמוני כסף מתקופות קדומות יותר, מסוף תקופת הברונזה התיכונה וראשית תקופת הברונזה המאוחרת, המאות ה-16-17 לפני הספירה בקירוב. אולם עד כה לא הייתה הסתכלות מחקרית כוללת בממצאים אלה והתפיסה שהשימוש בבצעי כסף בדרום הלבנט התחיל בתקופת הברזל המשיכה להיות התפיסה השלטת.

דיסקוס וסהרון מתל גזר לאחר ניקויים. (קלרה עמית, רשות העתיקות)

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים מטמוני כסף מתל שילה ותל גזר, שתוארכו לסוף תקופת הברונזה התיכונה, מהמאה ה-17 לפני הספירה ומטמונים מתל אל-ע'גול, שתוארכו לראשית תקופה הברונזה המאוחרת, למאה ה-16 לפני הספירה. "בשלב הראשון היה עלינו לקבוע כי מדובר אכן בבצעי כסף ששימשו לתשלום. הצורה שלהם, העובדה שרבים מהם נראו כמו צמידים שנבצעו לגדלים שונים – כלומר, לא לשימוש לנוי והעובדה שהם נמצאו באזורים ציבוריים, בתוך מחסן או ליד שער העיר, הביאו אותנו להניח שמדובר אכן בבצעי כסף ששימשו למסחר", אמרו החוקרים.

השלב השני היה לראות האם מדובר בכמות גדולה מספיק כדי שניתן יהיה להניח כי מדובר בתופעה גדולה ומקיפה, ולא במקרה ספורדי ולא מייצג. לדברי החוקרים, כמות בצעי הכסף במטמונים בשילה וגזר הייתה בעצמה לא קטנה. בנוסף, בדוחות חפירה ישנים של תל גזר פורסמו עוד מספר לא מבוטל של מטמוני כסף מתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת, מה שמעיד על תפוצה גדולה של בצעי הכסף ביישוב. "התפיסה של החוקרים הייתה ששימוש בכסף כאמצעי תשלום היא תופעה שמאפיינת את תקופת הברזל, אבל ברגע שבדקנו זאת לעומק ראינו שהשימוש בבצעי כסף קיים כבר מתקופת הברונזה התיכונה. כמויות בצעי הכסף במטמונים בתל אל עג'ול יכולים להמחיש היטב את הדבר: במטמונים אלה נמצאו חפצי נוי מזהב, שמשכו את עיקר תשומת הלב של החוקרים. אולם כשבדקנו את הרכב המטמונים, הסתבר שהיו שם הרבה יותר בצעי כסף ודווקא חפצי הזהב היו המיעוט", אמרו החוקרים.

הבדיקה האיזוטופית הקדימה את השימוש

לאחר שהגיעו למסקנה כי כמויות בצעי הכסף מעידים על שימוש נפוץ בהם כאמצעי תשלום, ומכיוון שעפרות (בצרים) שמהם מפיקים כסף אינן מצויות באזור הלבנט, ביקשו החוקרים לדעת מה היה מקורן. כדי לזהות מקור של כסף ניתן לבצע לו בדיקה איזוטופית, ולהשוות להרכב האיזוטופי של עפרות שמקורן ידוע, וכן לחפצי כסף אחרים. בבדיקה שביצעו החוקרים נמצא דמיון לעפרות שמקורן באנטוליה, וכן לחפצי כסף קדומים שנמצאו בחפירות באנטוליה. בנוסף, ממצאים נוספים שנמצאו בסביבת המטמונים, כמו ראש של גרזן או תליון, שמוצאם ככל הנראה מאנטוליה, הביאו את החוקרים למסקנה כי הסבירות הגבוהה ביותר היא שמקור הכסף הוא משם.

"המשמעות היא שאנחנו עדים לעדויות ראשונות על כך שהתקיים מסחר רציף וארוך טווח של מתכות מאזור הלבנט לאנטוליה כבר במאה ה-17 לפני הספירה. אנחנו יודעים בוודאות שבתקופת הברזל המסחר הזה קיים, אולם הממצאים שלנו מזיזים את ראשיתו של מסחר כזה במתכות לפחות 500 שנים אחורה. שימוש בבצעי כסף בצפון, במסופוטמיה ואנטוליה ידוע מתקופת קדומות הרבה יותר ולכן הגיוני שהידוק המסחר עם אזורים אלה בתקופת הברונזה התיכונה הביא עימו גם את השימוש בשיטות התשלום של אזורים אלה", סיכמו החוקרים.

המחקר התאפשר בזכות שיתוף פעולה של החוקרים עם ד"ר צביקה צוק, מהמשלחת המשותפת לחפירות בגן הלאומי תל גזר של רשות הטבע והגנים והסמינר התיאולוגי בפטיסטי של ניו אורלינס בחסות רשות העתיקות, ועם גורמים שונים ברשות העתיקות ומוזיאון רוקפלור אשר אפשרו לדגום את הממצאים לאנליזה. המחקר מומן על ידי מענק של קרן גרדה הנקל, קרן רוטנשטרייך, ומענקים פנימיים באוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
מסחר בבצעי כסף
יובל | 08-01-2023 14:46
אברהם קנה את מערת המכפלה ב-400 שקל כסף עובר לסוחר שנשקלולעפרון החיתי. מדובר בשקילה של הכסף, טרם היות המטבעות שהומצאו ביון. כלומר עדות מהמקרא על מסחר בעזרת המתכת עצמה בתקופת האבות (=תקופת הברונזה במזרח הקדום). החיתים עצמם היו מאנטוליה, לפיכך סביר שקבוצה אתנית זו הביאה את מנהגי הסחר שלה לכנען.
2
ממש מרתק..תקראו בתנך...
בושה. | 08-01-2023 19:53
ממש מרתק..תקראו בתנך טיפשים.אברהם קנה את.מערת.המכפלה בבצע כסף..