המשוררת, דורית צמרת שכתבה את השיר "החיטה צומחת שוב", נפטרה בקיבוץ בית השיטה, בגיל 80.

צמרת כתבה מילים לשירים רבים שהוחלנו, ביניהם "זה רק מילים" שהלחין וביצע יחזקאל דורי, "סיפורי אהבה" שהלחין יחזקאל דורי, "וכל זה לא תם ולא נשלם יותם", שהלחין נחום היימן וביצעה סי היימן, ואת השיר "יש מה לספור" שהלחין דן פלד.

השיר המפורסם ביותר שכתבה הוא "החיטה צומחת שוב" ללחן של חיים ברקני ב-1974.

השיר נכתב ביוזמתו של מוקי פלד, חבר בית השיטה, לטקס לציון שנה למלחמת יום כיפור, בה הקיבוץ ספג אבידות קשות ואיבד 11 מבניו: אלון אילת, מיכה גולדמן, יוחי גלעד, גרשון דוד, דני פלד, אלי רחמים, יחיאל שונרי, משה שחורי, בנימין שצ'ופקביץ, נמרוד שרון ויוסף שריג.

מספר הנופלים של בית השיטה הוא מספר החללים הגבוה ביותר שספג יישוב במלחמה, יחסית לגודלו.

החיטה צומחת שוב בכתב ידה של דורית צמרת מ-1974 (מתוך אתר בית השיטה)

את השיר ביצעו הגבעטרון, ירדנה ארזי, רוחמה רז, דודו זכאי וכמובן חוה אלברשטיין, עם הביצוע המפורסם ביותר לשיר.

 

הביצוע של חוה אלברשטיין מ-1983 הפך את השיר לאחד הסמלים של יום הזיכרון. חמי רודנר שחידש את השיר ב-2021 אמר ל'דבר': "אני חושב שהשיר הוא אחת מיצירות הפאר של ספר השירים הישראלי. "זה שיר מאוד ממוסד. כשהייתי צעיר, בגבעת ברנר, לא התחברתי לעניין הטקסים והשירים הממלכתיים.

הביצוע הזה מסמל את ההכרה והפיוס שלי עם שורשי הקיבוצניקיים ובהיותי חלק מישראליות שפעם התנכרתי אליה והיום אני מכיר בה כחלק מהווייתי המורכבת. אפשר לקרוא לזה השלמה".

דורית צמרת נולדה ב-1943, שירתה בחטיבת הנח"ל וכתבה בעיתון "במחנה נח"ל", וערכה את "יחד", בטאון התק"ם בין השנים 1984-1986. המשוררת הייתה נשואה לניסן ארנברג ז"ל, אם ל-4, בינהם נועה ארנברג, תסריטאית ויוצרת ישראלית, וסבתא ל-9 נכדים. מועד הלוויה טרם פורסם.