פרסום ראשון: משרד החינוך סוגר את מכוני ההוראה בישיבות ההסדר

משרד החינוך בצעד נוסף שעלול לפגוע בישיבות ההסדר.

בישיבה שהתקיימה בין ראשי מכוני ההוראה הפועלים בישיבות ההסדר שהתקיימה לפני חג הפסח הציג מנהל אגף להכשרת עובדי הוראה נח גרינפלד את סדרת ההחלטות של משרד החינוך לקראת השנה הבאה.

בישיבה שתוכנה הגיעה לידי סרוגים, עולה כי משרד החינוך מתכוון לקצץ משמעותית את מכסות לומדי מקצועות הקודש בישיבות ובנוסף לקצץ גם בהקצבות עבור הסטודנטים שכן ייקלטו במכונים בישיבות.

מכוני ההוראה פועלים בישיבות ההסדר ומעניקים לבוגרי המסלול תעודת הוראה ותואר ראשון בחינוך במקצועות התושב"ע והתנ"ך. על פי רוב, מתחילים הלימודים בשנה הרביעית או החמישית ללימודים בישיבה ונמשכים ארבע שנים. במסגרת ההסדר עם משרד החינוך, את החלק של לימודי הקודש לומדים הסטודנטים בישיבה במסגרת הרגילה, ואת מקצועות החובה (אנגלית, לשון,  מתמטיקה וכו') ולימודי החינוך הם לומדים במכללות השונות ברחבי הארץ (כדוגמת ליפשיץ, הרצוג, תלפיות ועוד).

על פי משרד החינוך, הסיבה לקיצוץ היא האחוז הנמוך של הבוגרים המשתלבים במערכת החינוך, ועומד על פחות מ-30% והוא הנמוך ביותר מבין שאר המקצועות. בנוסף טוענים במשרד החינוך, כי ישנם עודפי הכשרה במקצועות הקודש, ולא נדרשים בשנה יותר מ-30 מורים במקצועות התנ"ך והתושב"ע. הדרישה של משרד החינוך היא לשנות את תכני ההוראה ולהעביר את המורים להתמקצעות במקצועות חול (כמו מתמטיקה ואנגלית) בהם חסרים מורים. המשמעות של ההחלטה היא כי אין יותר הכשרה של מורים לתנ"ך ותושב"ע. מבחינת משרד החינוך הם רוצים שמורה לגמרא ילמד גם מחשבים ומורה לכימיה ילמד גם תנ"ך.

בישיבה הוצגה עמדתם של ראשי ההסדר, השוללת לימודי חול בתוך הקמפוסים של הישיבות – מה שעשוי לסתום את הגולל על המשך מכוני ההוראה בישיבות ההסדר. בנוסף, החליטו במשרד החינוך על סעיף מגביל נוסף נגד הישיבות והוא הפסקת את העסקתם של מרצים מהישיבות במכוני ההוראה וכל העסקת המורים במוכנים לתושב"ע ותנ"ך תעשה בדרך של "קניית שירות".

ממכללה אקדמית לא יצא מורה לגמרא

במשרד החינוך הצביעו על הנתון לפיו ישנה נשירה גדולה של סטודנטים להוראה, בשנים ו'-ז' (השנים שלאחר תום החובה לישיבות ההסדר) והעלו דרישה לפיה תקצוב הסטודנטים ייעשה בשנה האחרונה לתואר, ולא בצורה מדורגת במשך השנים.

ראשי המכונים השונים, טענו כלפי משרד החינוך, כי בישיבות ההסדר נמצא המאגר המרכזי של מורים דתיים, וכי פגיעה תקציבית או הגבלת המכסות תוריד את המוטיבציה ואת מספר הלומדים באופן שייפגע בעתיד בהוראת מקצועות הקודש. אחד הדוברים, ציין כי בוגר ישיבת הסדר, בעל רקע של שמונה ועשר שנות לימודים בישיבה, מתאים יותר להוראה מאשר בוגר מכון אקדמי להוראה. "החמ"ד זקוק למורים גברים, ורק הישיבות יכולות לספק מורים בני תורה חדורי שליחות. ממכללה אקדמית לא יצא ר"מ היכול ללמד גמרא".

גם על הרעיון לפיו במכוני ההוראה ילמדו מקצועות חול, בקמפוסים של המכללות נשמעה התנגדות: "ראשי הישיבות לא ישחררו את בני הישיבות 3 פעמים בשבוע", זאת בנוסף להתנגדות העקרונית ללימודי חול במסגרת ישיבתית.

בסופה של הישיבה הוחלט כי בשנה הבאה (תשע"ה) יתאפשרו לימודי תנ"ך ותושב"ע במסגרת מכוני ההוראה בישיבות, אך המכסות והתקצוב יפחתו למקצועות הקודש. בנוסף יוגבר הפיקוח על היקף השעות ומספר התלמידים באופן שבו מכון הוראה שאין בו 45 תלמידים השנה, לא יוכל ללמד בשנה הבאה, אך לישיבות ייאסר לרשום תלמידים חיצוניים מחוץ לישיבה, כדי למלא את השורות.