המופע החדש "VHS ד״ש מהעבר" מציג שמונה יוצרים ויוצרות מעולמות אמנותיים שונים בתגובה בימתית לקטעים אישיים מקלטות ה-VHS הישנות שלהם. בהשתתפות: טל פרידמן, שירילי דשא, רוני קובן, רננה רז, דורון נשר, קורין קיציס, יוסי צברי ועפרי כנעני.
מדובר בפורמט בימתי חדש, שהוא מעין מדריך למפגש עם העבר שלנו. הפורמט מזמין אמנים ואמניות, ממרחבי יצירה שונים לחזור אחורה בזמן, לחפש רגעים משמעותיים בקלטות ה-VHS שלהם ולעבד אותם לקטע בימתי חי ונושם. מפגש חזותי עם מי שהיינו ועם הזמן עצמו.
בראיון מיוחד לסרוגים, רננה רז משתפת על הפורמט המיוחד.
איך הפרויקט נולד?
"השותף שלי לפרויקט, ניצן כהן, עבד עם אמנית פולניה בשם: קלאודיה הארטונג וויצ׳ק על פרויקט בו היא כתבה מדריך על "איך להשיב אליך את עברך". למעשה, זה היה סדרה של הוראות של איך אפשר לצפות בקלטות VHS דרכן. לדוגמא: 'במשך שבוע תעשי בינג' על כל הקלטות VHS שלך'. דוגמא נוספת: 'תאזיני רק לפסקול ותראי אם את לומדת משהו חדש על משהו שידעת על עצמך' וכדומה".
"ניצן פנה אלי ואמר לי שמשהו בשילוב הזה מזכיר לו פרויקט אחר שעשיתי שנקרא: "YouMake ReMake". זה היה פרויקט שלי שבו אמנים עבדו עם קטעי יוטיוב ועשו איתם דברים בימתיים. ניצן פנה אלי ואמר לי שיש לו תחושה שצריך לשלב את שני הפרויקטים האלה. הוא הציע לי לנהל אומנותית ערב שקרה בתיאטרון 'תמונה' לפני שנה וככה הפרויקט התחיל- עשינו מופע שמשלב יוצרים וקטעי ארכיון ביתיים של וידואיים. זה יצא מאוד מוצלח ובעקבות המופע הזה הזמינו אותנו לפסטיבל ישראל. בנוסף, שנינו הבנו שיש כאן משהו שמאוד מעניין אותנו".
(צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב)
אנשים לא מפחדים להפגיש עם העבר שלהם?
"לדעתי, זה קשור למבנה אישיות. יש בפרויקט הזה משהו מאוד מציף. אנחנו שולחים אנשים לחפש קטעים. אנחנו אומרים להם למעשה ללכת ולשוטט בארכיון הביתי שלהם. הפעולה הזאת מאוד מציפה, את פוגשת את עצמך מהעבר וזה מעלה כאב, געגוע ועצב. הרבה פעמים אנחנו צופים באנשים שכבר לא בחיים, תקופות שכבר לא יחזרו על עצמם, על חלומות שהיו ומי שחשבת שתהיי לעומת מי שהפכת להיות זה מאוד מאוד מציף".
"יש בזה הזמנה לחוות את החיים במלאות מאוד גדולה. כשאת מרשה לעצמך לאהוב ולכאוב ולהתגעגע ולהיות עצובה- יש בזה עוצמה מאוד גדולה".
אנשים רוצים מעצמם להיות בפרויקט?
"מי שרואה לראשונה את המופע ומבין את הרעיון רוצה להשתתף. זה פונקציה של כמה אנשים יראו את המופע ויבינו את הרעיון שעובד מאחוריו. זה כמו משחק- ברגע שאת מבינה את החוקים את רוצה לשחק. כרגע אנחנו פנינו לאנשים והיינו צריכים להסביר את הקונספט. אנחנו מאוד מאמינים בפוטנציאל".
מה המטרה הגדולה?
"אנחנו מגלים את זה תוך כדי תנועה. המטרה היא לשתף כמה שיותר אנשים ב"משחק" הזה ולראות לאיזה עוד כיוונים זה יכול להתפתח. אנחנו מוצאים עניין מאוד משמעותי- גם אומנותי וגם אנושי בארכיונים משפחתיים".
את מרגישה שזה מקבל משמעות אחרת בתקופה הנוכחית בארץ?
"חד משמעית. הקורונה עשתה שינוי מטורף לאנשים בתפיסה של זמן. העצירה הזאת גרמה לאנשים פשוט להתבונן וההתבוננות הזו היא גם אחורה בזמן וגם, היא גרמה לאנשים לעשות סדר במגירות שלהם ולמצוא פתאום דברים כמו תמונות וקלטות. הייתה יש התעסקות עם העבר".
"בנוסף, בגלל שאנחנו חיים בעידן שהדימוי הוויזואלי הוא מידי, אנשים מצלמים את עצמם בלי הכרה ואני לא בטוחה כמה הם יושבים ורואים את זה- כי זו משימה בלתי אפשרית. כמעט כל דבר שאת עושה יש לו תיעוד".
"כשאנחנו מדברים על VHS מדובר בטכנולוגיה שהיא לא הייתה כל כך מידית ולכן יש ערך מאוד גדול לחומרים המצולמים. דווקא לאור הריבוי היום הערך הזה גדל עוד יותר ומוצג כמשהו יקר שצריך לשמור ולהגן עליו. בנוסף, זה יש חתך שחוצה מקומות ותרבויות: הרוב באמת צילמו את החתונה, הבת מצווה, ימי הולדת וכדומה. כשאת רואה סרטון יום הולדת- הוא מזכיר את הסרטון יום הולדת שלך זה תמיד הטקס עם העוגה והשיר. בצורה הזאת, הדברים הופכים להיות מאוד דומים. הקהל צופה ונזכר גם באירועים שלו עצמו".
(צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב)
(צילום: יאיר מיוחס)
הקהל עובר תהליך?
"הקהל בעצמו מחפש את הקלטות שלו. יש תהליך של ההצפה הרגשית ויש לזה השפעה חזקה גם על הצופים".
איך זה קורה מבחינה טכנית?
"על הבמה יש מסך גדול, מעין טלוויזיה שהגדלנו אותה. האומן עולה אל הבמה ל- 10 דק' ומבצע שילוב של פעולה בימתית והצגה של הסרטים. זה יכול להיות טקסט שאני כותבת ומספרת ולאחר מכן מראה קטע, קצת כמו לצפות ב"גרסת הבמאי". זה מפגיש את 2 השכבות: של מה שתועד והאדם שהיה בסיטואציה מה הוא חשב ומה הוא הרגיש"
3,4/1/2023 בשעה 20:30, אולם צוקר, היכל התרבות, תל-אביב. בערב ישתתפו: טל פרידמן, שירילי דשא, רוני קובן, רננה רז, דורון נשר, קורין קיציס, יוסי צברי ועפרי כנעני.
קונספט וניהול אמנותי: רננה רז וניצן כהן, הפקה: אורית וון אוס, עיצוב תאורה: רותם אלרואי, עריכת וידאו: ניצן כהן, קורין קיציס, ניר ייני, הקרנות: אקרניניו
נוצר בהשראת "Users Manual for Your Past Which I've Never Seen" של קלאודיה הארטונג וויצ׳ק.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
