גבעת שמואל: לראשונה נערכה הצגה בשבת, האם מדובר בפריצת גדר?

הכתבה פורסמה לראשונה במקומון '471 – העיתון שמחבר'

מזה כשלוש שנים מתקיימות בגבעת שמואל שבתות תרבות, במתנ"ס 'קריית אלון'. לפני מספר שבועות בִמקום שבתרבות התקיימה בַמקום, לראשונה בעיר, הצגת ילדים בשבת, שהייתה כרוכה בחילול שבת.

בעקבות אותו אירוע כתבה מיכל וולדיגר, חברת המועצה מטעם הבית היהודי, פוסט בעמוד הפייסבוק שלה ובו היא מוחה על כך.  "זה נפלא שסיעת חופש לעתיד בגבעת שמואל נלחמת כארי נגד הפרת הסטטוס-קוו, שלדברי החברים בה, הם כה משתדלים לשמור", כתבה וולדיגר. "זה נהדר וחשוב לשמור על צביונה של גבעת שמואל ביחסים בין חילונים ודתיים רק חבל, חבל מאוד, ששמירה איתנה זו הינה סלקטיבית בלבד וקשורה אך ורק ליום חשוב וקדוש (ואינני צינית כלל ועיקר) – הוא יום העצמאות.

חבל מאוד שמנגד, בכל הנוגע ליום חשוב וקדוש לא פחות, יום השבת, דורסים ברגל גסה את אשר היה בגבעת שמואל שנים רבות – שמירה על יום המנוחה כיום שבתון. כשם שאיננו רוצים שעירנו תהפוך לבני ברק, כך איננו רוצים שהיא תהפוך לתל אביב או לכל עיר אחרת. אני קוראת לסיעת 'חופש לעתיד' לשמור על צביונה של העיר, לשמור על האיזון הנפלא ביחסים בין כל חלקי הציבור בה, דתיים וחילונים כאחד, לדאוג לאחדותה של העיר ולא לפילוגה. לאפשר לכל ילדי הגבעה ליהנות מאותן הצגות ילדים שבדעתם לקיים בשבת בבוקר ולהעבירן ליום שישי אחה"צ".

ביקשנו לברר עם מיכל וולדיגר, מה יום מיומיים, מה שבת משבתותיים? הרי שבתות תרבות, הכרוכות בחילול שבת, מתקיימות בעיר כבר שלוש שנים. מדוע היא התעוררה כעת? ובנוסף, מדוע היא – כחברת אופוזיציה – מטווחת את פגזי התקפותיה אל סיעת 'חופש' בלבד, כאילו מדיניות זו של העירייה היא רק פרי רצון של אותה סיעה, ולא גם של ראש העירייה. ואולם וולדיגר בחרה שלא לענות לשאלות אלה.

מיכל נתנאל, חברת מועצה מטעם סיעת 'חופש', אתם עומדים מאחורי היוזמה הזו של הצגות לילדים בשבתות?

"לגמרי. זו אכן היוזמה של הסיעה שלנו".

בבית היהודי יש המאשימים אתכם בהפרת הסטטוס-קוו. יותר מזה: ביד אחת, הם טוענים, אתם מתנגדים לבמה לדתיים בגבעה ביום העצמאות, כדי  "לא להפר את הסטטוס-קוו", כדברכם; וביד שנייה אתם עצמכם יוזמים מהלכים שפוגעים בו. יחס סלקטיבי?

"ממש לא. שבתרבות קיימת בעיר כבר כמה שנים. מה ההבדל בין זה להצגת ילדים? דבר שני לפני כארבעים שנה, כשהייתי ילדה, היה בעיר בית קולנוע שפעל בשבת. אז אולי זה הסטטוס-קוו? דבר שלישי: לילדים הדתיים יש הצגות שמתוקצבות מתקציב התרבות התורנית, למה לילדים חילונים לא מגיע? אני לא מעוניינת לנסוע לתל אביב בשבת עם הילדים, כדי שייראו הצגות. מגיע להם ולי לראות אותן כאן בגבעה".

מצד שני יש החוששים ממדרון חלקלק, שיהפוך בסוף את העיר למשהו שמתקרב לתל אביב.

"אין חשש. גם אנחנו החילונים בגבעת שמואל לא מייחלים לזה. טוב לנו עם אווירת השקט בעיר בשבתות. אלא שהצגה לילדים במקום סגור כמו במתנ"ס לא תפר את אווירת השקט והשבתון של השבתות בעיר שלנו".

שייקה בשן, יו"ר מועצת הסניף של הבית היהודי בגבעת שמואל, אתה מסכים עם דעתה של נציגת המפלגה שלך, מיכל וולדיגר?

"לא. מיכל ביטאה את דעתה האישית. מועצת הסניף לא ישבה וקיבלה החלטה על כך. אני לא מקבל ולא מזדהה עם המחאה כנגד מה שקרה. אנחנו בבית היהודי מאמינים שיש מקום לכולם – גם לחילונים. מה גם שמדובר על מקום שממילא יש בו שבתות תרבות. הפעם במקום שבתרבות הייתה הצגה לילדים".  

נכון, אלא ששבתות תרבות החלו לפני שלוש שנים כשהחילונים הלכו והתמעטו. דווקא כשהם היו רוב לא היה חילול שבת וכעת, כשהם מיעוט, יש. נתון מעניין, לא?

"אני לא הכתובת לשאול אותה את השאלה הזו. אני לא הייתי כאן בתקופה בה החילונים היו רוב מאסיבי בעיר".

ראש עיריית גבעת שמואל, יוסי ברודני, מהי התשובה לשאלה הזו?

"גבעת שמואל גדלה ומתפתחת, ובהתאם לכך גם היצע השירותים ממשיך לגדול ולהתפתח – בין אם בנושאי החינוך, התרבות או הספורט. ועל כך אני מברך".

השר אורי אורבך, האם גם אתה רואה במה שקרה פריצת גדר?

"אני לא מכיר את הנושא הספציפי הזה, אבל לפי מה שאתה מתאר אני לא רואה בזה פריצת גדר. גם אם החילונים בגבעת שמואל הפכו למיעוט, עדיין יש להם זכויות. הצגה לילדים שמיועדת לחילונים, לא משנה את השבת וגם לא את אווירת השבת בעיר. יש כאן התחשבות בחילונים. וראש עירייה, בוודאי ראש עירייה דתי, צריך להתחשב גם בחילונים".

ואין חשש שזו רק תחילתה של מגמה?

"התחשבות נקודתית מלמדת על איזונים ולא על מגמה, מה גם שאת ההחלטה הזו קיבל ראש עירייה שעֶרך שמירת השבת חשוב לו. אמנם לא כל מה שמחליט ראש עירייה זה דבר קדוש, ובהחלט ניתן להתקומם ולצאת נגדו, אבל במקרה של גבעת שמואל מדובר בראש עירייה דתי. וגם בגלל עובדה זו אני מאמין שהוא בחן ושקל את הדברים מכל כיוון, בוודאי כדי ליצור איזונים ולא כדי ליצור מגמה. גבעת שמואל היא לא בני ברק, ואסור שתהיה בני ברק. בכלל, ביחסי דתיים-חילונים צריך להתנהל בהרבה תבונה".

 ביניים: הרב מדן: "העיר לא שייכת רק לדתיים"

בתחילת המילניום התכנסה ועדה – שבראשה עמדו פרופ' רות גביזון והרב יעקב מדן – וששקדה על בניית אמנה, שתסדיר את יחסי דתיים-חילונים במדינת ישראל.

האמנה יוצאת מנקודת ההנחה שיסודות הסטטוס-קוו שנקבעו בין  ראש הממשלה הראשון  דוד בן-גוריון ובין החזון אי"ש איבדו ממשמעותם לאורך השנים, ולכן יש לקבוע כללים חדשים להסדרת דת ומדינה. כמו כן, על כללים אלו לנבוע מהסכמה ציבורית רחבה, שתיווצר מדו-שיח ולא מתוך מאבקים פוליטיים וחברתיים.

הפרק על סוגיית השבת' באותה אמנה, פותח דווקא בהסכמה ברורה על כך שהשבת היא יום מנוחה, ושיש לחוקק זאת בחוק יסוד. בהמשך יוצרת האמנה סינתזה בין הסקטורים השונים: מחד גיסא, זכותו של אדם לנוח כרצונו, ובכלל זה גם לבלות. מאידך גיסא, שני הצדדים מביעים דאגה רבה מהפיכת יום השבת ליום של שופינג. השלכות תרבות זו פוגמות גם בעובדים דתיים, שיקשה עליהם לעבוד במקום הפתוח בשבת, וגם בעובדים חילונים, שבעצם מאבדים את יום המנוחה ועוברים לשבוע עבודה בן שבעה ימים. בנוסף, בתי עסק שבבעלות דתית מתקשים להתמודד מול בתי העסק שפתוחים בשבת, דבר היוצר פגיעה משמעותית בהכנסות של אותם עסקים.

באמנה גובשה נוסחה לפיה יש להבדיל בין מוסדות בילוי לבין מוסדות מסחריים, ושאלו האחרונים יהיו סגורים בשבת, גם בקיבוצים וגם על אם הדרך. מנגד, מקומות הבילוי יהיו פתוחים, על מנת לאפשר לציבור שאינו שומר שבת מקומות בילוי ביום השבת.

השר אורבך, אתה תומך באמנת גביזון-מדן?

"בהחלט. הייתי גם חבר בוועדת ההיגוי של אותה ועדה. וכן, אמנה זו – שעדיין אין לה תוקף חוקי או מחייב – בהחלט מצדדת בפעילויות תרבות לחילונים בשבתות. כך שמה שאתה מתאר שקרה באותה שבת בגבעת שמואל, עולה בקנה אחד עם אותה אמנה".

הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון וממנסחיה הראשיים של אמנת גביזון-מדן, מה דעתך בסוגיה זו?

"הצגה לילדים בגבעת שמואל בשבת היא פריצה בחומת השבת, וצודקת מאוד חברת מועצת העיר הטוענת, שהיא יוצרת 'מדרון חלקלק', ויש להניח שכעבור זמן קצר יעמדו אנשי העיר לפני דרישות נוספות בפריצת חומת השבת. ואם כך היכן הגבול?

"עם זאת, העיר איננה עיר של שומרי שבת בלבד, ולדעתי המחיר של הפיכתה לעיר של שומרי שבת בלבד, ושתושביה שאינם כאלה ייאלצו לנדוד ממנה מחמת תחושת המחנק והכפייה שיחושו בה – הוא מחיר כבד יותר.

"אם חילונים יחפצו לגור רק במקומות שבהם אין לשומרי מצוות דריסת רגל משמעותית, יהדותם עלולה להחוויר כבר בדור הזה, ועוד יותר מכך בדורות הבאים. הציבור שלנו שואף בדרך כלל, ובצדק, למקום שבו שומרי מצוות וחילונים יכולים לחיות יחד ובכבוד הדדי. הליכה לקראת בקשה חילונית מן הסוג שהוזכר היא סבירה מאוד.

"אני מכיר מעט את ראש העירייה יוסי ברודני. אינני מכיר את טיב ניהולו את העיר, אך בנושא הדתי-חילוני נראה שהוא עובד בראש בריא וטוב.

"עם זאת, דומה שאין צורך להזכיר, שיש לעשות מאמץ למעט בחילול השבת, ואם ניתן לרכוש רמקולים של מכון 'צומת' ולמכור כרטיסים קודם השבת, כדאי לעשות זאת כחלק מן ההסכם".

ברמה הטקטית – האם זה נכון שהציבור הדתי בגבעת שמואל 'ישלם' כעת את חלקו באמנת גביזון-מדן בכך שיעצום עין מפעילות תרבותית בשבתות, וזאת מבלי לקבל במקביל מהחילונים את 'התשלום' שלהם באותה אמנה, בדמות התחייבות, למשל, שבעתיד לא יתבעו פתיחת עסקים בשבת? האם אין חשש שבעוד 10 שנים הפעילות התרבותית בשבתות תהיה כבר חלק מהסטטוס-קוו ואז החילונים יתבעו תביעות נוספות בתחום השבת?

"אני מבין את ההיגיון של השאלה, ואכן נכון יהיה כי הפעלת ההצגות בשבתות תבוא עם הסכם לטווח ארוך על התחשבות בצרכי כלל התושבים, יחד עם גבולות סבירים לפרצות בחומת השבת. ולמרות זאת דעתי היא כי הסרת החשדות של כל קבוצה מפני חברתה, שמא היא שואפת לכבוש עוד ועוד – היא מטרה ראויה נוספת. וגם מטרה זו מצדיקה לקיחת סיכונים של 'מדרון חלקלק', כשאלטרנטיבה היא לומר 'לא' מראש לכל יוזמה ראויה".

הרב אלעזר אלבז, רבה של גבעת שמואל, מה דעתך על שנעשה?

"דעת הרבנים של גבעת שמואל אינה נוחה מכך. אנחנו מתנגדים לזה. ביקשנו פגישה עם ראש העירייה, כדי לומר לו זאת ישירות. לצערי הפגישה עוד לא התקיימה".

יעקב רייכר, יו"ר המועצה הדתית בגבעת שמואל, מהי עמדתך?

"אני מתנגד לחילול שבת בעיר. ניתן וראוי ליצור פעילויות משותפות הן לציבור הדתי והן לציבור החילוני, שאינן כרוכות בחילול שבת".

נקודה נוספת שמעלה וולדיגר בעמוד הפייסבוק שלה, הוא הפרסום באתר של העירייה על פעילות שיש בה חילול שבת. "לתדהמתי", כותבת וולדיגר, "גיליתי שבאתר הרשמי של העירייה (נכתב; ד"ח) בגדול ובאותיות בולטות לעין הודעה על חילול השבת. לא עוד התגנבות יחידים, לא בחשאי, אלא בגלוי ובעזות מצח. בעיניי זו חרפה".

תגובת עיריית גבעת שמואל: "גבעת-שמואל היא עיר כלל תושביה. בזכות קו מנחה זה קיימים בעיר שירותי דת, תרבות תורנית, מוסדות ציבור לציבור הדתי וכיוצ"ב. בזכות  אותו קו מנחה  פועל  בעיר  קאנטרי הפתוח 7 ימים בשבוע, שבתות תרבות והצגות  ילדים, המתקיימות מעת לעת גם בשבת. זו  דרך לקיים עיר פלורליסטית, בה חיים בהרמוניה אוכלוסייה דתית וחילונית, ועל כך גאוותנו".

==

הכתבה פורסמה לראשונה במקומון '471 – העיתון שמחבר'

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו