בין שביעי של פסח לחגי אייר
אמרו חכמים: "את מוצא שלוש שמחות כתיב בחג 'ושמחת בחגך' 'והיית אך שמח' 'ושמחתם לפני ה' אלקיכם'. אבל בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת. למה? …בשביל שמתו בו המצרים, וכן אתה מוצא כל שבעת ימי החג אנו קוראים בו את ההלל, אבל בפסח אין אנו קוראים את ההלל אלא ביום טוב ראשון ולילו. למה? משום 'בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל ישמח ליבך' " (ילקו"ש תרנד).
אכן, חכמים למדונו כי מצוות השמחה נוהגת גם בחג הפסח אבל בתורה הדברים לא נאמרו באופן מפורש ומכאן אנו למדים כי השמחה בחג הפסח איננה שלמה.
הגמרא לומדת את דין אי אמירת הלל בפסח מכך שדין אמירת הלל תלוי בכך שיש שוני בין הקרבת הקרבנות בכל אחד מימי החג. בחג הסוכות אנו מקריבים בכל יום מספר קרבנות שונה ולכן אומרים בכל יום הלל שלם, לעומת זאת, בחג הפסח מקריבים בכל יום את אותו מספר קרבנות ולכן אין אומרים הלל אלא ביום הראשון שבו שהוא שונה מן הימים שקדמו לו במספר הקרבנות הקרבים בו.(ערכין י,ב) כי שינוי והתחדשות יוצרים שמחה.
אכן,טעם זה של המדרש היה חביב על חלק גדול מן הפוסקים החל משיבולי הלקט, המשך בבית יוסף ובנושאי כליו וכלה במשנה ברורה סימן (סימן תצ, ס"ד) המסביר כי בגלל שבשביעי של פסח מתו המצרים ואי אפשר לומר בו הלל, משליך הדבר לכל חול המועד כי אין זה ראוי שבחג לא יאמרו הלל ובחול המועד יאמרו.
המהרש"א ברכות (ט,ב) שואל כיצד אפשר לומר שאין שמחה בנפילת אויבים הרי ישנם גמרות מפורשות האומרות כן ועוד הרי הפסוק אומר במפורש "באבוד רשעים רינה"? עוד היו ששאלו על דברי המשנ"ב מדוע בהלכות סוכה הוא מביא את טעם הגמרא בערכין על השוני בהקרבת הקרבנות.
שמחה שאינה שלמה
האם באמת לדעת חכמים אין זה ראוי לשמוח במפלתן של רשעים, הרי שירת הים עצמה מבטאת שמחה זו בכל העצמה "אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים" ופסוקים רבים בתורה, בנביאים ובכתובים מדברים בשבח עשיית הדין ברשעי עולם.
אולם אם נדייק בדברי חכמים נוכל למצוא את הבנתם העמוקה בעניין זה.
באופן מהותי ברור הדבר כי השאיפה האלקית היא לראות את כל בני האדם הולכים בדרך טובה, מכבדים זה את זה ומאמינים באל אחד בורא שמים וארץ אשר נתן תורה לעמו ישראל, על מנת שינהיג את העולם כולו בדרך ה' "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" לכל העולם כולו.
לצערנו אנו עדיין רחוקים ממצב אידאלי זה ולכן עלינו להלחם באויבים הרשעים העומדים עלינו לכלותינו. לכן עלינו להודות כאשר אנו מצליחים להרוג את הרשעים ולשיר שיר הודיה לקב"ה על כך. כפי ששרו משה ובני ישראל. אולם האם שמחה זו היא שמחה שלימה- בוודאי שלא, כי הרג זה איננו תכלית כי אם הרג הבא בלית ברירה. הריגה שהיא מצווה אבל אין בה שמחה שלמה.
חכמים דימו את הריגת הרשעים ל"קוצים אני מכלה מן הכרם" האם חקלאי המכלה את הקוצים שמח בכך שמחה שלמה? הוא עושה זאת כי זהו דרכו של עולם, אבל השמחה השלמה היא כאשר יש לו יבול נאה בכרמו.
אמירת ההלל מבטאת שמחה שלמה "הללויה הללו עבדי ה' …ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה', רם על כל גויים ה'…" שמחה שלמה זו איננה נאמרת כאשר אנו שמחים במפלתן של רשעים. כי השמחה איננה שלמה.
רעיון זה של דאגה לכל האנושות בא לידי ביטוי בחג סוכות. השוני בהקרבת הקרבנות בימי החג הוא בכמות הפרים המוקרבת בכל יום. חז"ל למדונו כי שבעים פרים הללו הם כנגד שבעים אומות העולם וכפי שמסכם ר' יוחנן את הדברים: "אוי להם לעובדי כוכבים שאיבדו ואינם יודעים מה שאבדו. שבזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר עליהן,ועכשיו מי מכפר עליהן" ( סוכה נה,ב).
בחג הסוכות בא לידי ביטוי תפקידו האוניברסלי של עם ישראל בהנהגת העולם מתוך אחדות של כלל האנושות וכפי שהגדיר זו רבי יהודה הלוי "ישראל באומות כלב באברים" (כוזרי), לכן יש בחג זה שמחה שלמה.
העמקה זו בדברי חכמים מלמדת אותנו ששני הטעמים משלימים זה את זה. כי שוני בכמות הקרבנות בימי חג הסוכות נובע מכך שאנו דואגים בחג זה לכל האנושות ולכן צריך לומר הלל שלם שמחה שלמה.
גם בימי ההודאה הבאים עלינו לטובה, בחודש אייר, יום העצמאות ויום ירושלים, עלינו לזכור ולהודות על השמדת האויבים הבאים עלינו לכלותינו "והקב"ה מצילינו מידם", אולם יחד עם זאת לדעת כי את ההלל אנו אומרים על ההצלה ממוות ולא על השמדת האויבים.
כפי שהסביר רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בספרו "משך חכמה" בעניין שביעי של פסח והמשיך והסביר בכיוון זה את שמחת הפורים ואמירת ההלל בחג החנוכה "כי כל האומות בדתותיהן הנימוסיות יעשו יום הניצחון -יום מפלת אויביהם לחג הנצחון, לא כן בישראל, המה לא ישמחו במפלת אויביהם ולא יחוגו בשמחה על זה וכמו שנאמר 'בנפול אויבך אל תשמח', הרי דאדם המעלה אינו שמח בנפול אויבו משום שהשמחה רע בעיני ה'. אבל על מפלת האויבים אין חג ויום טוב לישראל…" (פרשת בא). דהיינו,אנו מודים לקב"ה על השמדת הרשעים, אבל איננו מציינים זאת כחג. כי אנו חוגגים ואומרים את ההלל על הצלת עם ישראל.
==
הרב אלי קפלן הוא ראש הגרעין התורני-מעלה אדומים.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
