נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין התייחס הבוקר (שני) לרפורמות המתוכננות במערכת המשפט של הקואליציה המתגבשת, והזהיר כי "יש ניסיון להלך אימים על בית המשפט, להשמיד אותו כמוסד".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ארכיון (צילום: מתוך שידור הכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה)

"במאי 2003, בעודי מכהן כיו"ר הכנסת, ובעקבות בטול חוק של הכנסת בבית משפט השלום בתל אביב, עמדתי לפני אחד מענקי המשפט הישראלי לדורותיהם, מורי ורבי אהרן ברק, והתרעתי בפניו שההכרזה על המהפכה החוקתית – יכולה להתפרש הפיכה" אמר ריבלין בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה. "לימים הסברתי, שמהפכה מתרחשת מלמטה, בהתקוממות עממית אשר מטפסת ומשפיעה על הצמרת. ואלו בהפיכה השיפוטית, גמרה אומר הצמרת עצמה, לבלבל את היוצרות בתוכה". 

"המתקפות נגדי לא אחרו לבוא, הייתי אויב בית המשפט, ואויב הדמוקרטיה. אבל לא נרתעתי" הוסיף. "מהדיונים שקיימתי התגבשה אצלי ההבנה בצורך הדחוף בהסדרת היחסים בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת בחוק יסוד מיוחד. הייתה הסכמה כללית שהמשך המצב הקיים הוא הרסני לכנסת, לרשות השופטת, ובמיוחד לבית המשפט העליון – שמוצע את עצמו פעם אחר פעם בעין הסערה של הוויכוח החברתי והפוליטי. למרות זאת, כל ניסיון לצעד לקראת הסדר נתקל בהתנגדות עזה".

"היום אנחנו עדים לתנועת נגד של המטוטלת ההיסטורית – שלטון הרוב הוא השלטון הבלעדי" הזהיר הנשיא לשעבר. לדבריו, "יש תהום בין הניסיון האחראי לתחום את הביקורת השלטונית לבין להלך אימים על בית המשפט, לערער על סמכותו. צבר היוזמות עוסקות בהתגברות במקום באיזון".

"אין מערכת דמוקרטית שלא צריכה שנויים ואיזונים בין הרשויות. אבל צבר היוזמות עוסקות בהתגברות, במקום באיזון; הספינים על העברת מנוי השופטים לכנסת תוך העמדתם בתהליך שמוע פומבי; וכן היוזמה להפיכת היועמ"שים למשרות אמון פוליטיות – מטרתם איננה איזון. כל אחת מההצעות האלה ראויה לדיון בכובד ראש" טען. "הבעיה טמונה בין היתר, ברטוריקה ובנימה בהלך הרוח הפסול, שמדיף ריח רע של נקמנות וחיסול חשבונות. בחציית הקווים הברורה, מבקרת עניינית ומכבדת על בית המשפט, לכפירה בעצם הלגיטימיות שלו".

עוד הוסיף ואמר כי "'משילות' איננה חזות הכל. ריכוז כל הכוח במערכת הפוליטית, בשם עקרון העל של ה'משילות', הוא דבר מסוכן מאד. משילות, קרי יכולות הממשל לקדם סדר יום ומדיניות לפי תפיסתו – איננה מוחלטת באף משטר דמוקרטי. המתח המתמיד שבין הפיקוח והאיזון לבין האפקטיביות של הרשות המבצעת הם מסימני ההיכר של כל הדמוקרטיות".

"אני קורא לחברי בקואליציה – נבחרתם למשול. ארבע שנים לפניכם, ואנחנו צריכים רפורמה, לא נקמה. צריכים לתקן ולתקן נכון" סיכם. "אם המטוטלת תעוף רחוק מדי, תנועת הנגד בוא תבוא. שינויים במבנה החוקתי יש לעשות בתבונה ותוך שיח ציבורי מתמיד, ולא בחופזה כדי לרצות גורמים פוליטיים אשר אינם מייצגים את רוב העם. אסור ששינויים בכללי המשחק הדמוקרטיים ישמשו כלי קצה לגורמים פוליטיים".