מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל לא היה צמחוני, וככל הנראה אכל בשר, חלב וביצים. אך לו היה חי בדורנו, מסתבר מאוד שהיה אוסר לאכול בשר בעלי חיים, ובוודאי את תולדותיהם (חלב וביצים), וברור לי שהיה קורא להמעיט בצריכתם.
כדי לשער מה הייתה דעת הרב אילו חי כיום, נדרש מאתנו לעיין בכתביו הרבים בנושא אכילת בשר בעלי חיים והיחס אליהם. יש להבהיר: 'חזון הצמחונות והשלום' הוא ליקוט שליקט הרב הנזיר מתוך שני מאמרים בלבד של הרב שכוללים דברים בעניין הצמחונות, אך כעשרה מקורות אחרים שכתב הרב בעניין לא נכנסו בו, אף שיש בהם תוספות והבהרות חשובות מאוד.
בנוסף יש להתבונן נכוחה במציאות שלפנינו, ולראות כיצד מתיישמים בה דברי הרב.
הדברים שלהלן הם קיצור מתוך מאמר נרחב ומקיף שיתפרסם בקרוב.
צמחונות אידיאלית וצמחונות הלכתית
בכל המקומות שבהם הרב מדבר על צמחונות, כלומר על התנזרות מאכילת בשר וצריכת תולדות בעלי חיים, הוא מתייחס לצמחונות הנובעת מנימוקים אידאולוגיים (להלן: צמחונות אידיאלית), המתייחסים לבעיה המוסרית שבנטילת חייו של בעל החיים – השחיטה, האורכת שניות או דקות ספורות.
בכל המקורות האלו הרב כמעט שלא הזכיר את הבעיה המוסרית שבעצם כליאת בעלי החיים בכלובים וגרימת סבל וצער להם בכל ימי חייהם קודם השחיטה. כן לא נדרש כלל לבעיה ההלכתית שבדבר מדין 'צער בעלי חיים' ולצמחונות מטעמים אלה (להלן: צמחונות הלכתית).
זאת, כיוון שבזמנו של הרב צריכת בשר, מוצרי חלב, ביצים ודגים הייתה מעטה בצורה ניכרת מכפי שהיא כיום. התעצמותה והתרחבותה של תעשיית בעלי החיים עקב הדרישה הצרכנית לכמויות הולכות וגדלות של המוצרים הללו, היא שגורמת לסבל רב לבעלי החיים. תופעות קשות של צפיפות, עומס יתר ומחלות כרוניות אצל בעלי החיים במשקים היו קיימים בזמנו של הרב בצורה מופחתת לאין שיעור מכיום, אם בכלל. ב'חזון הצמחונות' מתוארת מציאות ורודה שבה השימוש בבעלי החיים נעשה תוך התחשבות גמורה בהם ואף מסב להם הנאה – מציאות שאין לה זכר כיום.
ההיתר לאכילת בשר – בדיעבד
הרב כתב מספר פעמים כי אכילת בשר היא בדיעבד; "דיברה תורה כנגד יצר הרע". הוא מגנה את האכילה ומכנה אותה "קצת עוול". אכן, להלכה מותר לאכול בשר, אך זאת רק משום שיש באנושות תאווה לבשר; ברגע שבני האדם בכללם ימאסו בבשר, ממילא תיאסר אכילתו לפי התורה, כפי שאסור לאכול בשר אדם.
הרב מסביר כי העולם בדורו טרם מוכשר לצמחונות אידיאלית, טרם מאס בבשר מטעמים מוסריים. על כן מזהיר הרב שאל לעולם בכללו לקפוץ למדרגה שטרם הגיע אליה, משום שהדבר עלול להביא לתקלות ושגיאות מוסריות, המתרחשות מדילוג והנהגה שאינה טבעית.
יש להבהיר שני דברים:
א. הרב דיבר בדבריו אלו על האנושות בכללה. אין בדבריו התייחסות ליחיד שנדבה רוחו אותו, ומתוך שמרגיש פגם מוסרי באכילת בשר בעלי חיים, בוחר להתנזר מאכילתם. לא כל שכן, שאין בדבריו הסתייגות מכך. אדרבה, כמה מתלמידיו הקרובים היו צמחונים, והרב אף העיד על עצמו שהוא עצמו מזדהה עם הצמחונות, אלא שמסיבות שונות אינו יכול לקיימה.
ב. חזונו של הרב מתייחס לצמחונות אידיאלית, ולא לצמחונות הלכתית, ואף לא לצמחונות מטעמי בריאות. את אלו לא שולל הרב מקיום בדורו ובדורנו, ליחיד בוודאי ואף לרבים.
הרב דיבר על אידיאולוגיה ועל תהליכים באנושות, ולא על חובת היהודי הפשוט למנוע מבעלי החיים סבל מוגזם שאסור לפי ההלכה.
יסוד ההיתר: הכרח למען הבריאות
עתה ברצוני ללכת צעד קדימה, ולהעלות זווית נוספת, אשר משתמע ממנה כי לפי שיטת הרב לא רק שאפשרי בימינו להתנזר מאכילת בשר, אלא שחובה לעשות כך.
הרב מנה מספר יסודות להיתר אכילת בשר בימינו: מס שנותנים בעלי החיים למען תיקון העולם (שייך בעיקר בתלמידי חכמים, לפי הרב); העלאת ניצוצות (שייך רק בצדיקים); הוצאת מידת הדין אל הפועל (כמעט לא שייך בימינו, עם המרחק בין זירת השחיטה ובין המוצר במכולת). אך היסוד החשוב מכולם, שהיסודות האחרים מותנים בו ומבוססים עליו, הוא שאכילת בשר (עוף, בהמה ודגים) מוכרחת (!) בשביל בריאות האדם.
הרב חוזר על כך מספר פעמים, נביא כאן שתיים מהן:
"אם היה איזה מאכל שימלא מקום הבשר בהזנה, היה נחשב טביחת בעלי חיים לאכול בשרם לדבר בלתי הגון, כיוון שיוכל האדם להניח הבעלי חיים בחיותם ולהספיק מזונו הראוי לו מדברים זולתם. אמנם כאשר באמת כוח ההזנה הנמצא בבשר לחזק כוחות הגוף והנפש, לא ימצא דוגמא שלהם בשום דבר אחר זולתי בעלי החיים, על כן חובה ישרה היא גם כן לבעלי חיים להיות משלמים מס הראוי להם כפי הנחוץ להשתלמות האדם על חשבונם […]".
"[…] אמנם מצד ההטבה הגופנית לבדה, עוד היה בזה עוול נגד הצדק בנוגע לבעלי חיים, אבל כיוון שהחיזוק הגופני בכלל האדם יביא עמו בהמשך הזמן גם כן חיזוק רוחני, ומאת החיזוק הרוחני יבוא לבסוף התיקון הכללי של כל המציאות שיבוא על ידי האנושיות, שגם בעלי חיים ישתכללו ויתרוממו על ידו, על כן גם להם יאתה ליתן את המס הראוי למלחמת המעבר, עד שיבוא העולם לתכליתו הנרצה".
המציאות כיום
נמצאנו למדים, כי כל מה שהרב התיר לאכול בשר בעלי חיים ותולדותיהם הוא משום שהתבסס על המדע בזמנו, שגרס כי מוכרחים לאכול בשר בשביל הבריאות וחיזוק הגוף. אך כיום, כשרופאים רבים מודים שאפשר להשיג בתזונה צמחונית את כל היתרונות שמקבלים באכילת בשר בעלי חיים ותולדותיהם, מקבלים דברי הרב "כיוון שיוכל האדם להניח הבעלי חיים בחיותם ולהספיק מזונו הראוי לו מדברים זולתם" תוקף חדש. דברי הרב כי צריכת בשר שאינה מוכרחת מצד הבריאות היא "עוול" ו"דבר בלתי הגון" הינם אפוא רלוונטיים מתמיד.
בשולי הדברים – עדינות הרב
כדי להבין את הרקע לשיטת הרב בנושא, עלינו להיזכר בדמותו ובאופיו, בבחינת "יהא בעל שמועה כנגד עיניו".
אם עדינותו של הרב מנעה אותו מלקטוף עשב לשווא, כפי שהעיד ר' אריה לוין על פגישתו הראשונה עם הרב, ודאי שהיה נמנע מלקטוף חיי בעל חיים לשווא, או לעמוד מנגד למול סבלו. הרב כתב בפירוש על מלאכת השחיטה: "ראויה מלאכה זאת להיעשות על ידי אנשים שלא הגיעו עדיין למידה של התעדנות ההרגשה".
==
"משה נחמני הוא מנהל ארגון אור האורות לחקר משנת הראי"ה ותולדותיו"
