ברוך דיין האמת. בגיל 97 הלך לעולמו המשורר משה העליון (אאליון), ניצול מחנה אוושוויץ, צעדות המוות ומחנות מאוטהאוזן, מלק ואבנזה.

העליון נולד בסלוניקי, בשנת 1925, בשנת 1943 כשהוא בן 18, החלו הגרמנים בגירוש יהודי יוון לאושוויץ. הוא ומשפחתו נסעו במשך ששה ימים ברכבת משא מיוון למערב פולין, רוב בני משפחתו נרצחו בתאי הגזים מיד עם הגעתם לאושוויץ. הוא עצמו נשלח לעבודות כפייה במחנה אושוויץ 3, בהן הועסק למשך כמעט שנתיים. עם התקרבות הצבא הרוסי, הוא נאלץ לצעוד בצעדות המוות ומשם ברכבות למחנה העבודה מאוטהוזן באוסטריה.

על קורותיו במחנה אושוויץ כתב: "אושוויץ היה גיהנום… זה היה מקום שמעולם לא ידעת אם אתה עומד להיות בחיים ברגע הבא. מקום בו ילדים לא יכלו לחיות… הם נידונו למות, כמו גם אמהותיהם. רק אלה שיכולים לעבוד יכלו לחיות זמן מה. השאר, עד מוות".

ממאוטהוזן הועבר למחנה העבודה מלק, שם הועסק בבית חרושת לחימוש, ועם התקרבות האמריקנים לאוסטריה, הועבר למחנה הריכוז אבנזה. שם שוחרר ב-6 במאי 1945.

הוא עלה לארץ בספינת המעפילים וודג'ווד, האניה נתפסה והוא נכלא במחנה מעצר בריטי עד ששוחרר. אחרי הקמת המדינה הוא התגייס לצה"ל ושרת בחיל התותחנים עד שהגיע לדרגת אלוף משנה.

את קורותיו באושוויץ וזכרונותיו אסף במספר ספרים ושירים בהם אוטוביוגרפיה בשם "מיצרי שאול", על יהדות סלוניקי במחנות ההשמדה הנאציים אושוויץ, מאוטהאוזן, מלק, אבנזה. בשנת 2000 פרסם את En los Kampos de la Muerte, ספר שירים בלדינו המקודש לאחותו ולצעדות המוות.

הוא היה נשיא ארגון ניצולי השואה מיוון בישראל, חבר במועצת המנהלים של ידי ושם, נשיא כבוד של מרכז מורשת הקהילות סלוניקי ויוון. בשנת 2017 היה בין מדליקי המשואה בטקס הדלקת שש המשואות בשנת 2017.