ראש האופוזיציה בנימין נתניהו התייחס הערב (רביעי) לסוגיית הסכם הגבול הימי עם לבנון, וסירב להתחייב שיפעל לבטל אותו במידה ויחזור לראשות הממשלה. זאת בניגוד לדבריו מלפני שבועיים, בהם הבהיר כי "ההסכם הלא חוקי הזה, שנעשה ללא אישור הכנסת, לא יחייב אותנו".
בדברים שנאמרו במהלך שיחת "ספייס" שערך בטוויטר, נתניהו אמר כי "יש להסכם עם לבנון תוקף משפטי לא מובן מאליו. גם בעבר ידעתי לטפל בהסכמים גרועים, וגם הפעם נדע לטפל בזה ולהחזיר את הביטחון. תשאירו לי את זה, אני אדע מה לעשות".
דבריו של נתניהו מגיעים לקראת הדיון שייערך מחר בבג"ץ על העתירות נגד ההסכם עם לבנון, זאת לאור העובדה שההסכם לא יובא לאישור הכנסת – אלא רק יונח במליאה עד שבוע הבא, ולאחר מכן יאושר בישיבת ממשלה מיוחדת.
מוקדם יותר היום היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, הגיבה לבג"צ על העתירות לגבי ההסכם עם לבנון על הגבול הימי הצפוני וקבעה כי אין חובה חוקית להביא את ההסכם לאישור הכנסת, למרות שראוי לעשות כך. בתשובת הכנסת לבג"צ קובעת אפיק, כי לעניין הטענה כי ממשלה יוצאת מנועה מלחתום על ההסכם על רקע האיפוק הנדרש ממנה בראי דיני הבחירות – סוגיה זו נוגעת למרחב שיקול הדעת של הממשלה. בכך היא ממשיכה את חוות הדעת של היועמ"שית בהרב-מיארה שאישרה ללפיד לנהל את המגעים להסכם גם בתקופת ממשלת מעבר.
ההסכם לא צריך אישור הכנסת ומשאל עם
לעניין תחולת חוק יסוד: משאל עם על ההסכם, המענה לשאלה זו טמון במסד העובדתי האם שטח מסויים נכלל בגבולות המדינה. בנסיבות העניין מסקנת הייעוץ המשפטי לממשלה שההסכם לא כולל ויתור על שטח ש״המשפט השיפוט והמנהל״ חלים בו היא מסקנה אפשרית. כלומר, הייעוץ המשפטי של הכנסת קובע כי אין חובה להביא את ההסכם לאישור הכנסת לרוב של 80 ח"כים, או רוב רגיל ומשאל עם.
לגבי הטענה כי חובה להביא את ההסכם לאישור הכנסת, משיבה אפיק, כי במהלך השנים הובאו הסכמים רבים בעלי חשיבות מיוחדת על ידי הממשלה לאישור הכנסת זאת כדי לאפשר לכנסת כבית הנבחרים לקחת חלק בהליך קבלת התחייבויות בינלאומיות. נוהג זה לא התגבש לכדי מנהג חוקתי מחייב ועל כן אין נורמה משפטית המחייבת הבאת הסכם לאישור הכנסת.
ראוי להביאו לאישור הכנסת
אפיק מציינת כי עד כה הגיעו הסכמים על ידי ממשלה נבחרת, ואילו הפעם מדובר על ממשלת מעבר, בכנסת מפוזרת ולכן המנדט של הממשלה חלש יותר "עם זאת, נוהג זה שחל בזמנים רגילים של ממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת, חל ביתר שאת בתקופת פגרה בה לא עומדים לרשות חברי הכנסת ובפרט בתקופת בחירות בה פעילות הממשלה היוצאת מאופיין בגירעון דמוקרטי שאישור הכנסת יכול במידה רבה לרפאו".
"בנסיבות ההסכם הימי הספציפי – שאלת סבירותה של החלטת הממשלה להניח את ההסכם אינה מונחת לפתחו של הייעוץ המשפטי לכנסת ואף אין בידינו את הטעמים להחלטה. עם זאת, בבחינת סבירות החלטתה, יש לייתן משקל לנוהג לפיו הסכמים בעלי חשיבות מובאים לאישור הכנסת, ויש להביאו בבחינת כלל השיקולים הדרושים לעניין".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
