זו היתה שנה שבה הכנסת יצאה משיתוק וחזרה לתפקד. שנה שסוף-סוף עבר בה תקציב מדינה, לאחר 3 שנים. שנה שבה יצאנו מהקורונה והמשק חזר לפעול בכל הכוח. שנה שבה ניערנו את האבק מעל שורה ארוכה של רפורמות וחוקים והעברנו אותם.

שנה שבה הכנסת עבדה בטורבו מסביב לשעון, העבירה כל שבוע סדרת חוקים חשובים לטובת אזרחי המדינה ואף חזרה לזירה הבינלאומית. אירחנו השנה אינספור ראשי מדינות, יושבי-ראש פרלמנטים, שרים, שגרירים ומשלחות מרחבי העולם וחיזקנו את הקשרים של מדינת ישראל מעבר לים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

באדיבות ערוץ כנסת

אך לצערי, לצד הישגים גדולים זו גם היתה שנה שבה המתח והשיח האלים בכנסת, הגיעו לשיאים חדשים. הקללות, הגידופים והשנאה בין המחנות, פוררו את היכולת שלנו לנהל דיון ומחלוקות באופן ענייני שיוביל לשיפור וקידום החברה הישראלית. לא אחת ניגשו אלי השנה אנשים ברחוב ובחוגי בית ואמרו לי שהם נאלצים להרחיק את ילדיהם מהמסך ומעבירים ערוץ כשמוקרנים בו קטעים מדיוני הכנסת. התכווצתי ונעצבתי למשמע הדברים.

אבל מעבר לשיח, המתח והקיטוב בכנסת כל-כך העמיקו עד שהגענו למצב שבו בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, האופוזיציה סירבה לקחה חלק בוועדות הכנסת ולא הסכימה לשתף פעולה אפילו בהקמת ועדת אתיקה ששייכת לכל חברי הכנסת.

כפי שהזהרתי לא אחת, הרוח הרעה והשיח האלים והרעיל הללו זולגים גם לרחובות. אנחנו עדים בלי סוף להסתה כנגד נבחרי ציבור ולדברי בלע ברשתות החברתיות. זה מגיע גם לאלימות פיזית כמו זו שסופגים מפגינים בגשרים. אלימות שהובילה לא אחת לפציעות ולדם. כדאי שנפנים: האלימות הזו יכולה בנקל להוביל גם לרצח כפי שכבר חווינו בעבר.

כנבחרי ציבור, מונחת על כתפינו אחריות כבדה לשמור על שיח ראוי, מכבד וענייני כדי למנוע הצתה של אלימות בשטח וכדי שנוכל לנהל דיון רציני ומעמיק בבעיות ובמחלוקות שנמצאות על סדר היום. אני מודה שגם אני חטאתי בעברי כחבר כנסת לא אחת בניהול שיח לא ראוי בכנסת, אך אני חושב שכיום הגענו לנקודת קצה שלא הכרנו, והאחריות מוטלת על כולנו לעצור, לשנות כיוון ומהר.

האיום הכי גדול שלנו נמצא בתוכנו

בסופו של יום האיום הקיומי הכי גדול שלנו, לפני איראן והפצצה, נמצא קודם כל בתוכנו. החלוקה של החברה הישראלית לשבטים-שבטים והפירוד בתוכנו, מתדלקים את אויבנו ומסכנים בפני עצמם את הבית השלישי. לא פחות.

רק אם נהיה מאוחדים בתוכנו, נמשיך להיות ריבוניים לגורלנו. רק אם נלמד לדבר אחד עם השנייה, נוכל להגיע להסכמות ולהתפתח כחברה. רק אם נדבר אחד עם השנייה, נכיר ונפסיק לשנוא. השנאה מעוורת והיא יכולה לשרוף את הבית השלישי שבנינו כאן.

בפרוס שנת תשפ״ג עלינו לטובה, אני מתפלל שתהה זו שנה של אחדות בתוכנו. שנה פחות מקוטבת, שבה נלמד לנהל את הוויכוחים בינינו בכבוד הדדי ובענייניות. שנה טובה ומתוקה לכל העם בישראל. מי ייתן.