לציונות הדתית היו יותר משבועיים להתכונן לעצרת התפילה החרדית נגד חוק הגיוס, ובכל זאת נכשלה כישלון חרוץ בעמדה הלא-ברורה שהציגה כלפי פנים וכלפי חוץ. מיד לאחר החלטתה של 'ברית המועצות' – אסיפת מועצת הרבנים החרדיים מכל הזרמים, חסידיים, ליטאיים וספרדים לקיים את ההפגנה ולהחליט על התכנים שיהיו בה, הייתה צריכה להגיע ההכרעה הסרוגה – האם לוקחים בה חלק או לא.

וכאן הגיעה חוסר ההנהגה הרבנית הציונית דתית. במשך כל השבוע שעבר, זקני רבני הציונות הדתית החליטו לא להתייחס לעצרת. לאורך כל השבוע, לא נשמעה התייחסות לשאלה האם הציונות הדתית צריכה להשתתף בעצרת, מה שהשאיר את היוזמה לרבנים צעירים יותר ובעצם סלל את הדרך למחלוקת הקשה בתוך הציונות הדתית אליה נחשף הציבור החל מיום שישי שלא נרגעת גם אחרי סיומה של עצרת.

שאלתי אתמול את אחד הרבנים, איך מול פרץ האחדות החרדי, הציבור הדתי עומד ככה נבוך. למה בשאלה עקרונית כזו, לא עורכים הרבנים כינוס ומחליטים באים או לא באים? הוא השיב לי כי בשלב הזה אין שום אפשרות לערוך כינוס רבנים ציוני דתי כמו שעשו החרדים. הרב X לא ישב בפורום סגור עם הרב Y, ורבנים אחרים כבר אמרו כי גם אם הם יגיעו לכינוס כזה, הם לא יהיו מחויבים להחלטות, משום שהייצוג שלהם לא מספיק. "כל השבוע הרבנים הגדולים שתקו, מה שהשאיר את הזירה פתוחה ובגלל זה כל אחד אמר מה שהוא רוצה".

טענות כאלה נכונות גם לציבור החרדי, אך למען המטרה המשותפת, הסכימו לשבת הרבנים מהפלגים השונים פעם אחת ביחד, מה שהביא מאות אלפים לרחובות ירושלים. בציונות הדתית זה עדיין לא קורה. ראינו אסיפות רבנים לפני הבחירות וקצת אחריהם, אך חוץ מתמונות לא יצאה אמירה משותפת מהכנסים האלה.

כשהרבנים כבר אמרו את דברם במוצאי שבת (יממה לפני העצרת), נפתח הדיון התקשורתי מחדש ובעיקר אף אחד הרבנים שכבר חתמו על הקריאה להגיע לעצרת לא שינה את דעתו בגלל דבריהם. את העמדה הציונית דתית "הצילה" העיתונות החרדית שהחליטה לבזות את רבני המגזר, מה שהוביל לזיק של אחדות ציוני דתי, אך יש לציין כי לא מדובר במהלך מתוכנן ומחושב, אלא על פרץ רגשות והתנהלות 'תוך כדי תנועה', שלא אמור לאפיין הנהגה רבנית.

מול החזית החרדית המאוחדת אתמול, התגלתה הציונות הדתית כשסועה ומפולגת וחבל. בעיקר לאור האתגרים, הציבוריים והמדיניים שעומדים בחודשים ובשנים הקרובות, חייבים רבני הציונות הדתית לעשות סדר, קודם כל בהנהגה, כדי שבעימותים הבאים בנושאי דת או מדינה, יוכל הציבור הציוני דתי להתייצב כגוש אחד עצמתי וגדול לפחות כמו שהצליחו החרדים אתמול.