אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

זמני צום תשעה באב תשפ"ב וההלכות המיוחדת השנה לפי כל העדות

השנה חל תשעה באב בשבת ונדחה למוצאי שבת. מה עושים בסעודה מפסקת? איך עושים הבדלה? מי צריך לצום? מה מותר לעשות בצום ומה אסור? מתי סיום הצום? ריכוז כל הלכות תשעה באב תשפ"ב

זמני צום תשעה באב תשפ"ב וההלכות השנה
  (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

מתי מתחיל הצום? מתי נגמר הצום? זמני צום תשעה באב תשפ"ב

שקיעת החמה ותחילת הצום:

ירושלים: 19:36 תל אביב 19:34; חיפה 19:33

צאת השבת:

ירושלים: 20:12; תל אביב 20:15; חיפה 20:14

חצות היום: 12:45

מתי נגמר צום תשעה באב תשפ"ב

ירושלים: 19:55; תל אביב 19:53; חיפה 19:51

עוד באותו נושא

להתחבר לתשעה באב: אירועים ברחבי הארץ

הלכות תשעה באב לספרדים ואשכנזים

צום תשעה באב נועד לעורר אותנו לעניין חשיבות בניין הארץ והעם בימינו, לחזק את הכיסופים לבניין המקדש, וגם להביע את הצער על כך שלא נבנה עדיין.

בתוך צער החורבן אנו כוללים גם את הכאבים האישיים שלנו, ומבקשים מד' שיעזור לנו לצאת מאפילה לאור גדול, 'אור חדש על ציון תאיר'.

בימים אלו אנו נאבקים על חיי מדינתנו, מול האויב. מציאות זו, בה האנושות עדיין לא מבינה את ערכם של ישראל ואת זכותם על ארצם – היא חלק מהצער שלנו. אנו מתפללים ליום בו ישראל ישכון לבטח בכל חבלי א"י, ובתיקון האומות כולן, באורה של תורה.

שבת תשעה באב

בשבת שהיא תאריך תשעה באב המקורי השנה – אפשר ללמוד תורה כרגיל (אף אחר חצות היום). ומותר לשיר שירי קודש בארוחות כרגיל. יחסי אישות מותרים לעדות הספרדים, ואסורים לעדות האשכנזים (אלא אם ליל הטבילה בערב שבת).

לפני מוסף האשכנזים אומרים 'אב הרחמים' כרגיל.

תפילת מנחה ללא 'צדקתך'. מותר לשטוף את הפה לפני השקיעה ואין בכך הכנה משבת לחול. אולם אין לקחת כדור 'קל צום' בשבת משום הכנה משבת לחול.

סעודה שלישית אוכלים כרגיל (כולל בשר ויין אם רוצים). התענית מתחילה בשקיעה (19:35). כחצי שעה לאחר השקיעה, אומרים 'ברוך המבדיל בין קודש לחול', חולצים נעלי עור ומחליפים את בגדי השבת המהודרים לבגדי חול.

מתפללים בכותל בתשעה באב (אוליביה פיטוסי/פלאש90)

חמשת העינויים

חמשה עינויים ישנם בתשעה באב – אכילה, סיכה, רחיצה, תשמיש המיטה, נעילת הסנדל.

אכילה ושתיה– אדם רגיל שחש חולשה כרגיל בצום, ממשיך להתענות למרות הצער. עדיף להתענות ולשכב במיטה, מאשר להתפלל במניין בביה"כ ולשבור את הצום.

חולה שיש בו סכנה או ספק סכנה- אסור לו לצום.

חולה רגיל שאין בו סכנה- כגון מי שהראש כואב לו מאד או שיש סחרחורות וחום, או אדם השוכב מחולשה רבה, או מי שיש לו דלקת עיניים מתמשכת, והוא רוצה לאכול או שצריך לכך לרפואתו- מותר לו לאכול ולשתות, ואין צורך בשיעורין.

השנה הצום דחוי משבת, ועל כן אפילו מי שחולה במקצת, מותר בשתיה ואכילה מיד.

נשים בהריון ומיניקות

מתחילות לצום כרגיל. אם מתחיל להן כאב ראש או בטן, או חולשה, מותר לאכול ולשתות מיד, ללא שיעורין.

השנה הצום דחוי ולכן הבריאות צמות עד הבוקר (גרש"ז), או עד חצות היום (גרע"י). אולם אם מתחילה אפילו מעט חולשה, מותר להן מיד לאכול ולשתות, אפילו בלילה.

אם יש למניקה חשש סביר שיתמעט החלב (אפילו אין כאב ראש או חולשה), יש להקל ולשתות ולאכול כרגיל. כל הוראה מהרופא לאשה מעוברת להמנע מהצום מסיבה רפואית, יש לשמוע לו ולא לצום. בדורנו, בשלושים יום ראשונים ללידה יש להקל ולהמנע מלצום, לכל העדות.

הבדלה למי שלא צם

הפטורים מהצום, עליהם להבדיל במוצאי שבת על בירה לבנה (ספרדים ואשכנזים) או מיץ תפוזים טבעי (אשכנזים), ואם אין, אזי אפשר להבדיל על יין או מיץ ענבים.

אשה לא תברך 'מאורי האש' בהבדלה. אך יכולה לברך אחרי תום ההבדלה את ברכה זו על אש.

עוד באותו נושא

סרטים שנוגעים בלב: המלצות צפייה לתשעה באב

שאר עינויים

סיכה – מותר להשתמש בדאודורנט. אסור להשתמש במשחות איפור. משחה נגד יובש מותרת. מותר למרוח חומר נגד יתושים בלילה.

רחיצה – פנים מלוכלכות מאד, מותר לשטוף. להתרענן אסור, אפילו באצבע קטנה.

תשמיש המיטה – בני הזוג פורשין כבימי נידה (איסור נגיעה רק בלילה). בדיקות לפני טבילה במוצאי הצום וכו' – להתכונן מראש לפני הצום ולרחוץ מעט בצאתו לפני הטבילה, או להתכונן בהכול לאחר הצום.

נעילת הסנדל – מותר לנעול קרוקס וסנדלי שורש למרות שהם נוחים. אסור לנעול נעלי עור.

ישיבה על הארץ – מחצות היום נהגו להקל לשבת על כיסא. עד חצות היום (12:46), מותר לשבת על שרפרף נמוך או מדרגה נמוכה או על הרצפה.

לימוד תורה – אין לומדים תורה, משום שנאמר "פקודי ה' משמחי לב", חוץ מדברים השייכים לאבלות היום, וגם הם לא בעיון (גם דף יומי אסור). ספרי אמונה מותר ללמוד מדין 'ואהבת את ד' אלהיך' שחל גם בצום.

מלאכה – אין לעבוד בתשעה באב, והעובד בו לא רואה ברכה מכך. מחצות היום נהגו להקל ולעבוד אם יש צורך גדול.

סדר התפילות

ערבית

אשכנזים – קודם ערבית מסירים הפרוכת מארון הקודש, ומתפללים בקול נמוך. שמונה עשרה, 'אתה חוננתנו', קדיש תתקבל. מדליקים נרות רק כפי הנחוץ לקריאה, ומברכים 'בורא מאורי האש'. יושבים על הארץ וקוראים איכה בקול נמוך ובניגון המקובל. אומרים קינות, ואתה קדוש, עלינו לשבח.

ספרדים- מסירים הפרוכת, ויש שקוראים פרשת האזינו. עננו ו'אתה חוננתנו' בשמונה עשרה, ויהי נועם, מדליקים נר ומברכים 'מאורי האש', איכה בלי ברכות, קינות, אתה קדוש, קדיש המיוחד, מכבים אורות ביה"כ ומכריזים לפני כמה שנים נחרב הבית, שיר למעלות, עלינו.

שחרית

נוטל ידיו עד קשרי אצבעותיו (וכן אחרי שירותים), ואחר שנגב ידו ויש בה רק לחלוחית, מעביר על עיניו. אין לברך ברכת "שעשה לי כל צרכי" (ויש מברכים). אין מניחים טלית ותפילין (יש מהספרדים שמניחים כרגיל), וטלית קטן לובש בלי ברכה (ובברכת הטלית יכוון לפטור את הציצית). בתפילה אין אומרים פרשיות הקטורת והתמיד, אבל אומרים: "מזמור לתודה". ומנהג הספרדים כן לומר קרבנות.

בשמונה עשרה שחרית לא אומרים "נחם", והש"ץ אומר "עננו" בין "גואל ישראל" ל"רפאנו". ספרדים אומרים עננו גם בלחש של יחיד בשחרית.

למנהג אשכנז אין הכהנים עולים לדוכן, ואין אומרים ברכנו. למנהג הספרדים כן נושאים כפיים.

אין אומרים אבינו מלכנו ותחנון. אחר חזרת הש"ץ חצי קדיש, (ספרדים אומרים מעט קינות) וקוראים בתורה לשלושה בפרשת ואתחנן: "כי תוליד בנים", והשלישי מפטיר. חצי קדיש, מפטירים בניגון איכה: "אסוף אסיפם" עד "נאם ה'". בברכת הפטרה מסיים: "מגן דוד". מחזירים ספר התורה לארון הקודש, ואומרים קינות.

אחרי הקינות: מנהג אשכנז- אשרי, ואתה קדוש, אין אומרים למנצח, מדלגים הפסוק "ואני זאת בריתי". קדיש שלם בלי תתקבל. עלינו, קדיש יתום, ואין אומרים שיר של יום ופיטום הקטורת.

ומנהג הספרדים- לאחר ההפטרה ממשיכים כרגיל עד סוף התפילה (אך אומרים על נהרות בבל במקום תפילה לדוד) קדיש עם תתקבל, חולצים תפילין ואומרים קינות ואיכה, ולאחר מכן קדיש המיוחד (עתיד לאתחדתא).

הולכים ביום זה כנזופים, ואין שואלים בשלום כשפוגשים חבר. מי שאומר שלום בטעות – משיבים לו ברמיזה.

מנחה. מי שלא הניחו בשחרית- לובשים טלית ומניחים תפילין ומברכים עליהם, ובני אשכנז אומרים שיר של יום ושאר דברים שהחסירו בשחרית. אשרי, חצי קדיש. מוציאים ס"ת, וקוראים לשלושה בפרשת "ויחל", והפטרת "דרשו ד'" כבתענית ציבור. חצי קדיש לפני תפילה בלחש.

בשמונה עשרה אומר "נחם" בבונה ירושלים, ו"עננו" בשומע תפילה. הש"ץ אומר "עננו" בין ברכת "גואל" ל"רפאנו" בברכה מיוחדת, ו"נחם" בבונה ירושלים (אין משנים מהנוסח הרגיל. אם שכח לומר "נחם" במקומו, אומרו בלא חתימה ב"שומע תפילה" אחר "עננו", או קודם "ותחזינה", "ועל כולם" או "אלקי נצור", ואם לא אמר כלל אינו חוזר). ברכת כהנים – כשמתפללים אחר פלג המנחה (18:06), אך במנחה גדולה אין נשיאת כפיים. אין אומרים "אבינו מלכנו".

ערבית

השנה שהצום דחוי, יש לקדש לבנה מיד לאחר מעריב ולא להבדיל ולאכול בבית הכנסת. על מנת שלא יגרם צער לנשים המחכות וצמות בבית עד הבדלה.

מוצאי הצום

השנה הצום דחוי, ועל כן יש להקל להתיר רחיצה, תספורת וכיבוס כבר מצאת הצום, הן לאשכנזים הן לספרדים.

לפני האכילה יש לעשות הבדלה: ללא בשמים.  רק בורא פרי הגפן וברכת המבדיל. ומותר למבוגר לשתות את יין ההבדלה בצאת התענית ואין צורך לתת לקטן לשתותו.

צילום: נעם רבקין פנטון/פלאש90

יהי רצון שנזכה לביטול הצומות במהרה בימינו, בבניין בית הבחירה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
יש בית כנסת...
איתן כהן | 05-08-2022 8:57
יש בית כנסת אחד ברחובות , שבו לפעמים שמים את ספר התורה בשחרית , על שולחן צדדי וקוראים בו את הקריאה כי תוליד בנים ... , ואין לזה שום מקור בהלכה ואני שאלתי רבנים בירושלים והם לא מכירים מנהג משונה כזה . אני כל שנה מוחה בידם וגוער בהם על כך !! ולא תמיד נשמעים לי , הגבאים לעיתים עקשנים והולכים עם הראש בקיר !!
, לפעמים...
גל | 05-08-2022 14:41
, לפעמים זה מנהגים שהונהגו דורות קודם לכן
הכי טוב...
לא מובן | 05-08-2022 11:39
הכי טוב לדבר בגנות אחרים ערב תשעה באב .
2
כל העולם סובל...
חיים | 06-08-2022 13:38
כל העולם סובל מאסונות וממשיכים לזרום עם העידן עכשיו לא אתם תוקעים את כל הסבל של העבר ומחיים אותו מספיק לדכות ולסבל.
3
לפי כל העדות?...
שלום. | 06-08-2022 18:05
לפי כל העדות? יש בישראל יותר מ-2...