זמני צום י"ז בתמוז תשפ"ב

מתי מתחיל הצום? עלות השחר

04:20 (ולנוהגים 72 דקות 3:57)

מתי יוצא הצום? צאת הכוכבים

20:06 (ולמחמירים 20:12)

הלכות י"ז בתמוז מיוחדות מהרב הראשי לישראל עבור חולה קורונה ומבודד קורונה

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הרב חגי לונדין על י"ז בתמוז

הצומות ודיניהם

חייבים להתענות ביום י"ז בתמוז, בג' בתשרי ובעשרה בטבת. וצומות אלו אינם רשות. אם אחד מן הצומות חל בשבת, הצום נדחה ליום ראשון שלאחריו.

בצומות אלו, הצום מתחיל מעמוד השחר, ומסתיים בצאת הכוכבים.

אדם שרוצה לאכול או לשתות לפני תחילת הצום (לפני עמוד השחר), צריך לומר בפיו שהוא מתכוון לקום בלילה כדי לאכול. ומי ששכח להתנות, אינו יכול לאכול או לשתות.

אין לצחצח שיניים או לרחוץ את הפה בצום, וכן אין ללעוס מסטיק.

אין איסור אלא באכילה ושתייה, אבל רחיצה סיכה נעילת הסנדל ותשמיש המטה אינם אסורים בתענית (חוץ מתשעה באב וביוה"כ). אך בכל זאת אדם המתענה לא ינהג עידונים בעצמו (רמב"ם).

נשים בהריון או מניקות (שנתיים מהלידה), אינן חייבות לצום אם הדבר קשה להן. ומכל מקום, לא תאכלנה מעדנים, אלא מה שהן צריכות.

בשבת שלפני הצומות האלו, נוהגים הספרדים להכריז על הצום בבית הכנסת.

תפילת התענית

יש לומר "עננו" בתפילה כבר בערבית, אע"פ שלא התחיל הצום. ונהגו האשכנזים לא לומר עננו בערבית, ובשחרית נהגו שחזן אומר רק בחזרת הש"ץ.

אדם ששכח לומר "עננו", וסיים את ברכת "שומע תפילה", אינו חוזר אפילו אם לא התחיל בברכה שלאחריה. אלא יאמר לאחר "יהיו לרצון" הראשון.

שליח ציבור שדלג את ברכת עננו בטעות וכבר אמר בברכת רפאנו "ברוך אתה ה'", יאמר "עננו" כיחיד בשומע תפילה.

יחיד אינו יכול לומר שלש עשרה מידות, מפני שדבר שבקדושה הן. ולכן, יש אומרים שיאמר אותם דרך שבח לקב"ה, ולא דרך תחנונים (ואז מותר לאומרם ביחיד), וע"פ האר"י יש לאומרן בא"ת ב"ש ("מְצֹפָץ מְצֹפָץ תֵך וכו').

במנחה, השלישי הוא מפטיר (ואינו אומר לאחר ההפטרה את ברכת "מקדש השבת").

מנחה של תענית י"ז בתמוז

נהגו הספרדים ע"פ הבית יוסף, להשלים מאה ברכות בתענית ע"י הנחת טלית ותפילין במנחה.

האשכנזים מפטירים בהפטרת "דרשו ה' בהימצאו", והספרדים מפטירים "שובה ישראל", חוץ מבצום גדליה שמפטירים "דרשו ה' בהימצאו".

מי שאינו מתענה, לא יהיה שליח ציבור ולא יעלה לתורה.

כיון שאין חשש של שכרות בתענית, הכהנים מברכים ברכת כהנים גם במנחה. ונהגו האשכנזים בחו"ל שלא לברך ברכת כהנים אלא במוסף של יו"ט, אבל בא"י צריך לברך גם בשחרית של כל יום וגם במנחה של תענית (חוץ מיוה"כ).

דיני בין המצרים

ממעטים בשמחה

משנכנס אב ממעטים בשמחה. אבל כבר נהגו כל ישראל למעט בשמחה מי"ז בתמוז.

אין לברך שהחיינו אפילו בשבתות של ימי בין המצרים, חוץ מברכת שהחיינו על מילה ועל פדיון הבן. ומכל מקום אם יש פרי חדש, שלא ימצא לאחר ימי בין המצרים, יש לברך עליו שהחיינו בשבת (אך לא בשבת 'חזון').

אין להסתפר ולהתגלח בימים אלו, ויש מעדות המזרח (לא מהספרדים) שנהגו להסתפר עד ראש חודש אב.

אין לקנות בגדים חדשים בימים אלו, ואין ללבוש בגדים חדשים, אפילו אם נקנו לפני כן. אין לקנות מוצרים חדשים שאדם שמח בהם, כגון רהיטים וכדומה.

מי שנקרעו בגדיו, או נעליו, והוא צריך לקנות דבר חדש – מותר לקנות, וישתמש בהם לראשונה בשבת אם אפשר. אם בימים אלו הדברים נמצאים בזול, ואם יקנה אותם לאחר ימי בין המצרים ייגרם לו הפסד – מותר לקנות אך אין להשתמש בהם אלא לאחר ימי בין המצרים. ובתשעת הימים יש להקל רק בהפסד גדול.

אין לעשות שמחות מי"ז בתמוז עד עשרה באב. האיסור נוהג לגבי נישואין, אירוסין המלווים בסעודה, בר-מצווה ומסיבות אחרות.

ברית מילה ופדיון הבן, כיון שהם שמחה של מצווה שקבוע לה זמן, אינם נדחים. ומקיימים בהם סעודה של מצווה (אף בתשעת הימים). ומותר לשיר שירי קודש, בלי כלי נגינה. אירוסין שאינם מלווים בסעודה, מותרים.

אין לשמוע מוזיקה בימים אלו (ואין להקל אף בשמחה של מצווה).

יש למעט בבניין ובנטיעות של שמחה בימי בין המצרים, כגון שיפוצים לשם היופי ובנית בית חדש לִבְנוֹ של אדם העומד להתחתן, וכגון גינות נוי. אבל שיפוצים הנעשים כדי לתקן נזק וכדי שלא יהיה נזק גדול יותר – מותרים. ונטיעה של עצי פרי מותרת, ובייחוד בארץ ישראל שזו מצווה גדולה.

יש למעט גם במשא ומתן של שמחה, כגון ארגונים של חתונה שלאחר תשעה באב.

זהירות מסכנות

ימים אלו הם ימי סכנה, ולכן יש להיזהר בכל דבר שיש בו סכנה קלה, כפי שיבואר בסעיפים הבאים.

אין להסתובב בחוץ לבד, משעה רביעית ביום עד שעה תשיעית ביום. ויש להיזהר מאד בטיולים שלא לטייל בזמנים ומקומות חמים מידי, ולקחת הרבה מים. ובתשעת הימים ראוי שלא לטייל כלל.

מותר ללכת לים ולבריכה (לפי מגבלות הקורונה), בייחוד מי שצריך זאת לשם שמירה על בריאות, אך יש להיזהר יותר מהרגיל. ובתשעת הימים ילך לשחות, רק מי שחייב זאת לשמירה על בריאותו.