מוריה יקרה שלום וברכה.

קראתי את דברייך, ובצער רב אני נאלץ לומר, שהיה לי קצת קשה מניחוח היוהרה והפטרונות שעלה מהם, ובעיקר מההתעלמות שלך מציבורים גדולים ומשמעותיים.

כתבת שוב ושוב על "הציבור" שלך, אבל התעלמת בטבעיות ובאופן מוחלט מציבור אחר, כאילו הוא בכלל לא קיים. "הציבור" שאותו כנראה לא הכרת עד היום.

הציבור הזה, שהוא חלק בלתי נפרד מהמחנה הלאומי, אבל מה לעשות – הוא לא חלק מהציבור הדתי לאומי. זה סוליקה מאופקים, נורברט מבית שאן, סבטלנה מבאר שבע, ואשגר מקריית שמונה. רבבי רבבות אנשים שהחליטו שהם רוצים להפקיד את האמון שלהם בידיים של איתמר בן גביר והם מאמינים רק בו ובדרך שלו.

סבתא שלי סבתא שרה, עלתה מג'רבה וכל חייה הלכה לאורו של בגין ומחל. היא לא תצביע לציונות הדתית. ולא כי חלילה המפלגה לא ראויה לקול שלה, אלא כי זו המציאות: היא לא מרגישה שייכות למפלגת נישה, היא מרגישה שייכות למפלגה חוצת מגזרים. סבתא שרה מרגישה היום שייכות לאיתמר בן גביר, וכמוה יש עוד מאות אלפים. הם קיימים גם אם בעינייך יש רק את "הציבור" שלך, ולא יעזור להתעלם מהם ולהתנשא עליהם.

מסורתיים, דתיים וחילונים, גם הם בוחרים

אנחנו בני הפריפריה, מסורתיים, דתיים וחילונים, בוחרים בכל הכוח בעוצמה יהודית. בחרנו באיתמר בן גביר שמייצג אותנו בעמידה הבלתי מתפשרת נגד הטרור ותומכי הטרור.

גם אם אנחנו לא חלק "מהציבור" שלך, אנחנו מושיטים יד חמה. לא חייבים ללכת יחד, אבל אל תחזירי לנו כתף קרה, יהירה ומתנשאת. לא מתאים.

את מבקשת שנהיה שותפים, אבל לא בשותפות אמיתית, לא בשותפות הוגנת. שירתתי ביס"מ יואב ויס"מ רהט, ואני מתנדב בסיירת בראל ובוועד להצלת הנגב. שם למדתי, שכדי להגיע לשותפות אמיתית צריך שותפות שווה ואוהבת.

מוריה. תושיטי לנו יד, ויחד נממש את החזון של הרב משה צבי נריה זצ"ל, לחבר את הציונות הדתית לבבא-סאלי זצוק"ל, לחבר בין מזרח למערב. לחבר באמת, מבלי למעוך בשם החיבור את הזהות והקיום של הציבור שלנו.

"הגדולה שבמהפכות – המהפכה שבלב" (הרב משה צבי נריה זצ"ל).

==

אלמוג כהן, הוא מקים "הוועד להצלת הנגב", יועץ להקמת המשמר הלאומי של מדינת ישראל.