היום בהיסטוריה: כ' בסיון – עלילת הדם בבלואה

  העלאה על המוקד בימי הביניים

היום בהיסטוריה: כ' בסיון ד'תתקל"א – עלילת הדם בבלואה

עלילת בולאה. עלילות דם רבות ידעו קהילות ישראל בכל התפוצות. בדרך כלל העלילה הייתה מתחילה כשנמצאה גופה של נער או גבר נוצרי ומיד האשמה הופנתה אל הקהילה היהודית הקרובה. לרוב היו אלה עלילות לקראת חג הפסח בטענה האנטישמית כי היהודים משתמשים בדם הילד הנוצרי לאפיית המצות.

אך בעלילת בולואה המכונה בשם גזירת בלוייש (בתעתיק עברי לכתיבה הצרפתית), הייתה הפעם הראשונה שכדי להעליל לא היה צורך בגופה אלא סתם בשמועה ובפעם הראשונה השלטונות שיתפו פעולה עם המעללים.

עוד באותו נושא

היום בהיסטוריה: שחרור רומא מהצבא הגרמני

לכתבה המלאה בסרוגים >

סיפור העלילה התחיל אור לט"ו סיוון ד'תתקל"א (1171) כשאחד מיהודי יצא להשקות את סוסו בנהר ולידו השקה את סוס אדונו הגוי אחד המשרתים . היהודי כנראה נשא חבילת עור לבן מעובד ובמהלך ההשקיה נפלה חתיכת עור מהחבילה.

המשרת הגוי ראה את החתיכה שנפלה והחליט כי חתיכה זו היא גופת ילד נוצרי שהרגו היהודים. המשרת כמובן רץ לספר לאדונו על הגילוי המרעיש. האדון שחיכה להזדמנות לנקום ביהודים נגש למושל העיר הנסיך תיאובלד בלואה (טיבלט) סיפר לו את המעשה. והנסיך לא היסס ומיד הורה לאסור את כל יהודי העיר. בתחילה דרש כופר תמורת שחרורם וביטל את כל החובות שהגויים היו חייבים ליהודים.

אחד הכמרים שכנע את הנסיך כי אין לקחת כופר נפש וטען כי יש להרוג את היהודים. הנסיך חשש לחרוץ דין על סמך עדותו היחידה של המשרת ובעצת הכומר ערכו מבחן נאמנות מוזר למשרת. וכמובן שהמשרת נמצא דובר אמת.

מכיוון שכך דנו את כל היהודים לעלות למוקד. ליהודים הוצע כי אם רוצים הם להינצל שימירו דתם אך כל הקהילה סירבה פה אחד.

כ' בסיוון הועלו על המוקד יהודי בלואה

ביום כ' בסיוון הוכנסו יהודי בבולאה לבית מלא עצים הקיפו אותו בקוצים ובזמורות והציתו את הבית 31 יהודי בבלואה עלו למוקד גברים נשים וילדים, כשעל שפתותיהם תפילת עלינו לשבח.

המעשה זעזע את קהילות יהודי צרפת והותיר חותם עמוק על יהודי התקופה. סליחות וקינות רבות חוברו לזכר המאורע ויום כ'בסיוון נקבע כיום צום לשנים רבות.

אֱמוּנֵי שְׁלוּמֵי יִשְׂרָאֵל גִּזְרָתָם כְּשֹׁהַם, נְטַשְׁתָּם זְנַחְתָּם וְהָיִיתָ כְּגִבּוֹר נִדְהָם, בְּתִתְּךָ בְּיַד רָשָׁע הַמְּזֹהָם, נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם.

בְּעֶשְׂרִים בְּסִיוָן גּוֹמֵר פֵּרוֹת וּמַפְרִיחַ, בְּתַתְּקְלָ"א לִפְרָט נִתְּנוּ בְיָדוֹ לְהַכְרִיחַ, כְּאֶחָד נִתְרַצּוּ לְהַעֲלוֹת לְאִשִּׁים לְהָרִיחַ, הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ.

בהמשך צוין יום זה לזכר פרעות ת"ח ות"ט, יום הזיכרון ליהדות הונגריה שרובה ככולה נספתה בימים אלו. בשנת תש"ח חודש לאחר נפילת הרובע קבע הרב פרנק רבה של ירושלים יום הספד ותענית לנפילת הרובע.