מנהג אכילת מאכלי חלב בשבועות, קיים כבר לפחות 800 שנה. הסברים רבים נאמרו על מנהג זה, שהחל בקהילות צרפת וגרמניה, ורק בדורות האחרונים הגיע לקהילות נוספות.
יש שאמרו שזה מפני שהתורה נמשלה לחלב: "בחמישה דברים נמשלה התורה; במים וביין ובדבש ובחלב ובשמן, במים מניין הוי כל צמא לכו למים, ביין מניין שנאמר ושתו ביין מסכתי, בדבש ובחלב מניין דבש וחלב תחת לשונך, שמן מניין שנאמר שמן תורק שמך" (דברים רבה). מסיבה זו היו גם שנהגו לאכול מאכלי דבש.
יש שאמרו שמנהג זה מקורו בכך שכשירד משה רבינו מהר סיני, ולימד לעם ישראל הלכות כשרות, הם גילו שאינם ערוכים לבישול בשר שדורש שחיטה כשרה, והכשרת הבשר וכלים כשרים, ולכן אכלו מאכלי חלב.
אמנם אפשר להקשות על הסבר זה, מפני שעם ישראל הצטווה על הכשרת הכלים, רק לאחר מלחמת מדין בשנה הארבעים ליציאת מצרים. אך זה לא כל כך משנה, כי הסברים אחרים הקשורים באופן כלשהו לדיני כשרות נאמרו בהקשר זה: "לסוף ארבעים יום, התחילו המלאכים אומרים לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע, לא כך אמרנו לך לא תיתן את התורה להם?!
אומר להם הקדוש ברוך הוא: אתם הם שמקיימים את התורה?! תינוק הגמול בישראל מקיימה יותר מכם! יוצא מבית הספר, אם היה לו לאכול בשר וחלב, איפשר לו לאכול חלב עד שירחץ ידיו מן הבשר?! ואתם כשנשלחתם אצל אברהם הביא לפניכם בשר וחלב כאחת ואכלתם! שנאמר ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו" (פסיקתא רבתי). במדרש ציורי זה, חיבבו עלינו חכמי ישראל את התורה, בכך שהדגישו את אהבת המלאכים לתורה (שו"ת מים חיים).
ויש שאמרו שהסיבה לכך היא שהיו מתחילים מכניסים את הילדים לחדר בשבועות ללמוד תורה, וכדי לחבב עליהם את הלימוד היו נותנים להם עוגות ומאכלי חלב ודבש, בהתאם למדרש שראינו לעיל, שהתורה נמשלה לדבש וחלב. ויש שאמרו הסברים נוספים למנהג הקשורים למתן תורה ולקרבנות החג.
אולם, לצערנו, בשנים האחרונות נוצר מצב שבו "חג מתן תורה" ו"יום הביכורים" הפך להיות 'חג החלב'. יותר ויותר אנשים מדגישים את מאכלי החלב בשבועות, כדי להשכיח במודע או בתת-מודע את התוכן המרכזי: חג מתן תורה! כמה מגוחך שמכינים עוגות גבינה, פשטידות ובלינצ'ס, ולא מקפידים בדיני כשרות, ולא לומדים תורה. משבועות, יום של קדושה ותורה, נוצרה גירסא משופרת של יום הפנקייק הבינלאומי.
מוסכם על כל חכמי ישראל שמכיוון ש"אין שמחה אלא בבשר ויין", מצוה לאכול בשר בסעודות של שבועות. אמנם מי שלא נהנה באכילת בשר, פטור מאכילת בשר, אך מכל מקום המנהג לאכול מאכלי חלב, אינו בא לבטל את הדין הקיים בכל חג וחג.
מסופר על הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שפעם אחת לפני השיעור שלו, התווכחו שני יהודים בלהט האם יש לאכול בשר או חלב בסעודות החג. כאשר הגיע הרב, השתתקו הנוכחים, ואחד מהם שאל מה נכון לעשות בשבועות. הרב בחוכמתו, הסביר שאין שמחה אלא בבשר ויין, ומצד שני דבר על המנהג לאכול מאכלי חלב. שאל אותו אדם: "ומה הרב אוכל בשבועות?", והרב השיב: "מה שאשתי מבשלת אני אוכל"…
הדבר העיקרי בשבועות אינו מה נכנס לפינו. אלא כיצד מתן תורה נוכח יותר בחיינו.
=======
הרב חננאל זייני ראש בית המדרש להלכה אור וישועה
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
