יום ירושלים תשפ"ב בסרוגים. בשנת תרפ"ח פורסם בעיתון 'הצפירה' תיאור מרתק של מצעד ששטף את רחובות ירושלים מול עיניהם הנדהמות של הערבים, ששמונה שנים לפני כן, טבחו בעשרות יהודים בחג הפסח.
כותב הסקירה הוא חיים שלום הלוי, פעיל בית"רי, לימים ממפקדי האצ"ל וסבא של סגן הרמטכ"ל הרצי הלוי. בחגיגה ההמונית נאמו שניים מראשי הישוב היהודי בארץ –הראי"ה קוק ומנחם אוסישקין. הנאומים הנלהבים חיממו את הקהל ועוררו את התלהבותו.
מתוך אתר הספריה הלאומית
"עם ישראל חולה כיום בשתי מחלות. האחת כרונית, והשניה חריפה. נגד המחלה הכרונית דרושה גם רפואה איטית, טיפול תדירי. המחלה הכרונית היא מחלת הגלות בכלל, שלא רק על ידי הצהרות והכרזות וחגיגות נתרפא ממנה, כי אם על ידי עבודה יומיומית במשך זמן ארוך", ציטט הלוי את הרב קוק.
"אך אם יש מחנה שמחלל ומנאץ את כל קדשי אומתנו", המשיך הרב, "זהו ארס שאחוז אחד ממנו, אם יכנס למחנה אחר, יכול לסכן את חייו, ונגדו דרושה רפואה חריפה".
מימין: הרב מאיר בר אילן, הרב קוק ומנחם אוסישקין (צילום מסך מתוך סרט)
דבריו הנוקבים של הרב על פגיעות של אותו "מחנה" כלפי הדת, הדהדו בלבות הנוכחים במשך דקות ארוכות. לא די בחיזוק הרוח הלאומית, אלא יש גם לשמור על המסורת הרוחנית של האומה. אחרי החלק האמנותי של האירוע, שכלל נגינה, שירה ודקלום, קם אוסישקין לדבר.
"עם ישראל לא ינוח עד שיכונן את ביתו על הר המוריה שלו"
"ההמון הרב קידם אותו במחיאות כפים סוערות. בנאום נפלא שארך כחצי שעה הקסים הנואם את כל הקהל". הוא תיאר את הקשיים העצומים העומדים בפני תחיית האומה, שהנם קשים לאין ערוך מגאולת מצרים ומהעלייה מבבל בימי בית שני. "משה רבנו הוציא את עמנו ממצרים אחת ואנו מוציאים אותו מ-56 מדינות מצרים.
משה הוציא עם שעבד בחומר ובלבנים, ואנו – ממדינות שהם חיים שם בתנאים נוחים. צריך להוציאם מהאוטומובילים שלהם ומהתיאטרונים. ואם עלו כבר פי ארבע מעולי בבל, הנס שלנו גדול אין חקר. ובכניסה מצאנו כאן עם היושב בארץ כבר יותר מאלף שנה. מצאנו על מקום מקדשנו בניין שמיליוני אנשים כורעים ומשתחווים לפניו. מצאנו שלטון ששומר על הארץ ואינו נותן לכבשה".
לאחר שהסביר כי עם ישראל קשור לארצו בשתי קדושות, דתית ומדינית, הדגיש אוסישקין כי עיקר הערך של הארץ הוא מצד המלוכה. "המלוכה היהודית בלי פשרות ובלי וויתורים מדן ועד באר שבע, זאת היא שאיפת עם ישראל גם כיום".
אם למישהו מהנוכחים היה ספק על אילו פשרות מדבר אוסישקין, הוא הבין זאת מהמשך הנאום. "מפה", קרא אוסישקין לקהל הגדול, "תלכו תכף אל המקום שנקדש באומה מדורי דורות [- הכותל המערבי]. הדמעות ששפך שם עמנו אינן דמעות של בית הקברות. אלו הן דמעות שמזכירות את התקווה לחיה חדשה. האבנים האלו שמעו מאות שנים את התפילה: "חדש ימינו כקדם". היום היה שם חג לבני ישמעאל ומחרתיים יחוגו שם בני עשיו. נשבעה נא כי עם ישראל לא ינוח ולא ישקוט עד שיכונן את ביתו על הר המוריה שלו!".
נהר גדול שהולך לכותל בשירת 'יבנה המקדש'
קשה לדמיין כיום מנהיג מדיני, בסדר גודל של אוסישקין, שיעז לומר משהו על הקמת בית מקדש. אבל תראו איך קיבל זאת הקהל הירושלמי, חילונים ודתיים כאחד:
"ברעם של מחיאות כפיים קיבל הקהל את הדברים האלה וכאיש אחד פנה ללכת אל הכותל. בדרך נוספו עוד רבים, עד שעלה מספר הקהל שהלך לארבעת אלפים איש. אותו יום היה חג נבי-מוסא אצל המוסלמים, ואלפי ערבים מכל הארץ באו לירושלים. כנהר גדול זרם הקהל [היהודי] דרך רחוב יפו ורחוב המלך דוד שבעיר העתיקה, ומאות ערבים הביטו בהשתוממות על היהודים שהעזו ביום נבי מוסא ללכת אל הכותל בשירת "יבנה המקדש". שמונה שנים אחרי היום ההוא אשר בו נשפך דם יהודי על מרצפות ירושלים העתיקה הכריז הישוב היהודי כי לא קרבנות שווא הם ולא חינם נשפך הדם. "לנו הארץ במזרח השמש!".
האלפים חוצים את שער יפו במצעד לכותל המערבי (ארכיון קק"ל)
ריקודים המוניים ברחובות ירושלים
כותב המאמר המשיך ותאר: "בשעה 7 התחיל הקהל לחזור מהכותל. ובצאתו משער יפו לרחובות המרווחים של העיר החדשה קרה אחד מפלאי ארץ ישראל. בלי פקודה, בלי כוונה, באופן אינסטינקטיבי התלכדו מאות בחורים ובחורות, צעירים וזקנים ב"הורה" אחת גדולה, ומתוך התלהבות קדושה התחיל ריקוד לאורך כל הרחוב. נתעכבה תנועת העגלות והאוטומובילים, נפסקה כמעט תנועת ההולכים, ומאות חלוצים רעבים, מחוסרי עבודה, רקדו יד ביד עם פקידים וסוחרים. "עם ישראל חי!", נישאה הקריאה בירושלים הנרדמת. מימי ההתלהבות של העלייה הרביעית לא ראתה ירושלים מחזה כזה.
וכאשר נפסק הריקוד שאל אוסישקין שהלך בתוך המעגל: "האם אתם הצעירים כבר עייפתם?" – הצעירים העירניים המלאים כוח עלומים התלכדו שוב ולאור הירח המלא תחת השמים הכחולים, הזרועים אלפי כוכבים, נישאה באומץ ועוז השירה – השבועה:
"עוד לא אבדה תקוותנו,
תקוות שנות אלפיים,
להיות עם חופשי בארצנו,
ארץ ציון וירושלים".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
